בתשובה לעמית מנדלסון, 16/09/01 20:31
הדילמה 35433
שי כהן • בתשובה לעמית מנדלסון יום ב', 17/9/2001, 0:47
לא תקריב ולא כלום ארה"ב איננה שוגה באשליות. איראן , עירק, ועוד הינן ארצות המסכנות את ארה"ב עצמה ממש. הפיל האמריקני כבד. בקרוב הדהירה שלו תמחץ את מנהיגי ארצות אילו, ותציב את ישראל בחזית הלחימה.

נושאת מטוסים יבשתית= ישראל.
הדילמה 35571
עמית מנדלסון • בתשובה לשי כהן יום ג', 18/9/2001, 8:03
אפגניסטן מוקפת במדינות מוסלמיות. כדי לתת לציבור האמריקאי את ראשו של בן-לאדן, זקוקה ארה"ב להסכמת לפחות אחת מהן למעבר כוחות צבאיים בשטחה - אחרת זו תהיה מלחמת טילים, ובטילים קונבנציונליים לא מנצחים במלחמה (עיין ערך עיראק).
האופציה הטג'יקית היתה הטובה ביותר, אלא שרוסיה מתנגדת לכך, ובהעדר מוצא טג'יקי לאוקיינוס, דרושה גם הסכמה סינית או של לפחות 2 מדינות מרכז-אסייתיות נוספות בתחומי ההשפעה הרוסית. לא סביר.
פקיסטאן היתה בעבר ביחסים סבירים עם ארה"ב אך גם היא תתקשה לעמוד בביקורת אם לא יציגו מנהיגיה רווחים ממשיים מההסכם: פגיעה בהודו ובישראל.
איראן? הדיבורים על שיתוף איראן בקואליציה נראים לי כבדיחה שמטרתה להכניס את פקיסטאן ללחץ לשיתוף פעולה עם ארה"ב. יש טענות שגם אירגונים פרו-איראניים היו מתואמים עם בן-לאדן. יותר מכך, שיתוף פעולה איראני - אמריקני יוביל לקיצה של השפעת השמרנים באיראן, אותם אלה שתמיד הטיפו נגד השטן הגדול. הם לא יוכלו להסביר לתומכיהם בשום דרך איך הם מתירים לחיילים אמריקנים לדהור דרך ערבות איראן להרי אפגניסטן.

ושוב, הזלזול השי-כוהני בשיקול הערבי-מוסלמי כאבן פינה במדיניות החוץ האמריקנית הוא חסר בסיס. ארה"ב לא תיכנס למלחמה עם איראן, בפרט כאשר לארה"ב יש חשבון עם שתיים משלוש אוייבותיה של איראן - אפגניסטן ועיראק. מלחמה כזו תוביל להתפייסות מוסלמית כנגד ארה"ב. איראן מצידה לא תשתף פעולה עם ארה"ב.
ועוד נקודה למחשבה: מה דעת העם הפקיסטאני על מדיניות ארה"ב בעיראק? בעוד שהפקיסטאנים ירוויחו משלטון חדש ויציב באפגניסטן, שלא יהיה לנטל על פקיסטאן (פליטים) ויאפשר תובלת מטענים מפקיסטאן למרכז אסיה, הם לא מרוויחים דבר מתגובה אמריקנית בעיראק. ייתכן מאוד שמעבר לקו האדום הגלוי (בלי ישראל והודו) הם הציבו גם קוים סמויים: בלי תקיפת עיראק, לכפות פתרון על ישראל וכד'.
הדילמה 35578
אסתי • בתשובה לעמית מנדלסון יום ג', 18/9/2001, 12:24
אם הפגיעה בישראל תסתכם בכך שנתבקש לשבת בשקט, לדעתי זו לא פגיעה נוראה כל כך (כל עוד לא מותקפת ישראל ישירות).

לגבי כפית פתרון על ישראל - זה מעורפל יותר. פקיסטן יכולה לדרוש זאת, וארה"ב יכולה לומר: בסדר, אנחנו עובדים על זה, ובינתיים שתפו פעולה.
כלומר, ארה"ב לא תקריב ממש את ישראל אלא מקסימום תעמיד פנים של לחץ על ישראל כדי שהמשטר הפקיסטני יוכל להציג "תוצאות" בבית.

כרגע לא נראה שארה"ב מתכננת /לבסס/ את המערכה נגד הטרור הגלובלי על מתקפה יבשתית על אפגניסטן. לפי הפרשנים הצבאיים שמפרשנים עכשיו במדיה תהיה מתקפת ראווה ראשונית כדי לרצות את הציבור האמריקני הצמא לנקמה, ואח"כ תתחיל עבודה שקטה, באמצעים חשאיים יותר.
למתקפת ראווה גם טילי שיוט יספיקו.

העבודה החשאית תתבסס על איסוף מידע. ואיסוף המידע יתבסס לא על החדרת סוכנים לשורות
"אל קאידה" אלא על "שכנוע" אנשים מתוך השורות לעבוד בשבילך.

(קשה להחדיר סוכנים כי ארגוני אל קאידה מתבססים על קשרים חמולתיים ושבטיים, ונאמנות אישית גבוהה. מסיבה זו גם יצטרכו להזהר מאוד באלה ש"ישוכנעו" לעבוד עם המערב).

בעבודה חשאית זו יהיה לפקיסטן תפקיד חשוב (בגלל השבטים הפושטיים שחיים ב/שני/ צידי הגבול פקיסטן-אפגניסטן).
לעבודה חשאית אין צורך בהקרבה ממשית של מדינות כאלה ואחרות. זה תלוי יותר בשיקולי כדאיות של המשטר הצבאי בפקיסטן. ובסה"כ הפונדמטליזם האיסלמי מאיים גם עליו.
הדילמה 35591
אסתי • בתשובה לעמית מנדלסון יום ג', 18/9/2001, 16:15
מבט כללי על עמדת שכנותיה של אפגניסטן אפשר לקרוא היום ב"גארדיין":
הדילמה 35596
עמית מנדלסון • בתשובה לאסתי יום ג', 18/9/2001, 17:26
אכן מאמר מעניין החושף בפנינו את היחסים בין אפגניסטן לשכנותיה מצפון.
בינתיים שמעתי גם שההנהגה הפקיסטאנית מעוניינת בתמיכת ארה''ב בעמדות פקיסטאן בסכסוך בקשמיר.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות