בתשובה לאורי פז, 27/09/05 22:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה שובפעם אתה מעוות דברים כדי שיתאימו להשקפה שלך? וממתי התקשורת מהווה מקור אמין עבורך? אל תענה, אני יודעת. רק מתי שאפשר לעוות אותה לצרכיך. כתוב שם בפרוש "איש היה בישראל, חשוע שמו. קצרות היו שנות חייו, אך דמותו הותירה רושם בל יימחה על קורות העולם באלפיים השנים האחרונות" אז תפסיק לבלבל כי התלמוד נכתב 400 שנה אחרי שהיהודים צלבו את ישוע מפחד שמא יקבור את הדת היהודית תחת דת חדשה של אהבה וחמלה. מה שבאמת קרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מה כה מקומם אותך. מניין נובעים מעיינות השנאה התהומית שלך כלפי יריביך האידיאולוגיים, ועוד בפרט בנושאים שלא הבעתי עליהם עמדה כלשהי, לאף צד במתרס. אישית, נהניתי מהקובץ המומלץ למעלה וראיתי לנכון להפנות לקריאתו בנושא המועלה כאן. שום דבר לא מעבר לכך. בקובץ זה מובאות עמדות סותרות בנוגע ל"אותו האיש". שיחליט הקורא למי מבין החוקרים להאמין ועל מי ראוי יותר לסמוך ולהיסתמך בסוגיה. הלא כתבו על אותו האיש לא רק בתלמוד (כמקור היסטורי מהימן) אלא גם כתב עליו מן העת העתיקה יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו) והפייטן יניי. בספר ישנו קובץ של התייחסויות יהודיות לאותו האיש מן העת העתיקה, מתקופת ימי הביניים, מחקר ועיון מן העת החדשה (פרופ' דוד פלוסר המנוח, צבי גרץ, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, שמעון דובנוב, פרופ' יוסף קלוזנר, השופט חיים כהן – שידועה בקשתו הסובייקטיבית של בן-גוריון לכתוב את המחקר המוזמן-מראש שלו על "משפטו של ישו") וחוקרי נצרות ויהדות אחרים (פחות מוכרים/בולטים), מבחר קטעי ספרות ואפילו רשימת "הצעה לקריאה נוספת" בסופו. במה חטאתי לך, איני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבה וחמלה? בנצרות? אפילו לא בהתחלה. אפילו לא כשישו הטיף וטען שהוא בכלל לא מתחיל דת חדשה. 34 אַל־תַּחְשְׁבוּ כִּי בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם בָּאָרֶץ לֹא בָאתִי לְהָטִיל שָׁלוֹם כִּי אִם־חָרֶב׃ 35 כִּי בָאתִי לְהַפְרִיד בֵּין אִישׁ וְאָבִיו וּבֵין בַּת וְאִמָּהּ וּבֵין כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ׃ 36 וְאֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ׃ 37 הָאֹהֵב אֶת־אָבִיו וְאֶת־אִמּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְדַי לִי וְהָאֹהֵב אֶת־בְּנוֹ וּבִתּוֹ יוֹתֵר מִמֶּנִּי אֵינוֹ כְדַי לִי׃ 38 וַאֲשֶׁר לֹא־יִקַּח אֶת־צְלוּבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי אֵינוֹ כְדַי לִי׃ 39 הַמֹּצֵא אֶת־נַפְשׁוֹ יְאַבְּדֶנָּה וְהַמְאַבֵּד אֶת־נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה׃ מתי פרק י'. תודה רבה, אני מוותרת על האהבה והחמלה שלהם. למותר לציין שאם ישו היה מטיף את אותם דברים כמה מאות שנים אחר כך באירופה הנוצרית, הוא לא היה זוכה להטיף מעבר לדרשה על ההר, ולא היה עושה יותר מנס אחד לפני שהוא היה נשרף ככופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו מאה הוא היה נשרף ככופר לדעתך, ולמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש מספיק דוגמאות מההיסטוריה הנוצרית כדי להוכיח שהכנסייה התנגדה לנסיונות לחיות ע"פ תורתו של ישו. המינות הוולדנזית, לדוגמה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, תודה. רק שאני תהיתי על ההתנגדות שהייתה בכנסייה המאוחרת לקטעים היותר קטלניים שנועה ציטטה ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I would like to tell you that i agree with what you have said 100% אי אפשר להתעלם מהמציאות בכדי לתת גושפנקא חוקית להשקפתו של יהודי פנטי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |