|
||||
|
||||
אם לתמצת את המאמר, ניסיתי להעלות כאן שתי טענות: 1. הטענה הראשונה היא לשונית. המונח 'רוחניות' הוא מונח- שעקב התפתחויות היסטוריות מסוימות בחשיבה המערבית- נושא מספר גדול של משמעויות שלא בהכרח מתיישבות זו עם זו. לכן, לדעתי, הדיבור על 'רוחניות' הוא בעייתי ברמת העיקרון. בלשון הדיבור, אנו נוטים לקחת את כל מה שמתאים לאחת המשמעויות ולהכניס אותו תחת הכותרת 'רוחניות'. לפעמים, כתוצאה מאותה עמימות לשונית, אנו מייחסים למה שמוגדר כרוחני על פי מובן אחד של המילה, את האיכויות של הרוחני על פי המובנים האחרים. כמובן שלא חסרות דוגמאות: עצם העובדה שבדיון שלהלן מכניסים תחומים שונים ונבדלים כמו בודהיזם, פאנג-שווי וניאו-אפלטוניות תחת אותה כותרת- כאשר חלק מהמידיינים שוללים את כולם וחלק מחייבים את כולם- מוכיחה את הטיעון. במילים אחרות, אין כאן שום קביעה ערכית. בסך הכול יש כאן טענה ביחס לחמקמקות של המושג 'רוח'. 2. את הטענה השניה אפשר להגדיר כטענה סוציולוגית או תרבותית. הטיעון הוא שמה שמכונה 'מהפכת העידן החדש' הנו מהפכה רוחנית בערבון מאד מוגבל. שכן, בניגוד למהפכות אחרות (מעליית הנצרות ועד הסוציאליזם) המהפכה הזאת לא מביאה איתה איזה שינוי רדיקלי בצורה שאנו מתייחסים אל שאלות היסוד של החיים או איזו הסתכלות חדשה על מטרת הקיום. כמובן שזה לא פוסל את הניו-אייג' כתופעה תרבותית, כמהפכה בסגנון החיים וכדומה. כמובן גם שאני לא טוען שכל מי שמשתייך או מזוהה עם הניו-אייג' מתעניין רק בשיזוף טוב יותר או בסקס איכותי יותר. (מטרות ראויות לכשעצמן). ברור שיש רבים, הן בין אותם נזירים שהזכרת והן בין תלמידיהם המערביים שבאמת מעוניינים במשהו מעבר לשיפור איכות החיים שלהם. כשהייתי בהודו למשל, הכרתי שם מערבי שבילה שלוש שנים במדיטציה במערה. אני לא חושב שהוא עשה את זה רק בשביל לשפר את עור הפנים שלו או בשביל להרגיש יותר סבבה. יכול להיות שגם אתה משתייך לאותם אנשים, אני לא יודע. אבל- וזה אבל משמעותי- הניו-אייג' כתנועה המונית וכתופעה תרבותית, לא מתעסק בדברים האלה. (כמובן שאני מדבר בהכללות, אבל אין מה לעשות, תמיד יהיו יוצאים מהכלל). הנ"א כמעט שלא מציב בפני האדם מטרות חדשות. הוא רק מציב אמצעים חדשים. במובן זה הוא חלק מתרבות הצריכה החילונית ולא משהו חדש. כמובן שהבודהיזם, הטאואיזם וכל יתר השיטות הללו כן מציבות מטרות חדשות לאדם, מטרות שהנן מעבר למטרות שמציבה בפניו אותה תרבות צרכנית. אבל ראשית, אין הרבה ניו-אייג'רים שבאמת מתמסרים לאותן דרכים ושיטות עד הסוף. ההמון, מטבע הדברים, רק מאמץ את הסממנים החיצוניים או את הדברים שיכולים לשמש אותו למטרותיו שלו. שנית, תפיסות כמו הבודהיזם או הקבלה לא נולדו אתמול. אלה מסורות עתיקות ורציניות שהתקיימו ותורגלו במשך מאות-או אלפי- שנים. במובן זה אי אפשר לראות בהן איזו מהפכה או תופעה חדשה מפני שהדבר החדש היחיד זו התפוצה ההמונית שלהן. וכאמור, מה שנפוץ בציבור זה רק הסממנים החיצוניים והשטחיים שלהן. |
|
||||
|
||||
הקבלה היא תורה עתיקה עם מסורת של אלפי שנים? ספר הזהר עדיין לא בן אלף שנים. עיקרו חובר במאה ה־12 ע"י משה דה־ליאון. לא זכור לי אם חלקים נוספים בו חוברו יותר מאוחר. לאחר מכן במאה ה־16 הכניס האר"י מצפת עוד שינויים רבים. הקבלה כמו שאנו מכירים אותה כיום היא קבלת האר"י. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אמרתי "מאות או אלפי שנים" אז אל תתפוס אותי במילה. אבל, אם אתה מתעקש לתפוס אותי במילה, אז נכון שהטקסטים הקבליים הכי מוקדמים שמצויים בידינו הנם ככל הנראה מהמאה ה12 (ספר הבהיר היה נפוץ בערך מאה שנה לפני הזוהר), אבל היו זרמים אזוטריים ביהדות עוד הרבה לפני כן. בתלמוד ובמדרשים מסופר שהחכמים עסקו בכל מיני שיטות מיסטיות שנקראו 'מעשה בראשית' ו'מעשה מרכבה', שבאמצעותן הן חוללו כל מיני מעשי קוסמות. למרות שלא ממש מפורט מה היו השיטות הללו, ישנם חוקרים שסבורים (על סמך כל מיני ראיות) שהבסיס לתורות הקבליות מצוי כבר שם. בנוסף, קיימת ספרות ההיכלות (ספרות מיסטית יהודית שמקורה כנראה במאות הראשונות לספירה) והיו גם זרמים מיסטיים ביהדות בית שני- כפי שבא לידי בטוי בכמה ממגילות מדבר יהודה ואולי גם בגנוסיס המוקדם. ייתכן מאד- גם אם זה לא הוכח- שכל הזרמים והמסורות הללו השפיעו על היווצרות הקבלה כפי שאנו מכירים אותה במאות ה12-13. ואגב,ישנו כמובן גם ספר יצירה- טקסט קטן ואזוטרי שעוסק בדרך שבה אותיות הא"ב יוצרות את העולם. המקובלים המאוחרים יותר התייחסו אליו כאל טקסט קבלי לכל דבר וכתבו לו פרשנויות בנוסח זה. (אם כי הם טענו שהוא חובר ע"י אברהם אבינו). ע"פ מחקרים אחרונים מקורו של הספר הוא אי-שם בתקופת בית-שני. ועוד הערה לסיום: אני לא בטוח שמה שקרוי היום 'קבלה' מקורו בזוהר או באר"י. אני מעריך שלדברים שמדונה מתעסקת בהם אין ממש קשר לקבלת הזוהר או האר"י. (מקסימום כמה טכניקות מדיטטיביות של אבולעפיה). סביר יותר להניח שאלה שיטות ניו-אייג' פרופר שנוצרו בשנים האחרונות ורק נתלות במסורות ישנות כדי להוסיף לעצמן מכובדות. |
|
||||
|
||||
"הגודל (של אלוהים) לא קובע", מאת גלעד ברזילי: דיון 1522. |
|
||||
|
||||
תודה על ההבהרות, יואש. אני מסכים, בעיקר עם החלק השני. צרכנות במסווה של רוחניות וחיפוש היא תופעה מאכזבת, בלשון המעטה; והיא כמובן קיימת בכל ענפי הדת והרוח - הדתות המונותאיסטיות בכלל זה - ובכל מקום שבו יש בני אדם, כנראה (כך שאני לא מקשר את זה דווקא לתופעת הניו-אייג'). אם כבר מדברים על זה, אני מעדיף אנשים שזילות אמונתם מביאה אותם לרכוש קריסטלים על פני אנשים שזילות אמונתם מביאה אותם לשעבד, לכבוש ולרצוח אנשים אחרים. אבל לגוף העניין, אני כנראה אופטימי יותר ממך, כנראה, ורואה סביבי מספיק אנשים ששואלים שאלות רציניות שהתשובות עליהן מכוונות להיטיב את העולם שסביבם. |
|
||||
|
||||
1. נכון שתחת כנפי המושג רוחניות יש מקום למספר גדול של משמעויות, אולי זו השפה החמקמקה ולכן יש צורך בפירוט נוסף. כאשר אומרים דת או אמונה, ידועות דתות שונות ואמונות שונות, בלי פירוט נוסף לא נדע על ההבדל ביניהן. 2. הטענה שמהפכת העידן החדש זו מהפכה רוחנית דורשת את מרחק הזמן. יש מהיומרה שלבני אדם ולחיים יש איזו תכלית או מטרות. רובנו שהתחנכנו על ברכי התרבות המערבית היהודית נוצרית בטוחים שלחיים יש מטרות. גם אלה הרואים עצמם חילוניים מרגישים חוסר ומנסים למלא אותו באמונות שוא וניו איג', קבלה, בודהיזם או חזרה בתשובה הם חלק ממבחר גדול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |