בתשובה לליאור חיימוביץ', 26/08/01 1:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קראתם?! "מהלכיה של לימור לבנת אינם נעשים במטרה להשיג קולות [...] רבים מהקוראים באתר זה נהנים ממש בימים אלו מאחת הרפורמות שהיא כבר החילה - מועד ב' לבגרות". מובן שמועד ב' בבחינות הבגרות (הציון הגבוה נחשב, גם מי שכשל בבחינה במועד א' בשל חשד-העתקה רשאי להבחן במועד ב') הוא "רפורמה" ולא התחנפות לאו-טו-טו-בעלי-זכות-בחירה, או ייצור הישגים-אינסטנט כשרת חינוך ע"י העלאת אחוז הזכאים לתעודת-בגרות. נו, באמת... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עם לבנת כשרת חינוך ושרון כראש ממשלה, יהיו בישראל הרבה יותר תעודות בגרות להרבה פחות אזרחים. בכל אופן, עוד אתמול התכוונתי לכתוב לך שלא נכון מצידך להאשים את האייל בהעדפת לימור לבנת בשל פרסום הידיעה הנוכחית, שכן ''ספין'' מקביל של המתמודד מולה סילבן שלום (שדורש כזכור כניסה חופשית לאוניברסיטאות) זכה לא רק לאזכור קצר במדור החדשות אלא למאמר שלם בנושא. עם זאת, לא בטוח שהאזכורים באייל עושים למועמדים האלה שירות טוב, שכן במאמר ההוא הצטברו כבר ששים או שבעים תגובות שאף לא אחת מהן מצדדת ולו באופן חלקי ומסוייג בהצעתו של השר שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אני נאלץ להסכים שגם חלקו של שלום לא קופח. מצד שני, הצגת מסגרת תקציב 2002, שהיא קצת יותר מ"ספין", לא זכתה לאייטם חדשותי ב"אייל". כמעט הייתי מסתכן באמירה שכשזה נוגע למסגרת התקציב חל הכלל "כך הוחלט, ולכן כך יהיה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<אנחה> מצטער. הייתי חולה ביום שהציגו את מסגרת התקציב. או הייתי עסוק, או הייתי במבחן. בכל מקרה - לא ראיתי לא ידעתי. אולי די להניח הנחות לגבי סדר היום הסמוי שלי? מספיק. בפעם הבאה שאתה רוצה להוסיף משהו לחדשות - שלח לי לינק, ואני אוסיף אותו. אתה לא תהיה הראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...עם לבנת כשרת חינוך ושרון כראש ממשלה, יהיו בישראל הרבה יותר תעודות בגרות להרבה פחות אזרחים". לא הבנתי. כלומר - כן הבנתי שאתה לא הצבעת עבורם וגם לא תצביע בעתיד. האם הלוגיקה שעומדת מאחורי הצבעתך למישהו אחר שקולה כנגד הלוגיקה שהבאת לעיל? אנא - הסבר את המנגנון מאחורי המשפט, וכמו כן אמור לי לכמה תעודות בגרות נוספות אהיה זכאי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא התכוון: יהיו יותר תעודות בגרות, בסה"כ, אך יהיו פחות אזרחים, בסה"כ. והסיבות, לשיטתו: הפצה סיטונית של תעודות בגרות (באחריות שרת החינוך), ויצירת מצב מדיני-בטחוני (נדמה לי שאסף עמית מחזיק בדעה שמלחמה עומדת בפתח, אך אינני בטוח) שיביא למותם של אזרחים רבים (באחריות ראש הממשלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנין המידע, ומה מונע ממנו לנמק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף עמית והמלחמה הבאה: דיון 628 (והלאה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגדולי המתנגדים ללבנת והצעותיה, אבל לפי גישתך אפשר למצוא מניע פוליטי בכל דבר (השאיפה לשלום, המלחמה בתאונות הדרכים, נסיון למציאת תרופה לסרטן). איפה הגיבוי לדבריך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי בוחן - מבחן סובייקטיבי, אמנם - את התועלת השולית העיקרית של המעשים. במקרה דנן (מועדי ב'), אני מוצא שהתועלת העיקרית היא הגברת הפופולריות של השרה לבנת בקרב בוחרים-לעתיד (ולכן מסווג את המהלך כ"פופוליסטי"; סיווגו כ"פוליטי" הוא אוטומטי בהיותו פעולה ציבורית הננקטת ע"י פוליטיקאי (בילינסקי, חזור הביתה! חזור לאייל!)). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאמרת - מבחן סובייקטיבי; בדיוק כמו סוגיית השבועה, אשר נראית בעיניי כחסרת תועלת לגמרי ובעיניי האדונים חיימוביץ' ומור כמועילה מאוד, ולמעשה כמו כל סוגיה אחרת בגלקסיה וביקום. נו, טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלאלאלא! זה בכלל לא אותו הדבר. בסוגיית מועדי ב' - לבנת *עשתה* משהו, וניתן לדון בטיבו של המעשה, במניעיו ובמטרותיו. בסוגיית השבועה, לבנת *אמרה* משהו, וניתן לדון בטיבה של האמירה, במניעיה ובמטרותיה (ואני אכן דנתי בכך וגרסתי: מניעים ומטרות בעיקר לצרכי פוליטיקה פנימית), אך למרבה הצער, הפליאה והתסכול, האדונים חיימוביץ' ומור, כמו גם מרבית המגיבים האחרים בעדכון-חדשות זה, בוחרים להתייחס לא לאמירה של לבנת, אלא למעשים היפותטיים שלכאורה נובעים ממנה לפי איזה כלל מופרך של "כך הוחלט, ולכן כך יהיה". זהו הדיון שלבנת ביקשה, לדעתי, לעורר, בדומה לקריאות "תחזיקו אותי" אחרות, המסמנות את לבנת כפי שהיא רוצה-צריכה להיות מסומנת ומזוהה כעת, וצר לי כי האייל משתף פעולה עם זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר שאתה מתייחס לזוטות. לא מתאים. אבל - כששר מבצע רפורמה חיובית, לא טבעי שהדבר ישפיע על דעת הקהל? מה הבעיה כאן? אם יוסי שריד כשר החינוך היה מבצע רפורמות נכונות וברוכות שכאלו, היום הייתי כותב כאן בזכותו ובשבחו. איזו סיבה יש לך לפקפק ברצונה האמיתי של לבנת להציל את מה שנשאר ממערכת החינוך הכושלת הזו? רציתי גם לענות לך בקשר לטענתך שהאייל מצטרף למסע התעמולה של לבנת. אז רק שתדע, תפקידה של התקשורת הוא לדווח על אירועים במדינת ישראל. אני דוקא מוצא את דיווחו של האייל כלא-תומך בהצעתה של לבנת, מפני שבהודעה המקורית נרשם "הצהרת אמונים", ואילו כאן באייל נכתב "שבועת אמונים". המילה שבועה אינה נכונה, ועל כן כל הדיון שהתפתח פה בין פילוסופים כאלו ואחרים על משמעות השבועה וכדאיותה הינו חסר משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתייחסות לשבועה לא הומצאה כאן אלא הועתקה מהדיווח של y-net. אנא תן הפנייה לאותה הודעה מקורית שהזכרת ושבה כאמור מסתפקים בהצהרה שאיננה ניתנת בשבועה. הייתי שמח גם אם תסביר כיצד הצהרה/שבועה מהסוג הזה מצילה "את מה שנשאר ממערכת החינוך הכושלת הזו". האם לדעתך נוער שנדרש לעבור את הטקס הנ"ל יהיה מחונך יותר מאחרים שלא נאלצו להצהיר דבר על מנת לקבל את תעודת הזהות שלהם? ושאלה אחרונה: איך לדעתך אמור להרגיש נער ערבי ישראלי שיידרש להצהיר או להישבע אמונים למדינת ישראל על מנת לקבל בתמורה תעודה שמנציחה את היותו ערבי ומניפסט ציוני שמדגיש עשרות פעמים את "יהדותה" של המדינה שבה עתיד הנער הזה לחיות את חייו? האם דרישה כזאת, "שיא לימודי האזרחות" כפי שכינתה אותה השרה לבנת, תגרום לדעתך לאותו נער לשאוף להיות אזרח טוב יותר, או שמא בדיוק ההפך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה ''רצונה האמיתי של לבנת'', אבל לא ראיתי בדל ראיה לכך שמועדי ב' בבגרויות קשורים איכשהו ל''להציל את מה שנשאר ממערכת החינוך הכושלת'' שעליה היא ממונה, או לרצונה לעשות זאת. לא טענתי שלבנת מקיימת מסע-תעמולה, וממילא לא טענתי שהאייל מצטרף לשכזה. טענתי שהאייל דיווח על ארוע שלא קרה (בכותרת המטעה), בעוד שבפועל קרה לא-ארוע, שמטרתו היחידה היתה לגרום לדיווח עליו, כי דיווח זה משרת אינטרסים של מחוללת הלא-ארוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם השרה לבנת מונעת אך ורק מתוך מניעים פוליטים (היא פוליטיקאית, האם אני היחידה שאשכרה מצפה לזה ממנה?), עדיין יצא משהו טוב מההחלטה שלה. העובדה שאני יכולה עכשיו לעשות שוב את הבגרות שלי במתמטיקה, תמנע ממני את הצורך להשלים אותה בעוד חצי שנה במועד חורף, לשלם הרבה יותר, לקחת קורס כדי להיזכר בכל מה שכבר שמחתי לשכוח, ולנסות נואשות ללמוד לוגריתמים ווקטורים באמצע השנת שירות (או השירות הצבאי לצורך העניין). מבחינתי, שיהיו מועדי ב' לכל מקצוע אחר. למה לא? מה רע בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מבחינתך גם רפורמה נוספת לפיה כל תלמיד שיגיע לבחינת בגרות כשהוא אוחז בדגל ישראל יקבל תוספת של עשר נקודות לציונו תהיה רצויה וטובה? ומה דעתך על הרפורמה לפיה ילדיהם של מי שהצהירו שהם מצביעי ליכוד יקבלו ציון 100 באזרחות בלי שיידרשו לגשת לבחינה? מה רע בזה? לימור לבנת היא פוליטיקאית, זה נכון, אבל זה לא אומר בהכרח שמעשיה חייבים להיות מונעים רק משיקולי פופולריות אישית ושרידות פוליטית. ואם נתייחס גם לנושאים כמו שלילת ההקצבות מבתי הספר הערביים והדרישה האווילית ל"שבועת נאמנות", כדאי גם להוסיף שעצם היותה פוליטיקאית לא מתיר לגברת לבנת לנצל את סמכויותיה על מנת לכפות את דיעותיה על כלל המערכת תוך פגיעה מובהקת בקבוצות גדולות בציבור שחושבות אחרת ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נשללו הקצבות מבתי-ספר ערביים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, בינתיים מדובר באיום בלבד. הדבר האחרון ששמעתי בנושא הוא שהיועץ המשפטי של משרד החינוך בודק את ההיבטים החוקיים של החלטת השרה (שהתקבלה לפני כעשרה ימים), אבל טרם שמעתי מה היו המסקנות מהבדיקה. בכל מקרה הוחלט על שלילת הקצבות מבתי ספר ערביים שיניפו את דגל פלסטין או שיציינו את ''יום הנאכבה'' כך שברור שלא יקרה כלום לפני פתיחת שנת הלימודים. לבנת גם צוטטה כאומרת שהיא תפגע בהקצבות של ''בתי ספר שבהם יחגגו כאשר מתרחשים פיגועים'', אך עד כמה שידוע לי סעיף חגיגות אינו מופיע בהצעתה כפי שהוגשה ליועץ המשפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... כן, היא טובה בדיבורים ובאיומים, שרת החינוך הזו. זה מפעיל מצויין את המערכת (תקשורת / פוליטיקה / מגיבים באייל). כמו תמיד, אני אקבל דואל כשתגיב למלבן הזה ב"האיום התממש", ונוכל לדון בזה אז. בכל זאת, אם אתה כבר כאן: האם ישנם בתי-ספר ממלכתיים שבהם התקיימו חגיגות כאשר התרחשו פיגועים? ואם כן - האם התופעה ייחודית לבי"ס ערביים? נראה לי כי אחת מן השתיים: או שהאיום הוא איום ריק מתוכן1, או שהוא מאיים על בתי-ספר ממלכתיים עבריים באותה מידה שהוא מאיים על בתי-ספר ערביים. ועוד משהו: קביעת מדיניות לפיה בתי-ספר ממלכתיים לא יניפו את דגל אש"ף, למשל, היא בהחלט בסמכותה של שרת-החינוך, במיוחד במצב החוקי הקיים (מדובר בעבירה על חוקי המדינה). אכיפת המדיניות באמצעות מניעת תקציבים נראית לי, במקרה זה, לא-חכמה (מבלי להתייחס לחוקיותה), אולם כעת, כאמור, האכיפה היא בכלל באמצעות איום (מיותר). 1 בהקשר זה אני אספר על שופטת בימ"ש השלום שהובא בפניה נאשם בעבירת איום, לאחר שאמר למישהי "וואלק, אם היית גבר הייתי קורע אותך במכות עכשיו". השופטת זיכתה את הנאשם, משום שהתנאי לאיום לא יכול היה2 להתקיים. 2 כן, אני יודע שיכולתי לכתוב "לא יכול להתקיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוענת שכל מעשה שנובע ממניעים פוליטים הוא בהכרח לגיטימי עם העושה אותו הוא פוליטיקאי. לרוב בדיוק להפך. אבל אם נבחן רגע את ההחלטה הספיציפית הזו, נגלה שהיא לא שוללת דבר מאיש. שים לב, הבגרות הנוספת דורשת ממני ללמוד את אותו החומר _בדיוק_ שלמדתי לפני חודשיים, ולהבחן באותה הדרך בדיוק. ואם אני אצליח פחות, אז אני אשאר עם הציון הישן שלי. אבל אם אני אצליח יותר- סבאבה לי. הדבר בכלל לא דומה לדוגמאות שלך- החזקת דגל ישראל בזמן הבחינה, או הצבעה למפלגה כזו או אחרת, לא בוחנת את רמת הידע שלי, או את יכולת ההתמודדות שלי עם חומר לימודי מסויים. מועד ב' כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא הבנת את הנקודה שלי. נניח שהשרה הנכבדה היתה מנהיגה "רפורמה" שבדרך זו או אחרת מסדרת לך ולעוד אלפי תלמידים עוד 20 נקודות לציון שלכם בבגרות סתם ככה בלי קשר לפוליטיקה - את היית תומכת בזה? מתן "הנחות" למיניהן בבגרויות, אפשרות להיבחן במועד ב', או כל הקלה גורפת אחרת שלא היתה נהוגה בעבר, פוגעים בערך (היחסי) של מבחני הבגרות. מי שעשה בגרות השנה למעשה עמד בדרישות נמוכות יותר ממי שעשה אותה בשנה שעברה. האם באמת לא ברור לך מה יכול להיות רע בזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. כל אחד יכול לחזור שוב על הבגרות שלו. החידוש כאן הוא האפשרות לצמצם את המרווח בין הבגרויות, במקום להמתין כחצי שנה עד למועד הבא. להבדיל מהבחינה הפסיכומטרית הציון בבגרות הוא מוחלט ולא יחסי, כך שאין משמעות למספר הפעמים שניסית לשפר את הציון, אלא רק לכך שבנקודת זמן X ידעת את החומר. כמובן שכל זה נכתב בהנחה שכל המבחנים שווים ברמתם. אם מועד ב' קל ממועד א', התוצאות ברורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה על הבורות, אבל כשניגשים לבחינת בגרות כלשהי בפעם השניה שלא במסגרת מועדי ב' החדשים, גם אז מקבלים את הציון הגבוה מבין השניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל: 1) אין אפשרות לדעת את תוצאות הבחינה לפני שאתה ניגש למועד ב' לכן זה לא הוגן לבחור את הציון האחרון. ההצעה האופטימלית היא כמובן לדחות את מועד הבחינה, דבר שלא אפשרי בגלל הגיוס לצה"ל. 2) אני לא מבין מה ההתעקשות על הציון האחרון בלבד. מה שחשוב הוא שהתלמיד יידע את החומר בנקודה מסוימת. למה לאיים עליו בשוט הורדת הציון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תקפתי את עצם הרעיון לתת הזדמנות להבחן במועד ב'. מה שאני טענתי היה שהדבר משנה (מקטין, במקרה הזה) את הערך היחסי שיש לתעודת הבגרות, ובכך זה לא שונה מהותית מ"רפורמה" שעיקרה הוא הוספת פקטור של X נקודות לכל הנבחנים החל משנה מסוימת. בשני המקרים יהיה ערך שונה לתעודת בגרות שהושגה לפני הרפורמה מול תעודת בגרות שהושגה אחריה (והציניים יגידו: שהושגה בעקבותיה). אפשר היה מן הסתם לשמור על ערכה של תעודת הבגרות ובכל זאת לאפשר מועד ב'. הפיכת הבחינה לקשה יותר, לא משנה איך, יד ביד עם הפעלת הקלה בצורת מועד ב' היתה צעד הרבה יותר הגיוני. הבעיה היא שצעד כזה היה בא על חשבון הפופולריות הגואה של השרה לבנת, וזה כידוע הדבר החשוב ביותר לעם ישראל בימים אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסכם שעדיף היה אם לכל נבחן יחושב רק הציון הגבוה ביותר ולא הציון האחרון. כמובן שתושת אגרה על כל מי שייבחן פעם נוספת (נדמה לי שאגרה כזו כבר קיימת), כדי למנוע אינפלציית בחינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה במטרה להגדיל עוד קצת את הפער בין עשירים לעניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להגזים. בחינה ראשונה, בכל מקרה בחינם. כיום האגרה היא כ15 ש"ח ליחידה 1, כלומר, לא משהו שימנע ממישהו להיבחן בבחינה. ----- 1 למיטב זכרוני הקלוקל. בכל מקרה קצת מוזר לגבות תשלום פר יחידה - אני בספק אם מספר השאלות ב4 יח' אנגלית וב5 יח' שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי (ולא, אני לא אביא סימוכין. מי שלא סומך על הזכרון שלי או עלי - שיתעלם) שמתנחלים מקבלים הנחה, ועוד הרבה מלפני תקופתה של לבנת במשרד החינוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, ללא קשר מהו הסכום הנגבה היום, ברור שאם המדינה תגבה כסף כדי לגרום למישהו לחשוב פעמיים לפני שהוא ניגש שוב, הראשונים שאכן יחשבו פעמים ואולי לא יגשו יהיו אלה שהסכום מהווה עבורם בעיה. ואלו העניים. ולכן העשירים יוכלו לתקן ציון בלי חשבון, והעניים יאלצו להשאר עם ציונים נמוכים יותר. לכן, לגרום לאנשים לשקול אם לגשת לבחינה או לא על בסיס כלכלי זו אפליה כלכלית, בניגוד ללצמצם את מספר הניגשים על ידי כך שתחשיב את הציון האחרון ולא הטוב ביותר, שזה שיקול רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מחשיבים רק את הציון האחרון, אז משתלם הרבה יותר להשקיע בלמידה למבחן כדי שלא להיפגע. אחת האופציות המועדפות במקרים כאלו היא לקחת קורס במכון פרטי, שעלותו כמה אלפי שקלים. זו העדפה בולטת לטובת בעלי הממון. מלבד זאת, השיקול עם להעדיף את הציון האחרון או את הציון הגבוה צריך להיות פדגוגי בלבד, ללא תלות במספר הניגשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשלום על כל בגרות במסגרת ביה"ס וגם למועד ב' השנה היה 10 שקלים חדשים לכל הבחינה....(בלי קשר ליחידות) לעומת זאת, בדף הסבר על הבחינה באתר משרד החינוך, רשום של"נבחני משנה" המחיר הוא 25 שקל ליחידה, שזהו באמת סכום רציני... (100 שקל ל-5 יחידות זה לא צחוק...) אבל אין לי מושג מה זה "נבחני משנה"... מישהו יודע ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
25*5= ? (אין מבחן חוזר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי... התכוונתי ל-4 יחידות (הרמה שלי במתמטיקה) וכל הדיבורים על ה-5 יחידות כנראה עשו את שלהם... בכל אופן, טעות מבישה, ואני מפציר בדובי לתקן אותה !!! בבקשה !!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש אפשרות לדעת את ציונך לפני שאתה ניגש לבחינה, התוצאות במתמטיקה ובאנגלית (המקצועות שבהם היה מועד ב') התפרסמו באינטרנט כשבועיים לפני הבחינה באנגלית וכחודש לפני הבחינה במתמטיקה... אלו שכבר גויסו קיבלו 4 ימי חופש מהצבא, 3 בשביל לחזור על החומר וללמוד, והיום האחרון בשביל הבחינה עצמה... דרך אגב, רוב חבריי ניגשו לבחינה במטרה אחת בלבד, 4 ימי החופש, הם הגיעו לבחינה עצמה, רשמו את שמם, ויצאו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכולם יש גישה לאינטרנט (פער חברתי, אמרנו כבר?). אגב, אתה מקבל מצה"ל רק יומיים חופש "מיוחד". שני הימים האחרים הם על חשבון הרגילה. אתה יכול, כמובן, לוותר על היומיים הללו, ולשמור אותם לרגילה המלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכיתת מחשבים, אז זה לא נחשב, לכולם יש אינטרנט.... אבל מלא שאני מכיר ואין להם אינטרנט ביקשו ממני לבדוק להם ת'ציון... ככה שכולם קיבלו את הציון שלהם... לא ידעתי בקשר לצמצום הרגילה... אבל גם יומיים חופש זה משהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אני ניגשתי מחדש לבגרות במתמטיקה, וקיבלתי ציון נמוך עוד יותר מהציון המקורי. יצרתי קשר עם משרד החינוך, ושאלתי מה משמעות הדבר. אמרו לי שאני מחוייב להציג לאוניברסיטה את תעודת הבגרות שלי. אם עשיתי תוספות או שינויים, אני *רשאי* להציג אותם בפני האוניברסיטה, אבל אני לא חייב אם אני לא רוצה. כמובן שהממוצע שלי חושב על פי הציון הראשון ולא ה"מתוקן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אפילו בלי מגוון הרפורמות של משרד החינוך, יש הבדל בין שנה לשנה ברמה שדרשה הבגרות. יש שנים עם בגרויות קלות, יש שנים עם בגרויות קשות. זה ידוע. האם האוניברסיטאות בודקות באיזה שנה עשיתי בגרות במתמטיקה כדי להחליט כמה הציון שלי שווה באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי האוניברסיטאות לא עוקבות ומתעדות באילו שנים היו בחינות קלות במיוחד, אבל היו בהחלט דיבורים מהסוג הזה אחרי שניסו בזמנו להפעיל את הרפורמה של ההגרלות. בכל מקרה, הגדרת נקודת זמן שכל מה שיקרה אחריה יהיה קל יותר מכל מה שקרה לפניה (דבר שבהכרח יגרום לאינפלציה בערך תעודת הבגרות) היא דבר חמור יותר מאשר ''תאונה'' בדמות בחינה ספציפית שהיתה קלה מדי או קשה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מקור הקישור - אתר הבית של יחיאל קמחי מהטכניון). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |