|
מעשית, אני מסכים. אבל זה מה שבדיוק ניסיתי לעשות - לטעון שההתכה הזאת של הרציונלי ביחד עם התועלתני נובעת מתפישה תרבותית מסוימת (התועלתני הוא רציונלי) ולאו דווקא מהמשמעות שאנו באמת מיחסים למילים בנפרד. בתרבות שלנו, אכן נהוג לכנות את השיקולים התועלתניים בהקשר החברתי, מוסרי, כלכלי, אישי, מעמדי, בתור "שיקולים רציונליים", אפילו במקרים שהם לא ממש (או ממש לא) רציונליים. זה נעשה משום שהתרבות מנסה למכור לפרט את "השיקול התועלתני" והיא עושה זאת בעזרת השימוש ביוקרה שיש למילה "רציונלי". ככה אתה לא סתם הולך לעבוד 16 שעות במכרה כי כדאי לך, אלא עושה זאת משום שזה פשוט הגיוני, נכון, מסתדר עם תמונת העולם, תבוני, רציונלי. לנהוג אחרת זה לא סתם מעשה לא תועלתני אלא פשוט התנהגות לא רציונלית של אדם שלא משתמש בתבונתו במהלך הפעלת השיקולים השונים לגבי חייו.
במילים אחרות (בהגזמה מדויקת): בחברה שלנו, הפעלת שיקולים לא תועלתניים, הם כמעט מעשה של טירוף הדעת.
|
|