 |
|
 |
||
|
||||
 |
באמת אולי הבדלים חזק-חלש הם לא המאפיין הכי בולט של הזמר העברי. כתבת למעלה בצדק שדווקא בלהקות הצבאיות הותיקות (וגם התרנגולים למיניהן) השירה היתה מונוטונית. וגם כתבת בצדק שכוכבים כמו הסולנים של "שלמה ושלמי" הם לא דוגמא לזמרים גדולים. ובכל זאת נדמה לי שכללית, הכוכבים של העבר הקפידו על זה יותר. אין לי ראיות לכך בשליפה, אבל נדמה לי שיהורם גאון, יפה ירקוני, שושנה דמארי, הפרברים, אילנית ועוד השתמשו בדינמיקה עשירה שתישמע היום די מיושנת (גם לטעמי). אלה שעדיין מפגינים מגוון של צבעים בשירה גם היום, מבלי להישמע טרחניים, הם בעיקר הותיקים - חוה אלברשטין, ריקי גל, אריק איינשטיין. מי אלה בעצם שלישית שריד? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה ירקוני תשמח מאוד לשמוע שהיא "השתמשה בדינמיקה עשירה" :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.mooma.co.il/artist.asp?ArtistID=2779 , אבל אין שם יותר מדי אינפורמציה. כנראה שלא רק אני חושב שהם לא התיישנו היטב, אלא גם עורכי תוכניות הרדיו הרלוונטיות - אבל בכל זאת פה ושם אפשר לשמוע אותם. אני מכיר רק מעט שירים בביצועם, ואפילו אלו מוכרים יותר בביצועים אחרים, כך שקשה להצביע עליהם באמצעות שירים - אולי רק "טוב ללכת בדרכים". שרו בליווי גיטרות בלבד, והצטיינו בעיבודים מרובי אקשן: קונטרפונקט, מנגינות בגיטרה, וכאמור הרבה משחקי דינמיקה - אבל לפחות היום זה לא נשמע באמת מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הם מיוצגים כאן: תגובה 350439 ב"האם אמרו לך פעם". | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |