|
||||
|
||||
עשרים שנה אחרי נסיון התאבדות כושל ואני מצטערת שנכשלתי אז (בין השאר כי הורי היו צעירים וחזקים ובעלי מטרות אז והיום אם אצליח להתאבד אין להם אותן עתודות והסבירות שיתמוטטו כליל, גבוהה). |
|
||||
|
||||
אם כך את מרגישה - ואני מכירה היטב את המצב שתיארת - נראה לי שבינתיים, לפחות, את בוחרת בחיים (גם אם בלית ברירה). ואם כך, רצוי לנסות לשפר את מצבך: טיפול נפשי (אם אינך יכולה לממן אותו, יש מרפאות נפש של קופות החולים או משרד הבריאות), רצוי טיפול תרופתי: תרופות פשוטות נגד דיכאון וחרדות אפשר לקבל אפילו מרופא כללי. קבוצות תמיכה - אם הבעיה המעיקה עלייך היא מוגדרת יחסית ויש קבוצות שמתייחסות אליה. ובעיקר ניסיון להקל על עצמך ככל האפשר, וליהנות מכל דבר שאפשר ליהנות ממנו (למשל, מהברבורים החביבים באייל...). ללכת הרבה, אם את יכולה - או לבצע פעילות ספורטיבית אחרת: דברים שמאוד משפרים את מצב הרוח. וכמובן - להיעזר בחברים, אם יש כאלה. או לפחות בחברים וירטואליים... והעיקר - היי בטוב, תחזקנה ידייך, וכתבי כאן מדי פעם... |
|
||||
|
||||
יש גם סיוע והקשבה ברשת: http://www.sahar.org.il/ |
|
||||
|
||||
ויש גם פסיכיאטרית כאן במערכת. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאם הפסיכיאטרית מהמערכת תצליח לזהות דרך מגבלות הרשת מישהו במצוקה נוראית שעלולה להגיע עד כדי התאבדות, היא תעשה ככל הניתן כדי לסייע לו, אבל צריך לזכור שהגברת היא פסיכיאטרית לחוד, וכאן במערכת לחוד. היא לא ''פסיכיאטרית הבית''. |
|
||||
|
||||
מה גם שהיא לא בארץ וכנראה עסוקה ביותר בתקופה זו. מזמן לא שמענו ממנה כאן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |