|
||||
|
||||
נדמה לי שהדוגמא הבולטת ביותר היא של תקופת "הברונים השודדים" בארה"ב. אבל זה נראה לי שזה חסר טעם להתווכח על דוגמאות היסטוריות (ניסינו את זה כבר, וזה לא שכנע אף אחד). העניין הוא, שבין אם מדובר על צבירת כוח בחסות הקפיטליזם ובין אם על רפורמות סוציאליסטיות, המסקנה המתבקשת לדעתי היא ש"הקפיטליזם הטוב" לא מתאים למציאות. מה הטעם באידאה נפלאה ש"נופלת קורבן" בכל פעם (או במונחים שכולם כאן אוהבים "לא שורדת")? באשר להסכמי סחר וכו' - לדעתי זה כן נוגע לויכוח, כי בשורש הויכוח מצויה השאלה האם אנחנו צריכים לתת לשוק להתנהל באופן "חופשי", או שאנחנו צריכים להתערב בו משיקולים מוסריים, שיקולים של צדק או של יציבות. נכון שאין ריבון בשוק הבינלאומי, ושלהתערבות שלנו יכול להיות אפקט מוגבל. אבל השאלה נותרת בעינה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל עצום בין הנפילה של הקפיטליזים לנפילה של הסוציאליזים. הסוציאליזים נופל בגלל שחיתות פושה, בטלנות, רמאות, מיתון וכו'. בני האדם נדרשים להתנהג נגד טבעם. הקפיטאליזים נופל בגלל שאנשים מתפתים להחליף אותו כל פעם שקשה להם. הקשיים הללו אינן תוצאה של הקפיטאליזים אלא של האתגרים של העולם, אבל אנשים מתפתים לחשוב שהם יוכלו לנצל בכח את האחרים כדי שיפתרו את קשייהם. מי שנכשל איננו החופש אלא בני האדם. |
|
||||
|
||||
אז כשהסוציאליזם נופל זה בגלל שבני אדם נדרשים להתנהג נגד טבעם, וכשהקפיטליזם נופל זה בגלל טבעם של בני-אדם? אתה יותר הגיוני מזה. חוץ מזה, הסוציאליזם לא ממש נופל. רוב מדינות המערב הן סוציאליסטיות במידה כזאת או אחרת. אף אחת אינה קפיטליסטית מלאה בסגנון השוקחופשיסטי. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מאד מוזר שדווקא אדם דתי (יעקב) יטען שנטיות של שיתוף חברתי אינם טבעיים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שזאת הטענה של יעקב. הוא חסיד של וולונטריזם. לי יש ספקות אם וולונטריזם כזה ניתן ליישום. אבל גם אם הוא ניתן ליישום, אני חושב שהוא חותר תחת עקרונות השוויון וכבוד האדם ופוגע בחירות של בני החברה. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים איתך בקשר לעמדתו של יעקב. ראה דבריו בתגובה 351520 (כן, אני גם מחשיב את הסגנון). |
|
||||
|
||||
טוב, ניסיתי. |
|
||||
|
||||
יהודי דתי (איני אחראי לדתות אחרות) אינו אמור להאמין בדברים הנוגדים את השכל האנושי ואת הנסיון. שיתוף חברתי ברמה משפחתית היא סבירה וברוכה, מעבר לזה זהו מקסם שווא. התורה אינה מעודדת שיתוף חברתי ברמות מעין אלו. |
|
||||
|
||||
אין קשר בין במה אתה אמור להאמין עקב אמונתך הדתית לבין הנסיון והשכל האנושי (ואני לא מתכוון לומר זאת בצורה שלילית, אלא כאבחנה קרה). אין גם שום קשר לזה ששיתוף הוא דבר ''מבורך'' לפי ערכי תרבות כאלה או אחרים, לבין ''מקסמי שווא'' כביכול שלא עומדים בקריטריונים של בדיקה קפדנית. מליוני אנשים, חיות וצמחים משתפים פעולה שלא רק על מנת לקבל פרס (''תועלתנות''), אלא מתוך התרומה החיוביות שטמונה בעצם שיתוף הפעולה. |
|
||||
|
||||
לא דיברתי על שיתוף פעולה. דיברתי על מצב בו מקימים יחידה כלכלית אחת שחבריה אינם מתחשבנים (אמורים להתחשבן) זה עם זה. זה מספיק קשה בין בעל לאשתו, זה טירוף ברמה של 100 משפחות ורשעות ברמה של מדינה. |
|
||||
|
||||
אפילו בסוציאליזם האוטופי מתחשבנים זה עם זה. מה שמאד מאפיין הרבה פעמים את שונאי השיטות והרעיונות הסוציאליסטיים- הוא שהם אינם יודעים במה מדובר. נוח להם לתאר את מדינתו של סטאלין. |
|
||||
|
||||
קיבוץ? כל אחד לפי צרכיו וכל אחד לפי יכולתו? ניתוק בין התשלום (המס) לבין המוצר שאתה מקבל (השירות הציבורי)? אולי אתה לא יודע על מה מתנהל הדיון? |
|
||||
|
||||
הדבר היה רק בשלבים המאד אינטימיים ופשוטים של הקיבוץ. אבל ברמה של מדינה? מרכס לא דיבר על ביטול אמצעי התשלום. |
|
||||
|
||||
וודאי שכן. |
|
||||
|
||||
הנה כמה דוגמאות מתוך מליוני פעילויות קטנות שקורות יום יום ברחבי העולם: -אישה מתחתנת עם אדם זר, שאיננו ממשפחתה, ושלא על בסיס של שיקול תועלתני. -אתה נותן זכות קדימה לנהג שיוצא מהחנייה, בלי שתצפה לרגע לאיזה "החזר תשלומים." -גננת מחליפה חיתולים לזאטוטים בגן. המשכורת הנמוכה שלה לא מסבירה לגמרי מדוע היא עושה את זה. (כנ"ל אחות שמסדרת את הכרית של החולה). אני לא מבין מדוע אתה רואה הכל דרך זוית של תחשבנות כלכלית, ובאותה מידה אני לא שולל שיש שיקולים תועלתניים חישוביים. |
|
||||
|
||||
אבהיר למה התכוונתי. התכוונתי לשיתוף ארוך זמן אשר איננו מוסדר בצורה ברורה אלא כשיתוף שבו כולנו נעזור זה לזה. צר לי שבלבלתי אותך והבאת דוגמאות שאינן קשורות לעניין. הדוגמא הכי טובה היא מורה שמשלמים לה לפי שעות הוראה ומצפים ממנה לעשות מעבר, ואכן רבים מהמורים לא עושים מעבר. |
|
||||
|
||||
שניהם נופלים בגלל טבעם של בני אדם. קפיטליזים נופל בגלל נטיית בני אדם להיות תלותיים ובני אדם אחרים להיות נצלנים, וסוציאליזים נופל בגלל נטיית בני האדם לא להיות פראיירים ומטומטמים. |
|
||||
|
||||
מה זה "האתגרים של העולם" אם לא הקפיטליזם? |
|
||||
|
||||
מחלות, שנות בצורת, נטיית בני אדם להמר, לבזבז כסף על שתייה והימורים. האם אלו תוצאות של הקפיטליזים? האם מה מהם נמנע במדינות חפות מקפיטליזים כמו צפון קוריאה, ובריה"מ? האם הן נעלמות במדינות סוציל-דמוקרטיות? |
|
||||
|
||||
מחלות, בצורות, סופות, רעידות אדמה ועוד אסונות מסוג זה - כולם, בלי יוצא מן הכלל, פוגעים בעיקר בחלשים בחברה. בחברה קפיטליסטית אין לאנשים האלה רשת ביטחון כלשהי. והימורים יש הרבה יותר בחברות קפיטליסטיות - או, בכל אופן, לא סוציאליסטיות. |
|
||||
|
||||
1) נשאלתי אלו פגעים - עניתי. 2) בחברה קפיטאליסטית יש לאנשים אלו רשת ביטחון כפולה - א) שיקול דעתם שמחייב את בני האדם להתכונן ליום סגריר כי אף אחד לא יתן לך רשת ביטחון ב) החמלה האנושית ובוודאי היהודית אשר עוזרים לאח בעת צרה גם היום. כל שבוע מטיסים מישהו אחר לחו"ל לטיפול נדיר. לעומת זאת, במדינה סוציאליסטית אנשים אלו (ולעיתים כולם) נתונים לחסדי שלטון מתנכר ואדיש, אם בכלל יש משאבים לתת משהו בכלל. 3) אני בספק גדול אם זה נכון. בכל מקרה השתייה ושאר מרעין בישין מחפים היטב על העדיפות בהימורים אם יש כזה. |
|
||||
|
||||
לא נראה לי ששיקול הדעת מוסיף הרבה לאנשים במקרה של אסונות טבע. אם אין להם כסף למגורים עם תשתיות טובות, לרכב שיעזור להם לברוח מסופות והוריקנים, או לחסכונות מספיקים למקרי בצורת - כל שיקול דעת לא יעזור כאן. ורוב העולם איננו יהודי (לא שהיהודים ממש מוכיחים את טענתך...). מדוע נראה לך שהשתייה תוקפת יותר את הסוציאליסטים? |
|
||||
|
||||
כי הוא ראה שבברית המועצות שתו הרבה וודקה. ממש הלוגיקה במיטבה; רדלר היה מתמוגג. |
|
||||
|
||||
סביר שרדלר מתמוגג ממנו בכל מקרה. מצא קפיטליסט את קפיטטליתו. |
|
||||
|
||||
1) שיקול הדעת גם לא מוסיף הרבה לחולי סרטן. כל אדם משתמש באמצעים העומדים לרשותו כדי למקסם את השגתו את מה שהוא רוצה. ברור שלעניים יש פחות. 2) כי אני לא גזען. |
|
||||
|
||||
1. שיקול הדעת לא מוסיף הרבה גם לך. להגדיר "רשת ביטחון כפולה" שאחד מחלקיה הוא הידיעה שאין רשת ביטחון - זה קצת, איך לומר... מתיישב עם הלוגיקה באופן שאפילו "הפוך על הפוך" לא מגדיר אותו במדויק... 2. לא הבנתי מה עניין הגזענות - ולמה? |
|
||||
|
||||
בחברה קומוניסטית המקורבים לשלטון נמלטים קודם, בתחבורה מיוחדת למקורבים לשלטון. כל השאר נפגעים. |
|
||||
|
||||
איפה ראית חברה קומוניסטית? בברית המועצות? ברית המועצות מעולם לא היתה חברה קומוניסטית חוץ מהעובדה שכך כינתה את עצמה. רוסיה הצארית שהיתה דספוטיזם, החליפה צורה לבריה"מ שהיתה דספוטיזם מסוג אחר. יש התכתבות ענפה בין סוציאליסטים רוסיים לבין אנגלס לפני המהפכה. היתה אחת בשם ויארה זאסוליץ' ששאלה אותו האם יהיה סוציאליזם ברוסיה אם תהיה מהפכה. הוא ענה שלא. הוא כתב לה מה הוא חושב שצריך לעשות כדי להיטיב את מצב העם; לפי דעתו, אי אפשר היה ליישם סוציאליזם ברוסיה ואכן הוא לא יושם. |
|
||||
|
||||
אי אפשר ליישם קומוניזים בשום מקום, ואכן אין מקום בעולם שבו יושם קומוניזים. |
|
||||
|
||||
איפה ראית נאציזם? בגרמניה? בגרמניה זה לא היה נאציזם. זה היה משהו אחר. נאציזם אמיתי הוא משהו שונה1. עכשיו ברצינות: אם חברה קוראת לעצמה קומוניסטית, והיא הראשונה שמכנה עצמה כך, לפיה נגזרת הנורמה לקומוניזם, וזהו קומוניזם. שים לב, אגב, שדיברתי על קומוניזם, ולא סוציאליזם. ויארה זאסוליץ' שאלה את אנגלס על סוציאליזם. לא על קומוניזם. אם כי, תסלח לי אם אני אודיע מראש שאני מוותרת על ההצעה המפתה לבדוק אם במקומות שהם לא ברית המועצות / סין / קובה / צ.קוריאה / לאוס / ויאטנאם / פולין / גרמניה / צ'כוסלובקיה / יוגוסלביה / רומניה / הונגריה / בולגריה הרעיון יכול לעבוד. אגב, מה כתב אנגלס לגברת זאסוליץ'? מה לדעתו היה צריך לעשות כדי להיטיב עם העם? 1 עשו טובה, אל תתחילו לצעוק לי עכשיו גודווין. |
|
||||
|
||||
יש אידאולוגיה וצריך לבחון האם האידאולוגיה מתממשת. הנאצים גם פתחו את האידאולוגיה וגם יישמו אותה. זה לא דומה למקרה הקומוניסטי. זה לא אומר שהאידאולוגיה ישימה. זה גם לא אומר שהיא לא ישימה. זה רק אומר שהמקרה הנאצי לא תואם למקרה הקומוניסטי. לפחות לא כמו שהיה נהוג בברית המועצות. אני לא טוען שבברית המועצות לא היה שמץ מהאידאולוגיה הקומוניסטית. אבל בוודאי שבברית המועצות לא יושמו חלקים ממה שהאידאולוגיה הזאת דוגלת. לנין ביקש להפריד בין הכוח הפוליטי (מפלגה) ובין הכוח הכלכלי (סובייטים) רק שמהר מאוד זה השתנה וזה נעשה לגוף אחד. היה גם רצון לקיים דמוקרטיה מעמדית עד שגילו שאי אפשר לסמוך על האיכרים והפועלים וחיש מהר עברו לדמוקרטיה עממית. קרי, אין דמוקרטיה. זאת אומרת שגם הניסיון הקומוניסטי בברית המועצות עבר שינויים בטווח שנים קצר. אז אם אחרי השינויים זה היה קומוניזם, אז מה היה לפני? אם לפני השינויים זה היה קומוניזם, אז מה היה אחרי? המושגים סוציאליזם וקומוניזם שומשו לעיתים בערבוביה. אפילו במניפסט הקומוניסטי. אין להסיק מכך דבר. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאפשר להפעיל את אותה פרשנות יצירתית גם על הנאצים. התורה הנאצית מדברת על עליונות הגזע הארי ועל מאבק שבסופו ישלוט אותו גזע על אירופה או העולם כולו - די ברור שהדבר לא יושם. זה לא אומר שלא ניסו, אבל זה לא יושם, בדיוק כפי שקרה עם הקומוניסטים. |
|
||||
|
||||
ועדיין, במקרה הנאצי המיישמים היו האידאולוגים. |
|
||||
|
||||
ועדיין, זו בעצם טענה אחרת מהטענה המקורית שלך. ומלבד זאת, היא גם לא נכונה: א. לנין, למשל, היה בהחלט אידאולוג (אם רצית לתקוף זאת מהזווית הזאת) ב. היטלר בוודאי לא המציא את תורת הגזע או כל רכיב אחר של התורה הנאצית ואפילו לא את המרקחת הנאה שאפיינה את מפלגת הפועלים הנציונל סוציאליסטית. |
|
||||
|
||||
הכינוי ''קומוניסטים'' במניפסט הקומוניסטי היה בעל מטרות פוליטיות ולא מהותיות. לנין דגל בתפיסה המרכסיסטית למרות שהן מרכס והן אנגלס, טענו כל הזמן שרוסיה עדיין לא היתה בשלה למהפכה. למעשה רוסיה לא היתה בשלה לדמוקרטיה. |
|
||||
|
||||
רוסיה לא היתה בשלה לכלום. חוץ מלרפורמות אגרריות שיעניקו קרקע לאיכרים. |
|
||||
|
||||
הרעיון המרכזי של מהפכה התעשייתית לא היה רפורמות אגרריות וחלוקת אדמות לאכרים; ההיפך הגמור הוא הנכון. המהפכה התעשייתית הובילה להקטנה דרסטית של מספר האכרים, הפיכתם לנטולי רכוש וכך הפיכתם לשכירים המוכרים את כוח עבודתם. |
|
||||
|
||||
חשבתי שבמהפכה קומוניסטית עסקינן, ולא במהפכה תעשייתית. |
|
||||
|
||||
אכן במהפכה הקומוניסטית עסקינן. מרקס ואנגלס והסוציאליסטים פעלו על רקע המהפכה התעשייתית. כל התיאוריה שלו נכתבה על רקע המהפכה התעשייתית. היתה סוציאליסטית רוסיה בשם ויארה זאסוליץ' (אם אינני טועה בשם) ששאלה במכתב את אנגלס האם תיתכן מהפכה סוציאליסטית ברוסיה; הוא ענה לה שאולי מהפכה אך לא סוציאליסטית. על פי התאוריה של מרקס ואנגלס היתה רוסיה צריכה לעבור קודם את המהפכה התעשייתית. |
|
||||
|
||||
מי דיבר על קומוניזם? |
|
||||
|
||||
זהירות, היגיון מעגלי! החלשים בחברה הם אלו שהינם יותר פגיעים, והפלא ופלא - לרוב החלשים הם שנפגעים! צירוף מקרים מוזר, לא? |
|
||||
|
||||
שמתי לב גם שלעניים יש מעט כסף, החולים אינם בריאים והזקנים מתים בסוף מה שמחזק את התחושה שלעת עתה עדיף להיות צעיר, בריא ועשיר מאשר זקן חולה ועני. |
|
||||
|
||||
אין כאן לא מעגל ואפילו לא ריבוע. יעקב אמר שאנשים אינם נפגעים מן הקפיטליזם אלא מ''אתגרי העולם'', וביניהם הוא מנה שנות בצורת ועוד מרעין בישין מידי הטבע. הטענה שלי היא שהעניים בחברה קפיטליסטית נפגעים יותר מאסונות כאלה, משום שהמדינה אינה מעניקה להם כל רשת ביטחון. |
|
||||
|
||||
צודק, זה לא היגיון מעגלי, זה סתם טיעון שמסתמך על עצמו בכדי להוכיח את עצמו. |
|
||||
|
||||
ואיך זה קשור הטענה לא דיברה על עניים ולפיכך הם עניים, ובכלל אל תקיח את זה באופן אישי אבל נראה שלא ממש חשבת על משוג עוני, לשם דוגמה אם משיהו מוגדר כעני נגיד הכנסתו במאיון התחתון האם זה אומר שרק כוחות השוק צריכים לקבוע את יכולתו לקבל הגנה? על זה הויכוח ונסיים בהקבלה. אם אני אומר שאתה גרוע בללכת מכות האם זה אומר שטענתי מעגלית שתחטוף מכות כל חייך? בשביל מה יש חוקים משטרה אמצעי אכיפה חינוך נגד אלימות וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
עני מוגדר כדל באמצעים. אתה מנסה לשחק טוויסטר1 מילולי לגבי מהם האמצעים הנידונים? כי לי זה די ברור שהמונח מתייחס ליכולת לקנות אוכל שגידלו אחרים או בגדים חמים שמישהו אחר יצר, ליכולת לשכור את שירותיהם של אנשים חופשיים שעיסוקם הוא חילוץ נפגעים מאיזורים מוכי אסון, ליכולת לשכור את שירותיהם של אנשים חופשיים שעיסוקם הוא רפואה ולרכוש תרופות ושאר חומרים שונים שיצורם קשה ומסובך, וכו'. ----- טוויסטר: (אני לא בתמונה, זו סתם אחת שמצאתי דרך גוגל.) |
|
||||
|
||||
לעני בחברת רווחה יש רשת ביטחון כלשהי למקרי אסון קשים. לעני בחברה קפיטליסטית אין כזו. זה ההבדל. |
|
||||
|
||||
מי שמכינים לו אוכל כשהוא איננו מסוגל למצוא ולהכין בעצמו, דואגים לו לשירותים רפואיים נאותים, מחלצים אותו מצרות, תופרים לו בגדים - אין הוא עני, וזה לא משנה כמה מעטות פיסות הכסף הצבעוניות שבכיסו. |
|
||||
|
||||
טוב, לא ידעתי ששינית את הגדרת המלה ''עני''. |
|
||||
|
||||
אתה ברצינות מפרש "עני" כ"מי שיש לו פחות משלושה ניירות כתומים בכיס, או פחות מחמישה סגולים"? |
|
||||
|
||||
אני ברצינות מפרשת ''עני'' כמי שאין לו די משאבים כספיים לקנות בהם את צרכיו הבסיסיים. |
|
||||
|
||||
נו, אז את מסכימה עם ההגדרה שלי, שממנה משתמע, שמי שמאכילים אותו לשובע באופן קבוע - ויהיה זה משום שמצויות בכיסו חתיכות נייר מהסוג שאנחנו קוראים לו ''דולר'' או משום שמצויות בכיסו חתיכות נייר מהסוג שאנחנו קוראים לו ''תלוש מזון'' - איננו עני. |
|
||||
|
||||
ממש לא. דיברתי על משאבים כספיים. |
|
||||
|
||||
כלומר, ניירות צבעוניים? |
|
||||
|
||||
שטרות/מטבעות כסף. |
|
||||
|
||||
בדיוק - ניירות צבעוניים. |
|
||||
|
||||
מטבעות אינם ניירות. ומה זה בכלל רלוונטי למשהו? יש לך בעיה אם המוצר הספציפי הזה שנקרא כסף? |
|
||||
|
||||
אולי כדאי שתרענן את זכרונך לגבי מהות הדיון. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה בעיניך מהות הדיון. |
|
||||
|
||||
אז למה אתה מפריע לי ולעמיתך האלמוני השני ונכנס למרכזו של דיון שאינך יודע סביב מה הוא? |
|
||||
|
||||
השאלה הייתה מהי הגדרת העני. נתתי את הגדרתי, שהיא גם ההגדרה המקובלת. אתה נתת הגדרה בהחלט לא מקובלת. והמשכת להתעקש על שטויות לא רלוונטיות של הגדרת הכסף בתור ניירות צבעוניים. אין לי מושג מה רצית להביע בזה, אבל זה דיון כה מטופש שבהחלט אפשר להיפרד כאן. |
|
||||
|
||||
הכל התחיל מהמשפט עתיר המשמעות הבא של אלמוני: "מחלות, בצורות, סופות, רעידות אדמה ועוד אסונות מסוג זה - כולם, בלי יוצא מן הכלל, פוגעים בעיקר בחלשים בחברה." זהו, אמרתי, מעגל - הרי מוגדרים כחלשים אנשים שיכולתם להתמודד עם קשיים היא מצומצמת. המשפט הזה משול להברקה המתמטית הבאה - שמת פעם לב שכל המספרים הזוגיים מתחלקים בשתיים ללא שארית? |
|
||||
|
||||
כל משפט מתמטי אמיתי הוא מהצורה הזו. |
|
||||
|
||||
כל משפט מתמטי הוא מהצורה "X מקיים את התכונה שהגדירה אותו"? נסה שוב. (המשפט "המספרים שמתחלקים רק בעצמם ובאחד הם ראשוניים" הוא טאוטולוגיה טריוויאלית. המשפט "יש אינסוף מספרים ראשוניים" הוא טאוטולוגיה לא טריוויאלית). |
|
||||
|
||||
כל משפט מתמטי נכון לפי הגדרות המונחים המרכיבים אותו. ''טריוויאליות'' היא בעיני המתבונן. |
|
||||
|
||||
אם המילה ''טריוויאלית'' נראית לך סובייקטיבית, אל תשתמש בה. ההבדל שבין משפט שפשוט מצטט את התכונה המגדירה של משהו ובין משפט שמייחס לו תכונה שאיננה התכונה המגדירה שלו עדיין קיים. |
|
||||
|
||||
(שטרות כסף לא עשויים מנייר) |
|
||||
|
||||
תודה. תשובה טובה לדורפל.:) וממה הם עשויים? |
|
||||
|
||||
_________ העלמה עפרונית, מבזבזת את זמנה. |
|
||||
|
||||
בזבזנית איומה! |
|
||||
|
||||
1. היא ענתה לך. 2. לא רלוונטי החומר שממנו עשוי הנייר. אבן-בבילון אומר: נייר - גליון, דף, תעודה, מסמך. המילה "עץ" לא מוזכרת. שטרות הם, בין השאר, ניירות. |
|
||||
|
||||
אתה טועה לגבי ההגדרות. כל החברות במערב הן חברות קאפיטליסטיות. השאלה היא איזו היא חברת רווחה ואיזו לא. גם שוודיה היא קאפיטליסטית, רק שהיא הדגם הסוציאל דמוקראטי של הקאפיטליזם- חברת רווחה. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, יש רמות שונות של קפיטליזם, לא? |
|
||||
|
||||
אם מגדירים את כל ארצות המערב ככלכלות שוק, אז נכון, אפשר אולי למקם אותן ברצף על פי העומק של מדינת הרווחה שבכל אחת מהן והפערים בהכנסות. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לתת דירוג של כמה ראשונות וכמה אחרונות? |
|
||||
|
||||
החל מארצות סקנדינביה וכלה בארה''ב ומדינת ישראל. יתכן שארצות מזרח אירופה רצות בעקבות ארה''ב. |
|
||||
|
||||
זו צורה מוזרה לדרג. איך בדיוק אתה עושה את זה? מדוע ישראל פחות מדינת רווחה מארה"ב? ומה עם הודו, סין או קונגו, הם יותר מדינת רווחה מארה"ב? |
|
||||
|
||||
אני חשוב שדובר על מדינות עולם ראשון או לפחות מדינות OECD (כלומר דמינות שהן טיפה אחרי עולם ראשון אבל הן לא עולם שלישי כלומר לדוגמה מקסיקו, ישראל). |
|
||||
|
||||
דיברתי על מדינות המערב. |
|
||||
|
||||
וישראל היא פחות מדינת רווחה מארה"ב לדעתך? איך אתה מודד את זה? |
|
||||
|
||||
יש כל מיני מדדים, בעיקר לאי שוויון (מדד ג'יני ואולי יש אחרים). אינני יודע אם ישראל כבר פחות מדינת רווחה מארה"ב. לא ברור לי איך משקללים את הנושא הבריאותי למשל. אני מניח שישראל היא עדיין יותר מדינת רווחה מארה"ב. נדמה לי שאם אתה משווה את העשירון התחתון בכל אחת מהמדינות, תראה באופן לא מעעמיק מדי מי המדינה בעלת מערך רווחה עמוק יותר. המדדים הכלליים (ג'יני) הם קצת שיטחיים. תנסה להשוות כוח קניה של האנשים העובדים בעשירון התחתון או בשני העשירונים התחתונים. עשו פעם את העבודה הזאת; אתה מרכיב סל קניות מסויים ובודק כמה יחידות זמן עבודה אתה צריך להשקיע כדי לקנות אותו. |
|
||||
|
||||
זו צורה קצת מוזרה לדרג, חשבתי שתגדיר את מידת היותה של המדינה "מדינת רווחה" במונחים של "מה המדינה עושה" ולא במונחים של התוצאות. שהרי אתה ממליץ לנו ללכת בדרך של מדיניות מסויימת כדי להגיע אל התוצאות האלו. בכל מקרה, את כוח הקניה של העשירון התחתון בארה"ב מול העשירון התחתון בשוודיה תגלה שארה"ב היא יותר מדינת רווחה. למעשה, כפי שמוזכר כאן http://www.mises.org/story/955 למשל, הכנסה של משפחה ממוצעת בשוודיה נמוכה מההכנסה הממוצעת של משפחת שחורים ממוצעת, כלומר השכבה הסוציו אקונומית הנמוכה ביותר בארה"ב. Relative to household in the United States, Swedish family income is considerably less. In fact, the study concludes, average income in Sweden is less than average income for black Americans, which comprise the lowest-income socioeconomic group in this country
|
|
||||
|
||||
המאמר המצוטט איננו מחקר אלא כמעט דברי אידאולוגיה עם תחזיות של התמוטטות הכלכלות הסקנדינביות וירידת התושבים לעוני. אמנם מילולית כותב המחבר שכוח הקניה של השחור העני האמריקאי גדול יותר משל האדם הממוצע השוודי. חיפשתי מספרים ולא מצאתי. גם הפניה למחקר לא מצאתי. באחת האוניברסיטאות הטובות בארה"ב הוטל על הסטודנטים לכלכלה לקרוא את הספר של ברברה ארנרייך:כלכלה בגרוש. בספר מספרת ברברה ארנרייך, סוציולוגית על נסיון שעשתה לחיות כמו שחיים בעלי המשכורות הנמוכות בארה"ב: עובדת בחברת ניקיון, מוכרת בוולמארט ועוד משהו. האנשים שעימם עבדה הם עניים ממש בכל קנה מידה. ההשוואה צריכה להעשות לגבי סל צריכה המכיל אוכל, דיור, לימודים רגילים, לימודים גבוהים, בריאות וכו'. מעניין האם ויליאם אנדרסון-מחבר המאמר לעיל- הישווה את רמת הבריאות שיכולה להשיג משפחה מהעשירון התחתון בארה"ב (לטענתו היא חיה ברמה גבוהה יותר מהמעמד הבינוני השוודי), את רמת החינוך היסודי, התיכון והגבוה בהשוואה בין שתי המדינות. כמה בכלל מהעשירון התחתון האמריקאי מתקרבים בכלל לקולג'. האם הישווה את רמת הדיור (אולי הישווה את דרי המכוניות בארה"ב). זה נראה לי מאמר תעמולתי. |
|
||||
|
||||
היה נחמד אם היית מגיב לטענה עצמה. אני הגבתי סה"כ לטענה ש"המדדים הכלליים (ג'יני) הם קצת שיטחיים. תנסה להשוות כוח קניה של האנשים העובדים בעשירון התחתון או בשני העשירונים התחתונים." ולי נדמה שאתה משנה נושא. קצת מצחיק שאתה מזכיר בנשימה אחת את הספר המגמתי של אנרייך עם דיבורים על מאמר תעמולתי אבל קשה לטעות עם מכון מיזס, הם בוודאי בעלי עמדה, אם כי יותר מבוססת מאנרייך. הבאתי את הקישור למאמר באתר של מיזס רק בגלל האזכור למחקר הזה. לצערי המחקר המקורי הוא בשוודית ולא מצאתי תרגום שלו אבל הנה לינק אחר: עוד מקום: אגב, גם אני, כמוך, סבור שלא הכל טמון במספרים. אבל לך יש דעה כל כך מוצקה באשר לעדיפות השוודית שחשבתי שיש לך גם נימוקים לה. בנתיים עוד לא ראיתי כאלו. |
|
||||
|
||||
אני הכרתי פעם שוודית עם עדיפות ברורה מאד. למרבה הצער לא יצא מזה כלום. |
|
||||
|
||||
עבר הרבה זמן, היא בטח כבר התגברה על הצער. |
|
||||
|
||||
או שינתה את סדר העדיפויות. |
|
||||
|
||||
בסוף הידיעה בהארץ יש הערה שרומזת להבדלים. האמריקאים משלמים בשביל הכל. שוודיה ידועה כאחת המדינות עם הפערים הקטנים ביותר; למרות שאין לנו את המספרים והקטגוריות של המחקר, על פי אותם פערים, שודיה היא מדינה ממש עניה. יתכן והשווקים אנשים יותר פשוטים ומוציאים פחות על גדג'טים ואולי המדינה אינה מדינת שיווק כמעט מטורפת כמו ארה"ב ולכן רמת הצריכה פחותה בהרבה. אם תקח פרופיל חיים של אדם מכל עשירון, תוכל לראות דברים נוספים מלבד צריכה. |
|
||||
|
||||
מסתבר כי עד כמה שהשבדים עניים יחסית לארה"ב, עדיין מספר דברים הם מצליחים לעשות לא רע. תוחלת החיים בשבדיה גבוהה בשלוש שנים מזו בארה"ב, הסיכוי שלא לשרוד עד גיל שישים נמוך בשבדיה מזה שבארה"ב (בה הסיכוי הזה גבוה באופן חריג יחסית למדינות מפותחות אחרות). אחוז האנשים המרוויחים פחות מ 50% מההכנסה החציונית הוא 17 בארה"ב לעומת 6.5 בשבדיה. זה אומנם לא מדד אבסולוטי (הרי ההכנסה החציונית גבוהה יותר בארה"ב, ניתן לטעון), אולם אחוז האוכלוסיה שחי על פחות מ 11$ ליום זה כבר כן אבסולוטי. 6.3 אחוזים בשבדיה, וקצת יותר מפי שניים מזה בארה"ב. בשבדיה מתים 3 תינוקות מכל 1000 לידות, בארה"ב 7. עד גיל חמש ימותו בארה"ב שמונה ילדים מ 1000, לעומת שלושה בשבדיה. שמונה תינוקות מכל 1000 נולדים בארה"ב בתת-משקל, לעומת חצי מכך בשבדיה. מכל 100,000 לידות בשבדיה יאבדו שתי אימהות את חייהן במהלך הלידה, לעומת 17 בארה"ב. בנוסף, כ 20% מהאוכלוסיה בארה"ב אינם בעלי יכולות קרוא-וכתוב ברמה המוגדרת כ"פונקציונלית" (הכוונה היא למבחן ברמה בסיסית ביותר בהבנת הנקרא) לעומת 6.5% בשבדיה. אין ספק שארה"ב עשירה משבדיה, אבל לאור הנתונים הללו (מתוך דו"ח ההתפתחות האנושית של האו"ם לשנת 2005) אני חושב שנכון לומר שהעניים בשבדיה זוכים לאיכות חיים טובה בהרבה מאלו שבארה"ב, וממילא מספרם קטן יותר (יחסית). גם בקשר לנתונים עולות שאלות. למשל, בזמנו הזכיר פול קרוגמן, אחד מהכלכלנים הידועים בארה"ב, כי הכנסת העשירון התחתון בשבדיה גבוהה בשישים אחוזים מזו של העשירון התחתון בארה"ב. מן הסתם נתונים שונים מצביעים על מתודולוגית מחקר שונה. |
|
||||
|
||||
מעניין כמה מהגרים עניים שבדיה קולטת כל שנה, לעומת מספר המהגרים העניים שארה''ב קולטת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מעניין באמת, כמה? אני לא חושב שהסטטיסטיקות הנ"ל כוללות שוהים בלתי חוקיים בארה"ב (מה שלא היה תורם למיקומה מן הסתם), ואכן מעניין איזה אחוז מההגירה החוקית לתוך ארה"ב היא של חלכאים ונדכאים. אני יודע שכ 50,000 ויזות מחולקות בהגרלה (אם כי ההשתתפות עולה כסף וקשה להניח שרבים מבני הסוואנה האפריקאית נרשמים אליה). מה לגבי הגירה מסודרת שלא בהגרלה? אני יודע שקנדה למשל בוררת את הבאים בשעריה לפי מדדים כגון השכלה ונכסים. האם ארה"ב איננה מתעניינת כיום בכגון אלו? |
|
||||
|
||||
אני מניח שניתן למצוא מחקרים ברשת על מקורם של המהגרים. אני מנחש שהמקורות של המהגרים הם: 1) ארצות מהם יש הגירה חופשית חוקית - פורטו ריקו, למשל. 2) המוני מהגרים בלתי חוקיים שמגיעים לארה"ב ומולידים בה את ילדיהם שהופכים לחוקיים ו/או מצליחים להתאזרח. מדובר בהרבה מאוד היספאנים אשר מציפים את ארה"ב. אם איני טועה, כמחצית הילדים בקליפורניה הם דוברי ספרדית. אבל לא צריך ללכת רחוק. בדוק מי הם העניים בארה"ב ותראה ישר שרובם מהגרים או בניהם של מהגרים (למעט הקהילה השחורה). |
|
||||
|
||||
ה''למעט'' שלך איננו קטן כלל וכלל. חוץ מזה יש עניים בארה''ב שאינם היספנים או שחורים. |
|
||||
|
||||
תודה על הלינק. המאמר מראה את הנתונים הבאים: קרוב ל-7.5 מליון עניים מהמהגרים- 2.3% קרוב ל-28 מיליון עניים מילידי ארה"ב- 12% . מתוכם 55% לבנים, ו-29% שחורים. |
|
||||
|
||||
כלומר 20% מהעניים הם מהגרים דור ראשון. כמה דור שני קרוב? אני מניח שמספר דומה. אם כן, רמת העוני בארה"ב גדול מזה שבמדינות אחרות בעיקר בגלל ההגירה. או שמא טעיתי? |
|
||||
|
||||
טעית. אחוז העניים המהגרים (גם דור שני)מכלל אוכלוסיית ארה"ב הוא 3.29% ואחוז העניים מהותיקים הוא 12% . אחוז העניים המהגרים-גם דור שני- מתוך אוכלוסיית המהגרים הוא 21.8% . אחוז המהגרים מכלל אוכלוסיית ארה"ב הוא 15.11% . אחוז העוני בתוך אוכלוסיית המהגרים גדל בשמונה עשרה השנים שבין1979 ו1997 מ-15.5% ל-21.8% . בקרב הותיקים העוני נשאר 12%. אין מה להפליג בהצהרות שהעניים בארה"ב הם המהגרים. 28 מיליון עניים הם ותיקים. מה שלא היה לי ברור כי לא קראתי את כל המאמר, הוא האם שונו הקריטריונים למדידת העוני. |
|
||||
|
||||
דבר נוסף שיש לציין הוא שבשבדיה האוכלוסיה מאוד הומוגנית ביחס לזאת שבארה''ב, ולא קשה להעלות על הדעת מצב שבו תוחלת החיים בשבדיה גבוהה יותר מבשאר העולם הודות לגנים השכיחים שם. אני לא טוען שזה המצב, אבל כדאי לזכור את האפשרות הזאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |