|
||||
|
||||
שיקול רציונלי הוא הנסיון לנמק מה נכון? מה נכון *לאיזה צורך*? |
|
||||
|
||||
לצורך הגעה אל האמת באמצעות התבונה. אני חושב שזה מה שהשיקול/הטיעון הרציונלי מנסה (מתימר?) לעסוק בו. השיקול התועלתני מתעסק במשהו שונה. |
|
||||
|
||||
המחשבה הרציונלית במדע ובתחומי הידע בכלל עוסקת בחיפוש האמת. *השיקול* הרציונלי אינו עוסק בשאלות של "מה" אלא בשאלות של איך, כלומר - איך לעשות דברים. אין כאן כלל עניין של אמת, אלא של התאמה לסוג האינטרסים המסוים: אינטרס מוסרי, חברתי, כלכלי, אישי, מעמדי וכו'.. |
|
||||
|
||||
מעשית, אני מסכים. אבל זה מה שבדיוק ניסיתי לעשות - לטעון שההתכה הזאת של הרציונלי ביחד עם התועלתני נובעת מתפישה תרבותית מסוימת (התועלתני הוא רציונלי) ולאו דווקא מהמשמעות שאנו באמת מיחסים למילים בנפרד. בתרבות שלנו, אכן נהוג לכנות את השיקולים התועלתניים בהקשר החברתי, מוסרי, כלכלי, אישי, מעמדי, בתור "שיקולים רציונליים", אפילו במקרים שהם לא ממש (או ממש לא) רציונליים. זה נעשה משום שהתרבות מנסה למכור לפרט את "השיקול התועלתני" והיא עושה זאת בעזרת השימוש ביוקרה שיש למילה "רציונלי". ככה אתה לא סתם הולך לעבוד 16 שעות במכרה כי כדאי לך, אלא עושה זאת משום שזה פשוט הגיוני, נכון, מסתדר עם תמונת העולם, תבוני, רציונלי. לנהוג אחרת זה לא סתם מעשה לא תועלתני אלא פשוט התנהגות לא רציונלית של אדם שלא משתמש בתבונתו במהלך הפעלת השיקולים השונים לגבי חייו. במילים אחרות (בהגזמה מדויקת): בחברה שלנו, הפעלת שיקולים לא תועלתניים, הם כמעט מעשה של טירוף הדעת. |
|
||||
|
||||
רק תיקון אחד: התכוונת, נראה לי, שבחברה שלנו *רק* התוטעלתני הוא רציונלי. |
|
||||
|
||||
כן. ה-TOTALתני הוא היחידי שנחשב לרציונלי (עד כדי כך שכמעט קיימת זהות בין המילים, בשפה הטבעית). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |