בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 02/10/05 13:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ידיד שלי קרא באוטובוס בדרך לעבודה את "היפופוטם", והקפיד לעטוף אותו בנייר חום. סתם כדי למנוע אי הבנות מצד מי שלא מכיר את הספר ומתוודע לעטיפה בלבד (לא שהספר חסוד במיוחד). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לטרוח לעטוף ספר רק כדי לקרוא אותו באוטובוס... מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מעניין פה? למה את סתם אומרת "מעניין"? באותה תקופה הוא נסע לעבודה 40 דקות כל בוקר וחזר גם כן, וזמן הנסיעה הפך להיות זמן הקריאה הבלעדי שלו. רואה? הסברתי, וזה לא הפך את זה ליותר מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. זה כבר עוד יותר מעניין.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעניין זה שהוא כל כך חשש מהתגובות של אנשים למראה העטיפה של הספר שהוא קורא, שהוא טרח לעטוף אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני לא הייתי עוטף או מתרגש אם הייתי רואה מישהו קורא את הספר, אבל זה רק אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר לי איך הסתובבתי בארה"ב בקיץ 1995 וחיפשתי וחיפשתי את הספר "The Playboy Stories" שיצא לא הרבה זמן קודם (כלומר, זה לא היה העיסוק העיקרי שלי בהסתובבות - יותר טיילתי). ובימים ההם אין אמאזון בארץ. חנות אחרי חנות (בערי שדה שונות) לכסנו אלי המוכרות מבט ואמרו "אין", כשרק הנימוס האמריקאי מונע מהן להגיד "אדוני, זו חנות מכובדת, קח את עסקי הזימה שלך למקום אחר." רק במנהטן, ב"טאואר בוקס", חנות בת של ט. רקרודס, ניגשה מוכרת צעירה ונטולת תסביכים אל המדף ושלפה לי עותק. וכך הצלחתי סוף סוף לשים ידי על הפרק שירד בעריכה של "מלכוד 22", פורסם לראשונה ב"פלייבוי", ויצא בספר המהוגן לחלוטין (למיטב הבנתי - לא קראתי שום דבר אחר שם) יחד עם עוד אי-אלו סיפורים קצרים של סופרים מכובדים שמצאו במה דווקא שם בחמישים השנים האחרונות. פלייבוי? I only read it for the stories. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם לאחר הקריאה הבנת מדוע צנזרו אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שהיה פרק שהושמט בעריכה. מה קורה בפרק הזה? ספר לנו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם תורגם לעברית, תרגום מזוויע במיוחד, בידי יעל רנן אאז"נ, ופורסם ב"מעריב". שני המשפטים הפותחים של הפרק נשארו, אאז"נ, גם בספר שפורסם. אני מתרגם מתוך "סיפורי פלייבוי": ----- בעצם, יוסריאן חב את בריאותו הטובה לחיים נקיים - לשפע אוויר צח, פעילות גופנית, עבודת צוות ורוח ספורטיבית. היה זה על-מנת להתמחק מכל אלה שהוא התייצב למסדר חולים בפעם הראשונה, וגילה את בית-החולים. ----- והמשך הפרק מבהיר את הפתיחה הזו: הוא מתאר את שיעורי ההתעמלות בבית הספר לטיסה, שמהם יוסריאן רצה להתחמק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה הוא צונזר? שיעורי ההתעמלות האלה הם סודיים במיוחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרו ''ירד בעריכה'', לא ''צונזר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שדורפל אמר, וביתר פירוט - הוא לא הפסד ענק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |