|
||||
|
||||
לדעתי, כריתת יד היא עונש מוגזם אפילו למי שגנב רבע מיליארד שקל ששייכים לאלפי זקנות. ייתכן שמידת הרחמים היא חולשה. ייתכן שהדרך היעילה ביותר למנוע גנבה ולהניח את דעתן של הזקנות היא כריתת יד. למרות כל זאת, לדעתי, כריתת יד היא עונש מוגזם ולא מוסרי. וכל זה, בכלל בלי להתחשב בנזקים או בסיכונים בכריתת יד: - כריתת ידיים של אנשים חפים מפשע - זילות של זכויות האדם - חיפוש נקמה מצד הגנבים ובני משפחותיהם. גם אם כריתת יד היא פתרון מושלם (והיא לא) היא עדיין מוגזמת. |
|
||||
|
||||
גם אני לא הייתי בוחר בכריתת יד, אבל זה לא יהיה בגלל שאני מרחם על הגנב, אלא בגלל שאני חושש לטעות בזיהוי ובגלל שיש לי שימוש טוב יותר לידיים שלו. "זילות של זכויות האדם"? "המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים." קח לדוגמה את המתרחש בבתי הספר היסודיים שלנו. יש שם ילדים שמתעללים באכזריות רבה בילדים אחרים במשך שנים על גבי שנים ללא הפרעה, בשם ה"זכות" של הפסיכופתים האלו ללמוד יחד עם אנשים רגילים באותן כיתות ובגלל חוסר האכפתיות והעדר ההחלטיות של המורים. |
|
||||
|
||||
להתעלם מההתעללות הזו זה לא ''לרחם על אכזרים''. בהתחשב בהצעות שהעלית, ''לרחם על האכזרים'' במקרה זה פירושו שאם מישהו מתעלל במישהו אחר פעם אחת, כל מה שעושים הוא לגרש אותו מבית הספר לצמיתות, ולא שוברים לו את העצמות ומכריחים אותו להכין שיעורי בית לכל השכבה. |
|
||||
|
||||
מוטלים עליהם עונשים מגוחכים להחריד, כשבכלל טורחים להטיל עליהם עונשים, כי מתישהו למורה פשוט נמאס להתייחס לזה, או שהוא רואה שאין לעונשים שלו השפעה, והוא לא מוכן/יכול להטיל עונשים חמורים יותר או להרחיק את הילד מבית הספר. "בהתחשב בהצעות שהעלית..." - על מה אתה מדבר? אילו הצעות בדיוק? אני הצעתי לכרות ידיים? אני הצעתי לגרש מבתי ספר ילדים שמשכו למישהי פעם אחת בצמה? שוב, על מה אתה מדבר? אני תמכתי בעבודת כפיה לרוצחים ואנסים, למען השד. לא צידדתי בעינוי של ילדים נורמטיביים שחרגו פעם אחת מהמותר. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שכרגע העונשים באמת מגוחכים. מה לדעתך הם צריכים להיות? |
|
||||
|
||||
מעורבות גבוהה יותר של ההורים, שבהעדרה, או במידה ולא תהיה לה השפעה, יועברו אותם ילדים מופרעים לבתי ספר בהם כולם כמוהם. אני מקווה שעם חינוך טוב יותר מלכתחילה, ויחס פחות סובלני לאלימות, יהיו מעט ילדים כאלו. עם החינוך הנכון אפשר גם ליצור מצב שבו ילדים אלימים ינודו חברתית על ידי רוב הילדים האחרים, שלא כמו במצב הנוכחי בו הילדים דווקא מנסים להתקרב לתוקפניים האלו בתקווה שלא להיות קורבנותיהם. אני נגד שימוש באלימות בחינוך ילדים, מלבד במקרה אחד - כשהילדים עצמם אלימים. גם אז עדיף אחרת, אבל רק אם אפשר. לא מקובל עליי שהורים ישחקו בביצים במשך שנים על גבי שנים בזמן שהילד לומד להיות בריון. את האפשרות הזאת אני לא בעד לתת למישהו מלבד להורים [*], אבל שידעו - אם הם לא יעשו זאת, ולא ימצאו פתרון אחר, הילד יגיע לבית ספר של עבריינים צעירים. אם אתה רוצה כמה הצעות ליעול מיידי של המערכת הנוכחית במקום דיבורים כלליים על האוטופיה החינוכית: ילד שהפעיל אלימות, בשיעור, בהפסקה או אחרי הלימודים, יעביר את השעות/הימים (בהתאם לחומרה) הבאים בכיתה מיוחדת, ללא הפסקות וללא זמן חופשי אחרי הלימודים. הענשת ילדים אלימים תעשה בפומבי - נגיד, יעמידו אותם בשורה, ללא ניע, במרכז החצר בזמן ההפסקה. ילדים יחוייבו לדווח על מקרי אלימות שכאלו, או שיענשו גם הם. ילדים שסייעו להסתיר מקרי אלימות יענשו עונשים לא-טריוויאליים בעצמם. העונשים האלו לא יהיו טריוויאליים ושווי ערך לעונשים על פטפטנות בשיעור או אי-הכנת שיעורי בית. ----- [*] אלא אם הם עצמם בוחרים להאציל את הסמכות הזאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |