בתשובה לכליל החורש נאורי, 24/11/05 17:26
אלטרנטיבה 348883
לחלוטין לא. דוקינס חוזר ומזכיר שהאנשת הגנים היא מטאפורה, בעוד אב''י טוען לקיומה של תודעה ממשית בגנום של בקטריה. המוטציות אינן קורות כך סתם אלא מכוונות ע''י התודעה הזאת כדי לפתור בעיות קיומיות בהן היא נתקלת. לאמארק ודאי מחייך בסיפוק.

אין צורך לומר שאם יש דברים בגו אנחנו בפיתחה של מהפכה מדעית שקשה להגזים בחשיבותה. לא רק מאה וחמישים שנות ביולוגיה צריכות להיכתב מחדש, אלא שיש גם השלכות פילוסופיות ותיאולוגיות כבירות, מהסוג שישאיר אותי עם פה פעור למשך הרבה, הרבה מאד, זמן. בעצם סביר שהקברן שלי יצטרך לעמול קשה כדי לסגור אותו.

אם אלון עמית היה בסביבה הייתי מאד סקרן לשמוע את דעתו (נדמה לי שהוא מצוייד בתמהיל הביולוגי-מתמטי המתאים כדי לתת חוות דעת מלומדת).
אלטרנטיבה 348891
עכש''י זה דומה לרעיונות דתיים שאומרים שלזרע יש תודעה, הוא יודע מתי ולאיפה לשחות, ומתי למות על מנת לפנות מקום לזרע טוב יותר שיזדווג עם הביצית.
אלטרנטיבה 348957
אני לא סבור שאני בעמדה לתת חוות-דעת "מלומדת" על המאמר הזה. נראה שאיני יודע מספיק ביולוגיה כדי להבין אותו ושאני יודע מספיק מתמטיקה כדי לא להבין אותו. גם בקריאה שלישית לא הצלחתי להבין על מה מתבססת המסקנה שלגנום יש תודעה, או אפילו להבין מה פירוש הטענה הזו.

התוצאות הניסוייות המוצגות במאמר אינן חדשות, אלא אם החמצתי משהו, ולא הצלחתי להבין מדוע הן מחייבות שינוי מהותי כמוצע במאמר. כאמור, לא הצלחתי להבין אפילו מהו השינוי המהותי המוצע במאמר. מצד אחד מדובר על הכנסת מונחים כמו Cybernators במקום סתם אנזימים או פלסמידים, ונטען שיש להם "Self-interest" (בהתחלה במרכאות, אח"כ בלי מרכאות). מצד שני מוצג כל התהליך כאינטראקציה - מורכבת, בלי ספק - בין מנגנונים מולקולריים מוכרים בתא לבין השפעות סביבתיות. אכן יש קשרי-גומלין סבוכים בין לחצים חיצוניים לתגובות של מולקלות בתא ובקטריות במושבה; האם עובדה זו לבדה מספקת כדי לטעון שיש כאן תודעה, או שדרוש שינוי יסודי כל כך בגישה המחייב נטישה של תורת-הקבוצות וגיוס משפט-גדל?

דווקא אותי, אישית, לא צריך לשכנע שתודעה יכולה להיווצר במערכת מספיק מורכבת - אולי פשוט, תודעה *היא* מערכת מספיק מורכבת. אבל תפיסתי היא שהמרכיבים המיקרוסקופיים של מערכת מורכבת כזו ממשיכים להתנהג עפ"י חוקיהם הקטנים והקרים. אם רוצים לטעון אחרת, צריך להביא עדויות חזקות מאוד - כאמור, לא ראיתי פה כאלה, וכאמור, לא הצלחתי ממש להבין אם זו בכלל הטענה.

אולי אתן דוגמה אחת. הנה תרגום חופשי של פיסקה מתוך המאמר, בעמ' 72:

"לתמונה החדשה שאני מציג יש השלכות פוטנציאליות רבות, הן מעשיות והן פילוסופיות. לדוגמה, כיום נראה שהבקטריות מנצחות במאבק שאנו מנהלים נגדן באמצעות אנטיביוטיקה, ע"י פיתוח עמידות לתרופות... כדי לנצח, עלינו להבין עד כמה הן חכמות, ולפתח אסטרטגיות חדשות בהתאם. אם, כמו שאני טוען, כוחה של הבקטריה טמון בתקשורת ושיתוף-פעולה של כל המושבה, אז הדרך צריכה להיות שיבוש מנגנוני התקשורת ולא השבתת בקטריה אינדיוודואלית".

אין חדש בטענה שסיגנלים מועברים בין תאים, ומכאן שיש תקשורת. האם כאן טמון "כוחה של הבקטריה"? אולי. כאמור, איני יודע מספיק מיקרוביולוגיה כדי לדעת אם זה סביר או אם זה חדש. אבל אם כן, מדוע זה דורש שינוי רדיקלי כל כך? באמת צריך לנטוש את המושג המתמטי של "קבוצה"? באמת צריך לגייס - שוב! - את משפט גדל? מערכות המשנות את עצמן, מדברות על עצמן או משכפלות את עצמן נדונו בהרחבה בתחומים שונים של המדע, המתמטיקה והפילוסופיה. אולי צריך לדון בהן אחרת, אולי אפשר לדון בהן ביתר יעילות, אבל לא ראיתי הצעה כיצד יש לעשות זאת ולגמרי לא השתכנעתי שהתחום הנדון, בקטריולוגיה, חורג במידה כל כך דרמטית ממה שמוכר במערכות אחרות שדרושה פה איזו מהפכה. למעשה, לא השתכנעתי שיש פה חריגה בכלל.

ספציפית לגבי השימוש במשפט גדל, אין לי אלא להפנות בצער לדיון 2396. יקח לי הרבה זמן (שאין לי) ומאמץ (שאין לי רצון להקדיש עכשיו - סליחה, שכ"ג) כדי לבקר אחת אחת את כל הטענות הנוגעות למשפט גדל המופיעות במאמר. קראו בעצמכם וגבשו דיעה; השורה התחתונה שלי: גדל לא שייך לכאן בכלל.

בלי קשר לכל הנ"ל, יש לי גם דיעה על משפטים כאלה:

"The ideas presented here are part of an intellectual endeavor I began in 1988"

אבל לא אציג אותה כאן.
אלטרנטיבה 348968
"... כדי לנצח, עלינו להבין עד כמה הן חכמות (הבקטריות), ולפתח אסטרטגיות חדשות בהתאם". לא מזכיר לכם את
דיון 2278
אלטרנטיבה 349132
תודה.

(ברור שאין צורך להתנצל על חוסר זמן או חשק. הייתי נשוי פעם)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים