350439
זו הזדמנות טובה להמליץ על האוסף החדש של ארגוב בהוצאת ''הד ארצי'', ''מנגינה מאירה, מצלצלת'' - שלושה דיסקים ערוכים לתלפיות. גם לא פסחו, נדמה לי, על אף שיר שווה באמת מהשירים המוכרים (כך שלמי שלא ידע את יוסף מדובר בקורס מקיף), גם נבחרו ביצועים טובים (אפילו לא אחד מרגיז), וגם יש לא מעט פיתויים לשועלי זמר עברי ותיקים, בדמות אי-אלו שירים לא מוכרים וביצועים לא מוכרים. תענוג צרוף.
לו רק יכולנו לנצור 350691
לא חלפה שעה מפרסום התגובה, ושמתי לב שחסר ''החולמים אחר השמש''. נו, אז למי שיקנה רק את האוסף יש עוד למה לשאוף...
לו רק יכולנו לנצור 350702
לחן שאתה מתעב, נכון? :-)
אני דווקא שרה אותו לינוקא כשמטיילים במנשא, והוא תמיד מחייך באותו מקום - בעלייה החדה מעלה ב"נעבור" ("בין הברושים והכרם שנית נעבור").
הוא גם מחייך תמיד בעלייה החדה בסוף כל בית ב"שיר אביב" ("אט זורמת בנפשי מנגינת הטוהר") וגם בכל עלייה גבוהה אחרת בעצם. מעניין אותי האפקט החזק הזה של אותו מקום מדויק בשיר בכל פעם.
לו רק יכולנו לנצור 350706
המממ, מעניין אם גם ינוקא-ירדן טייל במנשא ושיר אחד?
לו רק יכולנו לנצור 350707
נשמע לי שיש לך שם זאטוט מוסיקלי במיוחד.
לו רק יכולנו לנצור 350762
אני לא בטוח שהבנתי את הבדיחה במשפט הראשון עם הסמיילי, אבל ליתר בטחון, תגובה 329450, משפט אחרון.
אני לא טוב בזה כל כך, אבל נדמה לי שהעלייה ב"נעבור" היא במרווח קווינטה, ושמרווח קווינטה נחשב לנעים-באוזן קלאסי. נסי להחיִיך אותו עם "כְּשֶאִ", שתי ההברות הראשונות ב"חורשת האקליפטוס", דוגמת בית הספר לקווינטה.
לו רק יכולנו לנצור 350776
החיוך הגדול באמת של הינוקא מתקבל כשאמו מגיעה לסוף השיר. אתה מכיר את הרגשת הרווחה כשאיזו אזעקה רחוקה שלא היית מודע לקיומה מפסיקה לפתע לזמזם בתת ההכרה שלך? זהו.
לו רק יכולנו לנצור 350784
הצחקת אותי. אצלנו *אף פעם* לא מגיעים לסוף השיר.

_________
ברקת, אם מסורה במיוחד.
לו רק יכולנו לנצור 350783
אה, זה היה סתם חיוך ידידותי. אבל כנראה שזכרתי לא נכון את רגשותיך לגבי השיר.

אנסה ואדווח (הוא מטייל עכשיו בבטחה עם סבא בגן הציבורי, מקום בו האזעקות העולות ויורדות של אמא לא ישיגו אותו).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים