בתשובה להאייל האלמוני, 13/10/05 15:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמו גם ''ליל חניה'', מילים של אלתרמן, לחן של יאיר רוזנבלום. הלחן בכלל לא מתאים למילים. המילים עוסקות בהכנות של טרם קרב, והלחן עליז וקליל שכזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש קליל - הוא יותר הימנוני, על גבול הפומפוזי. מבחינת התאמת השורות ללחן, נעשתה שם עבודה די מורכבת (ולעתים מאולצת). אבל השיר סוחף, אין מה לעשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידי לי אם העליזות הזו מתאימה ל"שב וחוזר ושב נקטע בילל/ של איש זונק ואיש יורה ואיש נופל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אם הנופל הוא ערבי או יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, זה ''עולה ביעף ושב נקטע בילל'', ולא שב וחוזר. באותה הזדמנות התברר לי כי זה ''ניצב פרוש על היחיד והגדודים'' ולא ''כי צו פרוש על היחיד והגדודים''. לא תשכנעי אותי שזה לחן מתאים. יש לי איזה חשד קל שאף אחד לא הבין מה אלתרמן רצה להביע תחת סבך המטאפורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי לשכנע, כי גם אני לא חושבת שזה לחן מתאים. אבל הוא לא עליז בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה''לא תשכנעי אותי'' כוון לברקת. רק עכשיו ראיתי שהגבתי לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו שאלה שרק את יכולה לענות עליה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו שאלות רטוריות, תהיתי אם יכול מישהו לומר לי מה זה ''פיצוץ האופק הלשוני''. (נראה לי שאם המונח הזה מוכר כאן למישהו, סביר שהמישהו הזה זו את). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקונטקסט? אני הייתי מהמרת שהכוונה לקטסטרופה לשונית חדשה שהכותב לא בטוח אם היא טובה ליהודים או לא טובה ליהודים, אבל לא מוכנה להתחייב בלי רמז ו/או חבר טלפוני :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכנה גם וגם. כלומר, הרמז היחידי שיש לי הוא שזה קשור לשאלות רטוריות, כך הבנתי. (כלומר, השאלה שלי בהחלט לא הייתה רטורית). נתנו לי דוגמה אחת, מסרט שאינני יודעת את שמו ולא ראיתי אותו: הייתה שם סצנה שבה גבר מאופר כליצן - אף אדום וכדו' - אומר לאשה "אני אוהב אותך", היא עונה לו "אתה בטח צוחק", והוא אומר "אני נראה כאילו אני צוחק?" מי שתיארה לי את הסצנה אמרה שזה נקרא "פיצוץ האופק הסמנטי", מפני ששתי התשובות האפשריות (כן או לא) תהיינה רטוריות. משהו כזה. וכמובן, אם יש לך חבר טלפוני, גם טוב.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה :-S בואי אתן לך עצה טובה. אם שואלים אותך על זה, תעני בפרצוף חתום ש"זה הולך טוב עם טכניקות של הזרה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה נשמע לי כמעט כמו שקר. לפחות במקרה שלי, זה הולך טוב עם טכניקות של המכרה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימנוני, על גבול הפומפוזי זאת לא הגדרה המתאימה גם למילים? ("בהתפרש המחנה אשר דינו להיות שופך דם האדם - ומגינו.") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כשכתבתי "התאמת השורות ללחן" התכוונתי לא להתאמת משמעות הטקסט אלא לכיווץ/הרחבת השורות לפי מיטת הסדום שהלחן (המורכב אומנם) קבע להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהלחן כשלעצמו עליז; בשני הבתים הראשונים העיבוד והביצוע קלילים ועליזים. בהמשך זה משתנה, ובסיום, כאשר הביצוע והעיבוד מלאי פאתוס, הלחן תומך בכך לא פחות מאשר בפתיחה הקלילה. וזה דווקא מתאים לא רע למילים. אני מסכים עם ברקת שיותר במיקרו הלחן לא מתאים במדויק למילים (וכתבתי את זה קודם (-: תגובה 313189). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |