בתשובה לאורי פז, 19/10/05 20:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בסך הכל חיפשתי איפה לשים את הקישור למאמר של לוי, אל תיקח את הכל אישית. בכל מקרה, הקישור לא מחזק ולא מחליש אף אחת מהטענות העיקריות שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור למאמר שהופיע בעמודו הראשון של העיתון, בגיליון יום-הכיפורים, כזכור לי. יש לי איפשהו את השער הראשי, צריך לחפש. וכמה טוב שיש קישור לכל מאמר ב"הארץ" לעומת שאר העיתונים. בכל מקרה, לדעתי הקישור דווקא מחזק את הטענות העיקריות שלי בנידון כאן, אם תיקח בחשבון לא רק את התוצר הסופי{*}, אלא תתייחס למניעים שלו. יש כאן רק הוכחה לאמונת השופטים כי הסיכוי שתנהג בעבריינות ובריונות פושעת ופלילית כאדם דתי וירא-אלוקים נמוך מאשר אדם כזה ש"אין לו א-לוהים". דומה שהשופטים מכירים בסוג החרטה נוסח "חזרה בתשובה" כסוג חרטה פסיכולוגי כזה או אחר. דומה גם שהם מאמינים לנאשם שחזר לשמירת מצוות כי ככזה יחדל מלפשע כלפי החברה הסובבת, לעומת מצבו הקודם, החילוני נטול הא-ל וגלוי-הראש, שסיכויי פשיעתו גדולים יותר, גם לדעת שופטי ישראל. שהרי, "במשך כל תקופת היות עם ישראל בגטאות שומר תורה ומצוות, לא היו רוצחים כמו שניתן למצוא בשבוע אחד בשכונה אחת בתל-אביב (העיר החילונית המוצהרת כנגד ירושלים). לא שמענו בהיסטוריה היהודית על בעלים שרוצחים את נשותיהם, ודווקא כאלה בלי עבר פלילי וכו'." (סעיף 4, בתגובה 195357 ). ------------------- {*} להווה ידוע כי חבישת הכיפה (גדולה ככל שתהיה) בשעת המשפט הרי זה כאקט שעשוי לעורר רחמנות אצל השופט/ת בגזר-הדין על רף העונש שייפסק לנאשם, ובמקרה ושינה דרך התנהגותו הרעה והמושחתת מבחינה חברתית-מוסרית ו"חזר בתשובה" ומכאן שכאדם ירא-אלוקים יפסיק להיות עבריין ברחובה של ארצנו הקטנטונת ויחדל ממעשיו המושחתים – הרי שהעונש עשוי להיות פחות מחמיר כלפי דידו, כהמלצת עורכי הדין הפליליים לנאשמיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה כותב א-ל אבל לא ישרא-ל? ואם תכתוב ישרא-ל אתה חושב שאפשר יהיה להעמיד אותך לדין על בזיון סמלי האומה וכבודה? (אותה שאלה על היסטורי' או היסטוריה, תהי' או תהיה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה: תגובה 251047 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זה ''ראי''. לפי הלינקוק שלך, אתה עבריין הלכתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי, לא הבנתי. האם א-לוהי ישראל מכונה "ישראל", שיש לדעתך לפסק בין ה"א" ל"ל"? נכון שבמקור השם ישראל, יש משמעות לסיומת הזאת, אבל לא מצאתי מי מבין פוסקי ההלכה המורה לפסק שם, אלא אם כן תאירי את עיני. ולפי ההלכה הפסוקה, חרף הטעות שהשתרשה לא-מעט, לא כל איות של י-ה בתוך מונחי השפה מהווה כתיבה ב*משמעות* (הדגש הוא על משמעות המילה/המונח) של שם בורא העולמים. כך שהמונח "היסטוריה" (שהבאת כדוגמא טובה) אין כוונת משמעותו לא-לוהי ישראל וכיו"ב. ומכאן שגם אין מקום לפסק בין שתי אותיותיו הסופיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוסיף מאמרים כל מאמר שאני קורא וחושב שכדי להוסיף, ולא מפלה בין עיתון לעיתון, זה לא אשמתי שהארץ פשוט טוב מהמתחרים שלו. 12 דקות אחרי שאישרתי את תגובה 338777, אישרתי את תגובה 338787. בוא נחשוב רגע בשקט ובהגיון, את הטענה שיש מספר נמוך של כיפות בבתי המשפט אתה העלת כחיזוק לטיעון המקורי שלך. עכשיו אתה טוען שאם יש מספר גבוהה של כיפות בבתי המשפט הטיעון שלך מתחזק. משמע, הטיעון שלך לא תלוי במספר הכיפות בבתי המשפט, וכמו האנטרופיה גם הוא תמיד מתחזק. (ואתה בטח יודע טוב ממני מה נאמר על צדיקים שאמונתם תמיד מתחזקת). ושאלה שאתה יכול להתעלם ממנה, חשבת פעם מה היה קורה אם לא היית מגיב כל כך מהר? לפעמים, כדאי לעצור קצת ולחשוב, לפעמים כדאי גם לא להגיב, לפעמים זה יכול רק לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה האלמונית הכה-מקוללת כאן, לא התבססה על מחקר כלשהו, אלא על שמועות בלבד. מאחר והוכחת כאן כעת לאיזה אלמוני עקשן שטענת המחקר צודקת וידה על העליונה, הרי שבעיני מן הראוי לבחון את הטענה המקורית שלי בדיון, נכונה היא אם לאו. אני אשמח לשמוע אם אני טועה, בהתאם לתוצאות המחקר שהביא לוי לפרסום, והכיצד. אם אני מבין נכון ומפרש נכון את המציאות שנגלית לעינינו, דומה כי צדקתי בטענתי העיקרית-העקרונית, כפי שניסיתי להסביר לך בתגובתי הקודמת, עליה הגבת משום-מה בהטפות מוסר, צודקות ונכונות ככל שתהיינה. וכן הבנתי את הרמז שלך: לפעמים בשתיקה יוצאים צודקים בעקיפין. נו, שוין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |