 |
מה שכתבת נכון אבל לא רלוונטי.
הניסוי המדובר הוא מקרה מאוד לא מורכב, בניגוד לדוגמאות שהבאת (שגם אינן ''כלכליות'').
אני אנסח מחדש את כוונתי המקורית כדי שתתאים למקרה המאוד פשוט של הניסוי ואח''כ אם תתרצה אפשר להרחיב לגבי מקרים יותר מסובכים. אם לא אנא הסבר.
יש ''תחושת רווח בטוח''. יש ''תחושת הפסד בטוח''. יש גם רצף של תחושות ביניים. ''תחושת רווח בטוח'' יותר נעימה מ''תחושת הפסד בטוח'' והתחושות שעל הרצף נעימות במידה פחותה מהראשונה וגדולה מהשניה.
בניסוי הראשון מציעים לך שתי אופציות שהתוחלת שלהן היא פלוס מאה, אבל אחת מהן כרוכה ב''תחושת רווח בטוח'' והשניה בתחושת ביניים. ''תוחלת פלוס מאה'' עם ''תחושת רווח בטוח'' יותר נעימה מ''תוחלת פלוס מאה'' עם תחושת ביניים, ולכן תבחר במאה דולר.
בניסוי השני מציעים לך שתי אופציות שהתוחלת שלהן היא מינוס מאה אבל אחת מהן קשורה ל''תחושת הפסד בטוח'' והשניה בתחושת ביניים. ''תוחלת מינוס מאה'' עם ''תחושת הפסד בטוח'' פחות נעימה מ''תוחלת מינוס מאה'' עם תחושת ביניים, ולכן תבחר בהימור.
כמובן שיש כאן עניין קצת חשוד - חישוב התוחלת הוא ממילא תוצאה של תהליך שכולל בתוכו את הגורמים ל''תחושות'' המדוברות (כלומר, תחושת הביניים של הניסוי הראשון כבר לוקחת בחשבון את הנתונים שעזרו להגיע למסקנה שלהימור יש תוחלת מאה), אבל זה אולי שורש ה''אירציונליות'' של החלטות מסוג זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש