|
אין לי כלים להתמודד עם רכילות על שופטים ואני לא מוצא בזה טעם. אני גם לא חושב שאפילו יחד עם כל החומרים שהבאת, יש לנו את כל התמונה. אני גם יודע שברק לא מחליט לבד אלא יש שם עוד 9 אנשים – לא ממש פריירים – למשל, שרת המשפטים, שאין לה בעיה לקדם מועמדים שאינם לדעתו של ברק – למשל את גביזון. עד כמה שאני מבין, גם גביזון וגם ארבל נחשבים בחוגי המקצוע כראויות,. ואני סומך על הועדה למינוי שופטים שתבחר את המתאים ביותר.
מהמעט שאני מבין יש חילוקי, דעות מהותיים בין הגישה האקטיבית של ברק והגישה הפסיבית של גביזון. זה לא אומר שאחד מהם הוא שופט לא ראוי. אבל זה גם לא אומר שברק חייב לקדם או להצביע למען בחירת שופט שרואה את תפקיד בית המשפט באופן כל כך שונה ממנו. להיפך, תפקידו של ברק (וכל שופט) הוא לקדם את החזון שהוא מאמין בו ולא להתגמש למען ממוצע פוליטי. אני במקרה חושב שהאקטיביזם של ברק משפר את הדמוקרטיה במדינה אבל ברור לי שהוא יחיד בדורו והגישה האקטיבית של בית המשפט תתרכך כשהוא ילך, בין אם גביזון תבחר או לא. בכל מקרה, גם אז אני אתן אמון בבית המשפט (רק אצטער שהוא לא עושה מספיק כדי להגן עלי מעריצותם של הפוליטיקאים).
.2 זה מה שאמרתי. כל גוף שיבחר על ידי פוליטיקאים "שקופים" או באמצעים פוליטיים, כדי לשמור על האיזון הפוליטי, יהיה כפוף לפוליטיקה רגעית ויחטיא את המטרה שלשמה יש בג"צ. אפשר לבטל את המוסד הזה בכלל ולאפשר לוועדה בכנסת או בהסתדרות או במועצת גדולי תורה, לטפל בעניינים שלו. אתה צריך להשתחרר מההרגשה שיש לך (כאזרח) השפעה ישירה על בג"צ. *אין לך* וזה כל הרעיון. אם אתה ואני היינו בוחרים את בג"צ כרצוננו אז לא היה צריך אותו, כי אתה ואני כבר בחרנו את הכנסת.
3. אם בג"צ היה מתעלם מהפסקאות הללו הוא היה מבטל את חוק השבות. לדעתי בג"צ לא מתעלם מפסקאות אלו אבל מפרש אותן באופן שיתיישב עם הפסקאות האחרות על נאורות וזכויות אזרח. בית המשפט לא יכול להניח שיש סתירה בין "מדינה יהודית" ל"מדינה דמוקרטית נאורה" בגלל ששתי הדרישות מופיעות יחד במסמך שהוא נר לרגליו. לכן, בגלל שיש למילה "יהדות" אלף פרשנויות (רק אתה, יעקוב ואני, נניב שלוש שונות), בית המשפט מאמץ רק את אלו שמתאימות גם לפסקה השנייה – "דמוקרטית". מה עוד הוא יכול לעשות?
4. לגבי ההתנגדות לחוקה, זה לא החוגים הדתיים?! אני חושב, שהליכוד (על פלגיו), העבודה, שינוי ומר"צ, שביחד הם רוב מכריע, היו יכולים לסגור על חוקה תוך שבוע. וזה היה המצב תמיד, מאז בן-גוריון. ואם הרבנים היו מוותרים על הצורך לקבוע איך אני אתחתן ואקבר (כשממילא אני עושה כרצוני), אז הייתה לנו חוקה ובג"צ היה כמעט מובטל.
|
|