|
||||
|
||||
ברצוני להוסיף לדברי גילגמש שסיבת ''שינוי ההלכה'' בבית המשפט העליון - דיון במקרה דומה מבחינת הסעיף בחוק, אך שונה מבחינת דמותו הפוליטית של הנאשם, סיבה זו, שהיא עובדה חשובה שיש בה ''עניין לציבור'', נעדרה לגמרי מהידיעה החדשותית שבקישור שהבאת, שפרסם עיתון הארץ. |
|
||||
|
||||
גם שופטים הם בני אדם, וככאלה הם סובלים (או נהנים) מגאווה ורגישות לכבודם. ''שינוי ההלכה'' זהו למעשה יופימיזם ל''מצטערים, טעינו''. כאשר ''שינוי ההלכה'' קורה אחרי שנות דור, ניתן לומר ''טעו קודמינו'', או ''השתנו הנורמות'' או משהו מעין זה. במקרה זה אפילו עלי תאנה אלו לא מתקיימים. טוב עשה בית המשפט שהכיר בטעותו, והנטיה לחשוף את ערוותו בפומבי עלולה לגרום לו להמנע מלעשות כך בעתיד. מודה ועוזב, מ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
התגובה עליה ענית עוסקת בעיתון "הארץ", ולא בבית המשפט העליון. אבל אם נחזור לבית המשפט העליון ולדבריך בעניינו, ברצוני להעיר שהמושג "טעינו" בהקשרו של בית משפט זה, הוא בעייתי. שכן טעות כזאת יכולה להיראות רק אם נוצר מקרה ברור ובו סתירה מובהקת בפרשנות בית המשפט לאותו חוק. אבל תאר לעצמך שאחרי מקרה אקסלרוד היו מגיעים לבית המשפט כדי להישפט על עבירה זו עוד אנשים מחוגו של אקסלרוד, אחרי שכולם התבטאו בצורה דומה בקשר לרצח רבין, ושום אדם מהמחנה שממול לא היה נשפט על אותה עבירה. אין לי כמעט שום ספק שההרשעה הייתה חוזרת על עצמה, שוב ושוב, והפרשנות המחמירה לאותו סעיף בחוק רק הייתה רק מתחזקת בגלל התקדימים המרובים. מי בכלל היה יכול לומר לבית המשפט שזו "טעות", לא כל שכן להכריח אותו להכיר בטעותו ? אתה, למשל, היית חושב שזו טעות ? אני, אגב, יכול להתייחס די בסלחנות לטעויות כאלה, כי איני מקבל בשום אופן את הדעה הרווחת, שגם שמעתי אותה לא מזמן בשידור בטלוויזיה מפי אהרון ברק, לפיה השופטים הם "מקצועיים" ותמיד אינם מושפעים מהשקפות עולמם הפרטיות. בעניין זה אני מקבל את דעתו של פרופ' עמנואל גרוס עליה דברתי מספר פעמים ולאחרונה בתגובה 341478, שמבחינתי היא ממש יציאת המרצע מן השק, לפיה בפרוש ישנה במקרים רבים השפעה לדעותיהם והשקפות עולמם של השופטים על פסקי הדין שלהם, כולל פסק הדין על חוק פינוי פיצוי שעליו דבר בעל המאמר. אבל איני יכול להתייחס בסלחנות למצב הנוכחי שבו כל השופטים נבררים במסנן שמותיר נבחרת של בעלי השקפת עולם דומה, מאותו מחנה פוליטי, למעט "קישוטים" פה ושם, כי מצב כזה יחד עם המשפיעים על השפיטה עליהם דברתי קודם, יוצרים מצב שבו לא קיימת, בעצם, דמוקרטיה. לו הרכב בית המשפט העליון היה מאוזן, הסיכוי להיווצרות סתירות מסוג זה שבפרשת אקסלרוד היה הרבה יותר קטן, וגם אם היו נוצרות, הן היו נוצרות באופן מאוזן, כך שהדבר לא היה יוצר מתחים כעסים ותחושות קיפוח בציבור. אבל מקרה אקסלרוד הוא מקרה לא מהחשובים, כי הוא נוגע רק לגורלם של בודדים ולא לגורל המדינה כולה. לעומת זה, אם יקרה מין מקרה מוזר שבו ייבחר גוש השמאל בבחירות, ואחר כך, תתהפך דעתם של רבים מחברי הכנסת של השמאל וממשלת השמאל תתחיל להגשים את מדיניות הימין, אין לי ספק ששוב ישנה בית המשפט העליון את ה"הלכה" שנקבעה בדיון על חוק פינוי פיצוי כי אירוע דוגמת זה שעברנו לא מתקבל על הדעת כלל מבחינת ההיגיון הפשוט, לא כל שכן אם יסתור את דעותיהם הפוליטיות של השופטים. אבל אז כבר אי אפשר יהיה לתקן את המעוות, כשהופעלה ההלכה הישנה על חוק פינוי פיצוי. לכן ההרכב הבלתי מאוזן של בית המשפט העליון הוא הגורם העיקרי, לדעתי, להיותנו מדינה לא דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
סקיצה של הנדרש כדי ליצור הרכב מאוזן: א. להחליט מהם המגזרים השונים שבחברה ומהם הקריטריונים המזהים אותם. ב. לקבוע מהם הקריטריונים הכמותיים לקביעת חלקו היחסי של המגזר באוכלוסיה. ג. להחליט אילו מגזרים זכאים ליצוג בביהמ"ש. ד. לקבוע את הפרוצודורה בה יבחרו נציגיו של כל מגזר. ה. להסכים על פרק הזמן לבחינה מחודשת של סעיף א. ו. להסכים על פרק הזמן בו יש לערוך סקר אוכלוסין לעידכון סעיף ב. ז. לקבוע מהו הגוף האחראי על ביצוע סעיפים א', ב' ו-ג'. ח. לבדוק אם הגוף מסעיף ז' אמור להיות ייצוג מאוזן של האוכלוסיה (ואז ליישם סעיפים א' עד ז' בעניין סעיף ח'). האם יש לך הצעות קונקרטיות כיצד לטפל בנושא? |
|
||||
|
||||
תגובה 123123 |
|
||||
|
||||
א-ח. לבדוק איך ממנים שופטים במדינות דמוקרטיות ותיקות, ולא לנסות להמציא את הגלגל. |
|
||||
|
||||
בוא ניקח את ארה"ב, בסדר? ייצוג לאוכלוסיה. רייגן היה נשיא 8 שנים. הוא הצליח בגלל הגורם הביולוגי להרכיב בית משפט עליון כרוחו. נניח שאחרי רייגן היה עולה ממשל דמוקראטי ל-12 שנה. גם בסנאט ובבית הנבחרים היה מתייצב רוב דמוקראטי מוחץ. השופטים שהרכיב רייגן היו מכהנים עד מותם. היכן כאן הדמוקרטיה? |
|
||||
|
||||
במערכת כזאת שבה אנשים פורשים בגלל מוות או גיל מופלג והנשיא המכהן בוחר במחליפים נוצר באופן טבעי איזון, והמערכת נוטה לכוון הצד הפוליטי החזק יותר בציבור. זה נכון שאין כאן שלמות, ויכולים להיווצר פה ושם מצבים שאינם משקפים את עמדות הציבור, אבל שלמות לא יכולה להיות בשום מקרה. אני מניח שלו היו טענות כל הזמן על חוסר איזון האמריקאים היו משנים את השיטה, אבל עובדה שזה עובד שנים רבות וכמעט אין חריקות ואין טענות. אילו השיטה הקיימת אצלנו הייתה מביאה להרכבים מאוזנים מבחינה פוליטית, לא היה אכפת לי שימשיכו בה. אבל הוכח שזה לא כך ובבית המשפט העליון מכהנים אנשים שכמעט כולם עם אותו פרצוף. |
|
||||
|
||||
"כמעט אין חריקות ואין טענות". זה פשוט לא נכון. תלוי מי כותב על המערכת. אתה יכול לקרוא אצלנו על בית המשפט העליון ותתרשם ש"כמעט ואין טענות ואין חריקות". היו הרבה מאד טענות וחריקות בארה"ב. רוזוולט הצליח לכופף את בית המשפט העליון באיום שיגדיל את מספר השופטים. בית המשפט העליון בשנות ה-30 היה מנותק מהעם הרבה יותר מבית המשפט העליון אצלנו. האיזון הפוליטי בישראל היה מביא להרכב כמו מליאת רשות השידור. |
|
||||
|
||||
בשמונה שנים רייגן מינה רק 3 שופטים. |
|
||||
|
||||
(ושניים מן המינויים שלו התבררו כלא ממש שמרנים ע''פ טעמם של חוגים אבנגליסטיים). נכון. וזו הסיבה שההפלה המלאכותית לא נפסלה עד היום בבית המשפט העליון הפדרלי. כל הטענות לייצוגיות ושיקוף הגוף הבוחר, מתעלמים מכך שהרשות השיפוטית הוקמה במתכוון כדי לאזן את חילופי השלטון וחילופי הטעמים של הציבור הבוחר. |
|
||||
|
||||
(מה גם ששניים החליפו מינויים של ניקסון) |
|
||||
|
||||
יש לך הצעה קונקרטית איזו מדינה לבדוק שממנה שופטים המיצגים מגזרי אוכלוסיה שונים? |
|
||||
|
||||
בית המשפט איננו גוף פוליטי שנבחר על ידי הציבור. הוא גוף מקצועי שמטרתו למנות את אנשי המקצוע הטובים והישרים ביותר. האם יעלה על הדעת שמועצת גדולי התורה תמונה על ידי הציבור או נבחריו? מה, איזה טמבל כמו אלי ישי ימנה את הרב עובדיה? האם יעלה על הדעת שפרופסורים באוניברסיטה ימונו על ידי פוליטיקאים?! לא, הם ממונים על ידי עמיתיהם. גם שופטים, שנבחרים על בסיס ידענותם, ממונים על ידי עמיתיהם, אחרת עלולה משפטנית כמו גילה גמליאל להתמנות לשופטת בעליון (רק כי היא הולכת למספיק חתונות ובר-מיצוות). ובכל זאת, בועדה למינוי שופטים יש 9 חברים שרק שלושה מהם הם חברי בית המשפט העליון. חברים בו גם שר(ת) המשפטים ופוליטיקאים אחרים וגם נציגי עורכי הדין. מה כל כך רע בהרכב כזה חוץ מהעובדה שהוא מניב שופטים שאינם לרוחך? מעניין שבית המשפט העליון הוא המוסד השילטוני שזוכה באמון הציבור יותר מכל מוסד אחר, מלבד הצבא. בית המשפט זוכה לכ 61% בעוד שהכנסת זוכה ל14% מאמון הציבור. (http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/mdd.htm) אז למה זה יהיה יותר מייצג להפקיד את מינוי השופטים בידי חברי הכנסת? |
|
||||
|
||||
איזו היתממות! "אנשי המקצוע הטובים והישרים ביותר"?! איך אתה מסביר את העדפתה של עדנה ארבל על פני פרופ' רות גביזון? איך אתה מסביר שכל שופטי העליון בוגרי אותה פקולטה? לא ולא. השיטה הנוכחית של "חבר מביא חבר" מביאה למינויים של אנשי ממסד מובהקים, שלא על פי המקצועיות, אלא על פי הקרבה לנשיא ולמחליפתו המיועדת. דרך אגב: מי אמר ששופטי בג"ץ (בניגוד לערכאות ערעור) צריכים להיות משפטנים? בשנותיה הראשונות של המדינה כיהנו שם גם אנשי רוח, פוליטיקאים, רבנים וכו' בעלי שם, שאינם בהכרח משפטנים. הרי ההכרעות של בג"ץ הן עקרוניות ולאו דווקא משפטיות-חוקיות גרידא. לדעתי הצעד הראשון צריך להיות הפרדה של מוסד הבג"ץ (שיהיה מורכב מאנשים בעלי שם ומעמד ציבורי ומוסרי גבוה) מבית המשפט העליון (אליו ימונו משפטנים בלבד), שיהוה בעיקר ערכאת ערעור. |
|
||||
|
||||
איזה לא-משפטנים כיהנו בבג"ץ? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
יש לי הצעה אחרת - לצמצם את זכות העמידה שהורחבה בתקופת ברק. החזרת ההכרעה בעניינים בעלי אופי פוליטי לכנסת ולממשלה תסיר מבית המשפט את הגוון הפוליטי שדבק בו בשנים האחרונות, ואז הוא ישוב לעסוק בעניינים משפטיים יותר. |
|
||||
|
||||
אכן. יש לצמצם את זכות העמידה רק לאלו שנפגעים אישית באופן ישיר. כמו כן, יש לתת למדינה יותר סמכויות בנושאי בטחון ופחות בנושאים אזרחיים. |
|
||||
|
||||
זכות העמידה הורחבה בהדרגה עוד החל בתקופת חיים כהן. אבל נכון שראוי להחזיר את בג"ץ לתפקידו המקורי: לתת לאזרח הקטן כלי כדי למנוע מהמכבש השלטוני לעשות לו עוול. לא ראוי שחבר כנסת שכשל בשכנוע חבריו למליאה להתנגד לחוק מסויים, יוכל לאכוף את רצונו עליהם ע"י פניה לבג"ץ. או שמי שאינו אזרח המדינה אלא אוייבה יזכה ליומו בבג"ץ. |
|
||||
|
||||
השופטים עצמם, במיוחד אחרי שפרשו, אמרו שיש הרבה עתירות שנובעות מהתחמקות המערכת הממשלתית והמחוקקת להתעמת עם בעיות. המערכת הפוליטית מגלגלת בבירור בעיות לבג"ץ ואחר כך משמיצה אותו באקטיביזם. אני חושב שצריך להזהר מליפול לכל מלכודת שנטמנת על ידי פוליטיקאים. כמה עתירות נסחבו בגלל שהבג"ץ חיכה למעשה חקיקה של הכנסת? למשל העתירות שעסקו בסוגית מיהו יהודי. אתה אומר שהבג"ץ צריך להתנער מטיפול בעניין בטענה שזהו נושא של הכנסת. מצד שני תפקידו בהגדרה של הבג"ץ הוא לתת סעד לאזרח שנפגע על ידי מערכת שילטונית. אגב, שופטי הבג"ץ הם בוגרי הפקולטות למישפטים של האוניברסיטה העברית ושל אוניברסיטת תל אביב. שופטי בית המשפט העליון אינם כבר ילדים, אילו עוד פקולטות למשפטים היו כשהם למדו? אם בודקים היכן עשו את התארים המתקדמים שלהם, רואים מגוון של אוניברסיטאות בעולם. |
|
||||
|
||||
זה שיש מי שלא מקבל את החוק ''יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר כהלכה'' לא אומר שהוא לא קיים. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש לצמצם את זכות העמידה חזרה. חשוב שתהיה לי זכות לתבוע את המשטרה (למשל) כשאני רואה שוטר שיורה בילד, בייחוד בגלל שזכות העמידה כבר לא תעמוד לאותו ילד. בנוסף, החיים במדינה שבה המשטרה יורה (נגיד) בילדים, או כופה נישואים מסוימים, או מפרה זכות אחרת מזכויות האדם, החיים האלו כשלעצמם הם פגיעה ישירה בכל אזרח שמצפה לחיות במדינה שכוננה על סמך מגילת העצמאות, ומקנה לי אישית את זכות העמידה. |
|
||||
|
||||
נו, אז שוב אנחנו, ההדיוטות, מתווכחים מי משפטן יותר ראוי. אין לי מושג למה הם מעדיפים את ארבל על גביזון. ולמה זה מוזר שכולם בוגרי אותה פקולטה? אולי זו הפקולטה הטובה ביותר? ואם רוב השופטים בארה"ב יבחרו מהרווארד או ייל, זה יראה לך מוזר? זה שאני ועוד 61% נותנים בהם אמון אומר שאנחנו סומכים על שיקול דעתם ואם חברים שלהם טובים כמוהם שיביאו אותם. לגבי שני הכובעים – בג"צ לעומת עליון – זה כבר דיון אחר. יש כבר גוף נבחר של "אנשי שם" (לרוב שם רע) המייצגים את הלכי הרוחות בעם. הלא הוא כנסת ישראל. גם לגוף זה שני כובעים: 1) הרשות המחוקקת. 2) הרשות המכוננת שתפקידה ליצור חוקה למדינה. אלא שכנסת ישראל מסרבת למלא את התפקיד השני ולכונן חוקה. מה הטעם להוסיף גוף נוסף שימנע מהכרעה ויהיה נתון ללחצים פוליטיים של אלו שלא רוצים חוקה כי החוקה שלהם נחקקה כבר על לוחות הברית? הרי גם הגוף הזה, כמו הכנסת (במושבה כרשות מכוננת), יאלץ להשאיר את הדברים העקרוניים פתוחים. כשבית המשפט יושב כבג"ץ, הוא מגן על האזרח ממחדליה של הרשות המחוקקת. כשאין חוקה שמגינה על זכויות הפרט (למרות שלכנסת כבר נתנו כ-60 שנה לטפל בנושא) תפקידו של הבג"צ לסייע לאזרח, ברוח מגילת העצמאות וחוקי היסוד שנחקקו, ו*לא* לשלוח אותו חזרה לרשות שמסרבת להכריע בגלל שיקולים פוליטיים. חברי הכנסת יכולים להיעזר באנשי שם, אינטלקטואלים, רבנים, משפטנים ואחרים כדי לנסח את החוקה כמקשה אחת סגורה וקוהרנטית. אבל אחרי שהיא מנוסחת, הכנסת צריכה לאשר אותה – אז עבודתו של בג"צ תצטמצם לפרשנות בלבד. ובשביל זה צריך משפטנים טובים. עד אז, צריך משפטנים עוד יותר טובים שיכולים להשלים את החסר בעת הצורך. |
|
||||
|
||||
1. לגבי גביזון וארבל, גם הדיוט יכול לקרוא קורות חיים ולהבחין בין פרופ' בעלת שם עולמי, לבין אדמיניסטרטורית (טובה יותר או פחות) ש"שיפרה" קצת את קורות החיים שלה והוסיפה להם תואר שני לא קיים, הסתבכה בפרשיה כספית, ואף "הוזזה" מהקדנציה הראשונה שלה כשופטת. http://www.nfc.co.il/archive/006-D-18-00.html?tag=10... השיקולים לא היו מקצועיים אלא פוליטיים-חברתיים-אישיים:http://www.nfc.co.il/archive/006-D-50-00.html?tag=10... ובמיוחד הפסקה: "במערכת המשפטית מעריכים, כי גביזון עולה בכישוריה על ארבל וכי היא המועמדת המתאימה יותר. ואולם, קיים חשש כי חלק מחברי הוועדה, ובמיוחד הנשיא אהרן ברק והשר יוסף (טומי) לפיד, יפעילו מה שמכונה: שיקולים פוליטיים, כדי לקדם דווקא את מועמדותה של ארבל, שאותה התחייבו למנות. לפיד מבקש בדרך זו להיפטר מארבל במשרד המשפטים; ואילו ברק מבקש לרצות את ידידתו הקרובה, הנשיאה המיועדת דורית בייניש." וראה גם ובמיוחד הפסקה: "סיכוי [גביזון] להיבחר: אפסי. נחשבת משפטנית מבריקה, עצמאית במחשבתה ויוצאת דופן, וידועה כבעלת עמדה ביקורתית כלפי גישתו השיפוטית של ברק - ואלה הסיבות לסיכוייה." 2. לגבי "אנשי שם" - הכוונה לא לכנסת, אלא לגוף ממונה (בצורה שקופה, ולא כפי שנעשה היום - בדומה למינוי שופטי עליון בארה"ב). 3. אחת הבעיות עם בג"ץ בהרכבו הנוכחי, שהוא מסתמך רק על חלקים מסויימים במגילת העצמאות, ומתעלם לחלוטין מחלקים כמו "בתוקף זכותנו הטבעית וההסטורית", "מדינה יהודית בארץ ישראל" וכד' ובמאמר מוסגר, היעדר חוקה לא נובע מהחוגים הדתיים (שהם רק תירוץ), אלא מחוסר הסכמה בסיסי בין חלקי המערכת הפוליטית לגבי דמות המדינה. |
|
||||
|
||||
העדר החוקה נובע מרצונם של המנהיגים בשלטון טוטליטרי. לרצון זה שותפים נציגי כל המפלגות. נשגב מבינתי מדוע שותפים לרצון זה חלקים נכבדים מהציבור הרחב שמשמש צבא עבדים למנהיגים מושחתים. גם אם יעבירו את החוקה שנים בה עכשיו מצבינו יישאר כשהיה מכיון שלא יהיו בה הוראות מוחלטות על המותר ועל האסור אלא הוראות האומרות שלתכלית ראויה מותר לאל (שופט בית המשפט העליון) לבטל את כל זכויות האדם כראות עיניו. |
|
||||
|
||||
חוקה לא יכולה ולא צריכה להורות על המותר והאסור. בשביל זה יש מאות חוקים. החוקה קובעת את הבסיס הערכי שעליו נקבעים החוקים. נדמה לי שההצעה (שמקודמת דווקא עלידי גביזון) העכשווית, מאפשרת למחוקק לסטות מהחוקה לצרכים ראויים ובמידה מוצדקת. כידוע, 20-25% רוצים מדינה המושתתת על ערכי התורה. כ-75% רוצים מדינה דמוקרטית נאורה. מאחר שערכי התורה (למשל, רחצת כלות במקווה ציבורית) חשוכים ולא נאורים, אי אפשר להגיע להסכמה. ובגלל שהמגזר הדתי הוא מיעוט, הוא מעדיף שלא יסכימו ולא יכריעו. והרוב מתחשב בו, עד כדי עריצות המיעוט. |
|
||||
|
||||
חוקה אמורה לאמר לשלטון מה אסור לו לעשות. הוא גם קובע את שיטת השלטון אבל רק על מנת לצמצם את כוח השלטון ולהסדיר את הורדת המנהיג מהשלטון בסוף הקדנציה שלו. בסיס ערבי עליו נקבעים החוקים? מה זה בכלל? תוכל לתת דוגמא? נגיד שהחוקה תכתוב שהמדינה היא בעד ילודה. אז מה? ההצעה המאפשרת לסטות לתכלית ראויה ובמידה נדרשת קובעת בעצם שיש קבוצה מצומצמת של אנשים שיחליטו מה ראוי 1. הפסקה השנייה שלך היא פשוט שטויות. המדינה מפעילה אלפי חוקי כפייה נוראים ואיומים. הם לא מפריעים לך. מה שמפריע לך זה חוק שקובע שמי שרוצה להרשם כנשוי (השד יודע למה) צריך לעשות זאת דרך הרבנות. אני מתנגד לחוק זה וחושב שהמדינה לא צריכה לרשום נישואין, אבל לראות בזה את הבעייה של כפייה במדינה בה רוב עמלו של אדם הולך כמיסים למימון גחמותיהם של פוליטיקאים? במדינה של גיוס חובה? במדינה בה אסור לעשן סמים? 1 קבוצה זאת של אנשים הסכימו להעיף אלפי אנשים מבתיהם בלי שהיה עבורם דיור חלופי מוכן, מכיון שהם רצו ששרון יצליח לעשות את הגירוש במהלך הקדנציה הנוכחית. זו לא במידה נדרשת על פי כל הגיון אנושי. |
|
||||
|
||||
"במדינה של גיוס חובה? במדינה בה אסור לעשן סמים?" לולא הייתי יודע שאתה דתי-לאומי- הייתי נוטה לחשוב שאתה חבר בכת איינד-ראנד להמונים. |
|
||||
|
||||
אתה ממש לא יודע הרבה על יעקב ודעותיו. |
|
||||
|
||||
לא מכיר יותר מדי. אבל מעבר לזיקה הטבעית שלו לזהות יהודית (וזה טוב בעיני) -הוא נשמע כמו אדם שמשליך בצורה קיצונית על חוקי התורה, תפישה איינד ראנדית. |
|
||||
|
||||
מה לאיין ראנד ולערכי התורה? |
|
||||
|
||||
תלוי מי השואל. |
|
||||
|
||||
את/ה כמובן. |
|
||||
|
||||
אין לי כלים להתמודד עם רכילות על שופטים ואני לא מוצא בזה טעם. אני גם לא חושב שאפילו יחד עם כל החומרים שהבאת, יש לנו את כל התמונה. אני גם יודע שברק לא מחליט לבד אלא יש שם עוד 9 אנשים – לא ממש פריירים – למשל, שרת המשפטים, שאין לה בעיה לקדם מועמדים שאינם לדעתו של ברק – למשל את גביזון. עד כמה שאני מבין, גם גביזון וגם ארבל נחשבים בחוגי המקצוע כראויות,. ואני סומך על הועדה למינוי שופטים שתבחר את המתאים ביותר. מהמעט שאני מבין יש חילוקי, דעות מהותיים בין הגישה האקטיבית של ברק והגישה הפסיבית של גביזון. זה לא אומר שאחד מהם הוא שופט לא ראוי. אבל זה גם לא אומר שברק חייב לקדם או להצביע למען בחירת שופט שרואה את תפקיד בית המשפט באופן כל כך שונה ממנו. להיפך, תפקידו של ברק (וכל שופט) הוא לקדם את החזון שהוא מאמין בו ולא להתגמש למען ממוצע פוליטי. אני במקרה חושב שהאקטיביזם של ברק משפר את הדמוקרטיה במדינה אבל ברור לי שהוא יחיד בדורו והגישה האקטיבית של בית המשפט תתרכך כשהוא ילך, בין אם גביזון תבחר או לא. בכל מקרה, גם אז אני אתן אמון בבית המשפט (רק אצטער שהוא לא עושה מספיק כדי להגן עלי מעריצותם של הפוליטיקאים). .2 זה מה שאמרתי. כל גוף שיבחר על ידי פוליטיקאים "שקופים" או באמצעים פוליטיים, כדי לשמור על האיזון הפוליטי, יהיה כפוף לפוליטיקה רגעית ויחטיא את המטרה שלשמה יש בג"צ. אפשר לבטל את המוסד הזה בכלל ולאפשר לוועדה בכנסת או בהסתדרות או במועצת גדולי תורה, לטפל בעניינים שלו. אתה צריך להשתחרר מההרגשה שיש לך (כאזרח) השפעה ישירה על בג"צ. *אין לך* וזה כל הרעיון. אם אתה ואני היינו בוחרים את בג"צ כרצוננו אז לא היה צריך אותו, כי אתה ואני כבר בחרנו את הכנסת. 3. אם בג"צ היה מתעלם מהפסקאות הללו הוא היה מבטל את חוק השבות. לדעתי בג"צ לא מתעלם מפסקאות אלו אבל מפרש אותן באופן שיתיישב עם הפסקאות האחרות על נאורות וזכויות אזרח. בית המשפט לא יכול להניח שיש סתירה בין "מדינה יהודית" ל"מדינה דמוקרטית נאורה" בגלל ששתי הדרישות מופיעות יחד במסמך שהוא נר לרגליו. לכן, בגלל שיש למילה "יהדות" אלף פרשנויות (רק אתה, יעקוב ואני, נניב שלוש שונות), בית המשפט מאמץ רק את אלו שמתאימות גם לפסקה השנייה – "דמוקרטית". מה עוד הוא יכול לעשות? 4. לגבי ההתנגדות לחוקה, זה לא החוגים הדתיים?! אני חושב, שהליכוד (על פלגיו), העבודה, שינוי ומר"צ, שביחד הם רוב מכריע, היו יכולים לסגור על חוקה תוך שבוע. וזה היה המצב תמיד, מאז בן-גוריון. ואם הרבנים היו מוותרים על הצורך לקבוע איך אני אתחתן ואקבר (כשממילא אני עושה כרצוני), אז הייתה לנו חוקה ובג"צ היה כמעט מובטל. |
|
||||
|
||||
4) הצחקת אותי. בן גוריון לא רצה חוקה שתגביל אותו וגם לא שאר הפוליטיקאים עד היום. עכשיו הם רק החליפו טקטיקה. הם יעשו חוקה שאיננה חוקה כי איננה מונעת מהם דבר וחצי דבר - להיפך היא תתן בידיהם שלטון טוטאלי, וכך הם יהנו מכל העולמות. |
|
||||
|
||||
גביזון היא בלי ספק משפטנית מבריקה. אבל גם באוניברסיטה היא נחשבת לתופעה מאוד חריגה, ולאו דווקא בעניין הפוליטי. ובעיקר היא פוסט מודרניסטית במידה שקשה ליישבה עם תפקיד של שופטת עליונה. |
|
||||
|
||||
במה בא לידי ביטוי "הפוסט מודרניזם" או החריגות שלה? הגישה שלה לגבי ריסון סמכויות העליון -נסמכת בהשוואה על כל שאר העולם המערבי. לא צריך להיות גאון גדול במשפטים כדי להבין שהתופעה של עריצות בית המשפט העליון בישראל היא תופעה מוזרה וחריגה בהשוואה לכל דמוקרטיה מערבית. במקרה הזה האקדמיה בישראל היא זו שנעה כעדר, אחר אינטרסים השוללים את היסודות הדמוקרטיים של המדינה . |
|
||||
|
||||
לדוגמא: בעניין דרעי היא טענה שאין לשפוט אותו על פי הכללים המערביים הנוגעים לשוחד, משום שהוא בא מחברה שהשוחד נתפס בה באופן אחר. אני מודה שגם לי נראה ששפטו את דרעי בחומרה יתרה. אבל ודאי לא מטעם כזה. פוסט מודרניזם בהתגלמותו. |
|
||||
|
||||
היתה לה דעה גם לגבי משפט דרעי-אבל בהקשר וזיקה אחרים. אני חושב שבלשון המעטה , אתה אומר דברים שאינם דברי אמת. תראה לי היכן היא אמרה :"משום שהוא בא מחברה שהשוחד נתפס בה באופן אחר"? |
|
||||
|
||||
סליחה, למען הדיוק, היא אמרה משהו על זה שבחברה כמו של דרעי, הדברים שעשה אינם נתפסים כשוחד. |
|
||||
|
||||
עד כמה שלי ידוע אתה מסתמך על תעמולה שקרית ומרושעת . בוא נהייה טיפה יותר מדויקים. היא טענה שבזמן שדרעי מורשע גורמים שביצעו עבירות חמורות פי כמה מהצד השני של המפה הפולטית נשארים אן-טאצ'בל.ראה מקרה בוזי' הרצוג, עזר וייצמן ועוד רבים וטובים. היא טענה שהנורמה התקשורתית-משפטית-פולטית מאפשרת איפה ואיפה. ואם נלך לדוגמה אקטואלית בוא נלך למקרה אקטואלי . אפללו-אבהרהם אגרסקו מקרה אפללו את אברהם שהם בהחלט סוג של פוטנצאיל לפרס נובל -אמנם עברו זובור לאחרונה. מי מזכיר את העובדה ששני מועמדים אלמונים חברי מפלגת העבודה נתפסו כשהם טסו לטיול תענוגות על חשבון מילארדר ממונקו ש'הלווה' להם עשרות מילוני דולרים.נכון בסך הכל קוראים להם פואד ועוד שם של זוכה פרס נובל לשלום ולמזרח תיכון , שככה בשקט 15 דקות לפני סגירת הקלפיות הודיעו אתמול כי "הם מחזירים את ההלוואות". אכן אנשי הצפרדע , אנשי הדממה איש לא חוקר איש לא שופט ואיש לא מתריע (מלבד מבזקון בגל"צ אתמול בשעת לילה מאוחרת שהזכיר את הדברים). |
|
||||
|
||||
לטענה שנהגו איפה ואיפה במקרה דרעי אני מסכימה בהחלט. ע''ע וייצמן. אבל את הטענה שמדובר גם בעניין חברתי-תרבותי לא הבאתי מתעמולה מרושעת או אחרת, אלא מפיה עצמה - כפי שאמרה ברדיו. מאידך גיסא, אין לי לינק, זה היה קצת מזמן, אז אם אתה מבקש הוכחות - שכח מזה. |
|
||||
|
||||
רק לידע כללי עבירות העבריין בוז'י הרצוג חמורות פי כמה משל וייצמן. אני מציע לך באמת לשכוח מזכרון סלקטיבי שוודאי נאמר בהקשר שונה. אני לעומת זאת מסתמך בין השאר על דברים ברורים שהיא חוזרת ושונה בעיתונים מובילים וגם בשיחה שניהלתי עימה בהקשר מקצועי. ההשמצה שלה כ"פוסט-מודרניסטית" היא בהחלטאירונית. גביזון היא במידה רבה ההיפוך של הפוסט-מודרניות/רב-תרבותיות וזו הסיבה בין השאר שכ"שמאלנית" (כפי שהיא רואה ומגדירה עצמה) היא מוכתמת ע"י האוליגרכיות בתעמולה ארסית ושקרית כגיס של הימין. |
|
||||
|
||||
מהן ''עבירות העבריין בוז'י הרצוג'' |
|
||||
|
||||
אם אתה מדבר על דברים ש''היא חוזרת ושונה בעיתונים המובילים'' - על זה אני באמת מצפה ללינק. |
|
||||
|
||||
מה שכרגע זמין לי- הנה ביקורת בשיא האנדרסטייטמנט, שהיא יכלה לגייס . אז ב-99, בזמן שאיש סביר לא העז לפצוא פה לעומת הוד קדושתו אהרון ברק. מאז אגב הביקורת המושכלת שלה התחדדה הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
כדאי אולי באמת לצטט באופן סלקטיבי מדבריה של פרופ' גביזון: "אני מכירה את האנשים במערכת ויש לי אמון בתום לבם ובמקצועיות שלהם. אני לא חושבת שהם פועלים משיקולים זרים או רצון להגן על עצמם. אבל אני חושבת שהם לא מגלים די רגישות לאפשרות שהעובדה שהם מעורבים בעניין מסוים עלולה להשפיע על שיקול הדעת שלהם." "בית המשפט העליון שלנו הוא מאוד מרשים. בסך הכל מכהנים בו אנשים מצוינים, הוא נהנה מעמדה חזקה מאוד בארץ ומיוקרה מקצועית גדולה מאוד בעולם. כולנו רשאים להתגאות בו." בנקודות רבות אני, למשל, אוחז בדעותיה של גביזון (לגבי הרחבת זכות העמידה, מעורבות השופטים בתהליך הבחירה ובכלל האקטיביזם השיפוטי). אבל מכאן ועד דברי הבלע שנכתבים פה חדשות לבקרים - הדרך ארוכה. לו רק יותר מהמגיבים היו כותבים כמו פרופ' גביזון. |
|
||||
|
||||
''אינני חושבת שזה נכון שבית המשפט יכריע לטובת מערביות ונגד מסורתיות. או בעד מודרניות ואינדיבידואליזם ונגד קהילתיות. זה מהלך מאוד בעייתי בעיני''... כי כסמכות מוסרית עליונה לא ברור שבית המשפט טוב יותר מעובדיה יוסף...'' אם זה לא פוסט מודרניזם, אינני יודעת פוסט מודרניזם מהו. |
|
||||
|
||||
את צודקת ומדייקת, אכן- אינך יודעת פוסט-מודרניזם מהו לפחות בהקשר שנעשה בו שימוש כיום. את מזהה בטעות את המערביות והאינדוואליזם הניו-אייג'י כחופפת לזו של תפישת רוב החברה הישראלית. הציבור הישראלי ברובו המוחלט הוא קודם כל קהילתי עם נטייה לשמרנות מסורתית ורק אח''כ מסופחת לאינדוודואליזם מוחלט. רק קבוצה-קטנה-מאוד מזהה עצמה עם הערכים הסובייקטיבים בלא המטען הקהילתי-מסורתי. בית משפט עליון איננו צריך להיות ''סמכות מוסרית'' מעל הכרעות ציבוריות. גביזון מתארת היטב את המכניזם כפי שהוא צריך להיות. -אהרון ברק ולצורך העניין גם אם גביזון תהיה בראשו איננו יכול להיות סמכות ''מוסרית'' -הוא אמור לתת פרוש מורחב ושיפוטי לחוק -הוא איננו סמכות-על שנמצאת מעל חוקים וערכים שמשקפים את האדם ''הנאור מהיישוב'' (כדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר , לנדוי). |
|
||||
|
||||
ייתכן שאינני יודעת פוסט מודרניזם מהו. וסביר בהחלט שאתה אינך יודע משפט, מוסר, ובעיקר מחשבה מהם. |
|
||||
|
||||
כפי שאמרנו אינך יודעת פוסט מודרניזם מהו. לגבי כל השאר , נראה שאינך טובה או רעה יותר הימאם במסגד או סורבוניסט/הרב עובדיה/ הרבנית יולי תמיר. הפודמנטליזם בא לעיתים על חשבון פיתוח מחשבה חופשית. וגם את דוגמה לכך. |
|
||||
|
||||
כל אחד יכול לשמש דגמא לכל דבר במחשבה החופשית לחלוטין מכבלי ההיגיון. |
|
||||
|
||||
כהערת אגב יש לציין שמועצת גדולי התורה עומדת לתחרות ולשיפוט הציבור. אם יוכנסו אליה מועמדים לא ראויים המועצה לא תשמש כתובת לאף אחד ולא יהיה טעם להיות חבר בה. במדינה מתוקנת הדבר נכון גם לגבי אוניברסיטאות. אוניברסיטה שתמנה שרלטנים כפרופסורים תאבד את חינה בעיני ציבור הסטודנטים והתורמים ותפשוט את הרגל. אפילו צה''ל עומד למשפט הציבור במידה מסויימת, למשל כאשר מתברר שאיש איננו עושה מילואים. רק את בית המשפט העליון איני יכול לבחור ואין דרך לפגוע בה אזרחית, בלי שימוש בשיטות צרפתיות. |
|
||||
|
||||
מועצת גדולי התורה היא גוף אנכרוניסטי שוויניסטי ובגלל שאישה לא יכולה להכנס אליו המועצה הזו לא יכולה לייצג אף אחד |
|
||||
|
||||
אני גם יכול לצבוע את המסך באוסף גידופים כלפי גופים שאינם מוצאים חן בעיני. עובדה היא שלפחות תאורטית יש אנשים הרואים בגוף הווירטואלי 1 הנקרא מועצת גדולי התורה גוף בעל סמכות עבורם. 1 מועצת גדולי התורה אינה קיימת וספק אם אי פעם התקיימה באמת. |
|
||||
|
||||
יותר לאט, איך בדיוק אני יכול לפגוע בצה"ל אזרחית, בלי שימוש בשיטות צרפתיות? |
|
||||
|
||||
צה''ל מושפע מאוד מסרבנות אפורה ולא אפורה כמו גם מביקורת ולחצים אזרחיים. שעות השינה של החיילים שופרו, המילואים קוצצו ועוד דברים רבים נעשו בגלל סרבנות אפורה ומחאות של הורים. לעומת זאת, על בית המשפט העליון אין כלום שאתה יכול לעשות. הם לא צריכים אותך ולא סופרים אותך ממטר. |
|
||||
|
||||
גם בית המשפט בכלל, ובג"ץ בפרט, מושפע מאד מביקורת ולחצים אזרחיים. נראה לי (מלשון המעטה) שאתה מנסה להכיל שיפוט שונה על בג"ץ ועל צה"ל, וזה לא ממש הגון. מדובר על שני גופים שאתה, כאזרח יחיד, לא באמת יכול לפגוע בהם באופן ישיר. כציבור אתה יכול לכאורה לפגוע רק בממנים של הממונים עליהם (הממנה של המטכ"ל הוא שר הביטחון יחד עם הרמטכ"ל, הממנה של השופטים היא ועדה שכוללת עורכי דין, פוליטיקאים ושופטים). למעשה, בגלל סיבות מובנות מעליהם, גם בג"ץ וגם צה"ל מאד רגישים לביקורת ציבורית *מסוג מסויים*. ז"א, גם שופט בבג"ץ וגם אלוף במטכ"ל מאד לא אוהבים שמלכלכים עליהם בעיתון (ובהקשר זה, ברור ששופטי בג"ץ כבר למדו להתעלם מכמעט כל מה שכתוב ב"בשבע", כמו שאלופי צה"ל, לא ממש מתיחסים למה שכתוב ב"הארץ"). אבל יותר מזה, הם רגישים לביקורת שמוטלת עליהם מסביבתם הקרובה. "רצה הגורל", וסביבתם הקרובה של רוב אלופי צה"ל נמצאת במרכז-ימין, בעוד שסביבתם הקרובה של שופטי העליון נמצאת במרכז שמאל. לכן, הראשונים רגישים יותר לביקורת מימין, והאחרונים רגישים יותר לביקורת משמאל. אתה, כמי שנמצא עמוק בימין, וכמי שפעמים רבות בוחר שלא להתכל בתמונה הגדולה, לא רואה את ההתעלמות של צה"ל מביקורת משמאל, בעוד שההתעלמות של בג"ץ מביקורת מימין נראית לך כדרמטית וחצופה. או, בקיצור: א. מבחינה פרוצדוריאלית, לאזרח פרטי, יש הרבה יותר סיכוי להתלונן אצל בית המשפט העליון מאשר ברמטכ"ל. ב. מבחינה פרוצדוריאלית, לתלונות של ציבור (רוב או מיעוט), יש סיכוי דומה להשמע בצבא ובבית המשפט. ג. מבחינת מהותית, גם בג"ץ וגם הצבא מקשיבים לציבור (למרות שאין להם הכרח פרוצדוריאלי), אבל שמים דגשים שונים בהתאם לתפיסות העולם איתם הם באו מהבית. ד. מי שמתלונן על חוסר יכולת של האזרח הפשוט להשפיע על בג"ץ, לא יכול להגיד ביושר שיש לאזרח הפשוט יכולת להשפיע על צה"ל. |
|
||||
|
||||
רוב אלופי צה''ל נמצאים במרכז-שמאל או שמאל מתון. שנים רבות זו אפילו היתה דרישת סף לקידום. ספור את האלופים (והרא''לים) שפנו אחרי שחרורם למערך לעומת אלו שפנו לליכוד. |
|
||||
|
||||
בשנים האחרונות (מ-73) זה כבר לא ככה. ומה שחשוב יותר, מרכז זה מה ניצי העבודה ויוני הליכוד. רוב האלופים שבחרו ללכת לפוליטיקה, בחרו ללכת למרכז, בעיקר בגל ששם נמצאים הקולות (בטח תכף דב יספר את האנקדוטה על איציק מרדכי). כמה גנרלים בחרו ללכת לשמאל (יוני העבודה ושמאלה), וכמה לימין (ניצי הליכוד וימינה)? אם תתעקש, אני אספור, אני מוכן להמר שהתוצאות יהיו חד משמעיות. |
|
||||
|
||||
אנא, עשה זאת. |
|
||||
|
||||
מהכנסת ה-13 (לא כולל גנרלים שאני לא יודע שהם גנרלים, גנרלים ששכחתי שהם גנרלים, גנרלים שאינם חברי כנסת אבל פעלים פוליטים, כמו מופז ואיילון, משוחררי השב"כ, והמוסד) ימין: אפי איתם, תת אלוף. אריה אלדד, תת אלוף. אליעזר כהן, אלוף משנה. מיכאל רצון, אלוף משנה. רחבעם זאבי, אלוף. רפאל איתם, רב אלוף. משה פלד, אלוף משנה. מרכז: בנימין בן אליעזר, תת אלוף. מתן וילנאי, אלוף. דני יתום, אלוף. אפרים סנה, תת אלוף. אריאל שרון, אלוף. אהוד ברק, רב אלוף. אמנון ליפקין שחק, רב אלוף. יצחק מרדכי, אלוף. אורי אור, אלוף. שמאל: רן כהן, אלוף משנה. עמרם מצנע, אלוף. |
|
||||
|
||||
מפלגת העבודה היא מרכז? נו באמת. תכניס את שרון לימין (למרות שלומציון ולמרות ההתנתקות) ואת כל השאר לשמאל ותפסיק לכתוב שטויות. |
|
||||
|
||||
לא, מפלגת העבודה היא גם שמאל וגם מרכז. בכלל קראת את תגובה 344631 לפני שהגבת עליה? |
|
||||
|
||||
במרכז, אביגדור קהלני, תת אלוף |
|
||||
|
||||
אביגדור קהלני חזר לכנסת? מתי?! |
|
||||
|
||||
גם את תגובה 344642 לא קראת לפני שהגבת עליה (שים לב לשלושת המילים הראשונות)? |
|
||||
|
||||
בוא נעשה את זה פשוט תספור כמה חברים בכנסת הנוכחית יש בכל אגף פוליטי, שהם אלופים או רא"לים במיל. דרך אגב, האם שרון ומופז נחשבים עוד ימין? |
|
||||
|
||||
רגע, אני סופר. (מופז וא לא חבר כנסת, אבל הוא ימין מרכז טהור. שרון עד לפני שלוש שנים נחשב לימין, אבל גם אותו אני אחשיב במרכז). |
|
||||
|
||||
שרון ומופז הם ימין ברור. אם כל מי שתמך בפינוי רצועת עזה מוגדר כשמאל, אז הגיעו ימות המשיח -השמאל רוב בעם. עדין לא הגיעו ימות המשיח. אריק שרון, מופז, אולמרט וכאלה שהם קצת שמאלה מהם- הם עדיין ימין. |
|
||||
|
||||
נסה את מכשיר ההגדרה הזה לקבוע מיהו שמאל ומיהו ימין. |
|
||||
|
||||
תצחק לדעת שקיבלתי: economic Left/Right: -4.88 שזה אומר גנדי (לפי הציור) ובשכנות קרובה לנלסון מנדלה והדלאי למה!Social Libertarian/Authoritarian: -2.87 אפילו את מבדק הבריאות הפילוסופית ( http://www.philosophersnet.com/games/check.htm ) עברתי ממש טוב. |
|
||||
|
||||
תתפלא אבל את זה עברתי בקלות, מה שכמעט הפיל אותי היתה דווקא השאלה עם הדרדסים. אני כל כך שונא אותם! הנה חתחתול שלי עם אחד מהם בפה: http://stage.co.il/images/kaifumikado1693134.jpg . |
|
||||
|
||||
כן, וגם החתול שלו לא רע. |
|
||||
|
||||
כפי שהבנתם - גם אתה וגם הוא - התכוונתי לחתולמוווד ההוא. |
|
||||
|
||||
תודה, אני אמסור לו. ראי גם תגובה 121896 . |
|
||||
|
||||
תודה תודה. אני חוזרת על הערכתי שהוא חמוד להפליא. והאמת שגם הכיתובים שלך כנ''ל. בקיצור, חייכת אותי. |
|
||||
|
||||
אני מזהה את Introduction to Algorithms שם על המדף? |
|
||||
|
||||
זה אכן נראה כך. תאמין לי, אני לא מבין את הקטע שלו. בזמני חתול זה היה כדור צמר, קערית חלב וביום טוב אולי גם איזה עכבר. היום? ספר אלגוריתמים זו רק ההתחלה, לא פחות מזה. והוא עוד דרש את הגירסה המיוחדת לחתולים, המביאה את הגירסאות הלא לבנות-פטריאכליות של האלגוריתמים. יש שם למשל מיון ב(1)O - במקום לנסות לדרג ולעוות את הסביבה הטבעית, תוך שימוש תכוף בשאלות מן הסוג "מי יותר גדול" , לומדים שם פשוט לקבל את הסדר הטבעי שכבר מצוי בדברים. אבל זה כמובן לא ריצה אותו והוא קרע לבסוף את הספר בשיניו ועשה על השאריות את צרכיו - משום שצבע עטיפת גירסא זו עדיין משקף מנגנוני דיכוי סמויים. |
|
||||
|
||||
לפי התיאור הה הייתי חושבת שהוא עבר חינוך מחדש לפוסא מודרניזם, אבל באחת התמונות הוא מתעלל גם באיזה מאמר פוסטי כזה, אז כבר לא ברור. זה אפילו לא כיוון אקלקטי או משהו. |
|
||||
|
||||
אכן סוגיה בלתי פתורה. אני לא בטוח בכלל שהוא יודע מה הוא רוצה אם בכלל הוא רוצה משהו מוגדר. הוא יותר בקטע הדסטרוקטיביסטי - הרי זה לא יותר מחתול שהנותן בינה לשכוי פסח עליו. |
|
||||
|
||||
הוא דווקא נראה מאוד אינטליגנטי. לא הייתי ממהרת לחשוב שפסחו עליו בתור ההוא. מה שנכון, יש לו הבעה של טיפוס פרקטי מאוד, אולי לא כל כך רוחני. |
|
||||
|
||||
אינטיליגנטי? אולי יש בזה משהו. הוא אומנם פחות חכם מכלב, אבל יותר מהרבה עציצים. אבל זה לא באמת משנה, אני אוהב אותו בדיוק כמו שהוא. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאתהנ לא מכליל לגבי העציצים. ברור שגם ביניהם יש חלק אינטליגנטים וחלק שלא. |
|
||||
|
||||
חלילה לי מלהכליל! תגובתי לא התייחסה כמובן לעציצים מן העדה ההיא... |
|
||||
|
||||
אני מניחה שהתכוונת ל*עצה* ההיא... |
|
||||
|
||||
נפלה לך שגיאת הקלדה: "פוסא מודרניזם" במקום "פּוּסי מודרניזם". |
|
||||
|
||||
היא נפלה לו/ה? |
|
||||
|
||||
אוי, הדיספוסיה שלי... |
|
||||
|
||||
אני יצאתי די באמצע מבחינת סמכותיות (טיפה מתחת לקו לכיוון החופש) וקרוב לקצה הימני מבחינה כלכלית. המבחן לא רציני. |
|
||||
|
||||
המבחן הוא על גבול הבדיחה אבל התוצאות דוקא מתאימות לך. |
|
||||
|
||||
נראה לי שמישהו כאן נפל על גבול משולש פינטר-חומסקי-חמלניצקי... (: |
|
||||
|
||||
מאיפה לקחת את הפח"ח הזה? |
|
||||
|
||||
זה בעיקר בדיחה, אך גם ביקורת סמויה. |
|
||||
|
||||
כן, טוב, אבל ביקורת על מה? על פחחים? |
|
||||
|
||||
כאמור, הביקורת סמויה, אבל לא ניתן לשלול שום אפשרות בשלב זה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שמרחב האפשרויות כולל גם את השלילה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |