בתשובה לכלב רוח, 19/09/05 16:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להרגשתי, אתה מצפה לדיון מעמיק, אבל בכיוון מוגבל מראש על ידך. הנקודה שהמאמר מעלה לדיון היא התשתית החומרנית המסתתרת מתחת לפרונט הרוחני. כיוון זה אינו לרוחך. אתה היית רוצה ללכת בכיוון אחר. אתה יכול לעשות זאת בתגובותיך, אבל למה לבוא בטענות לכותב המאמר? בצורה מסויימת אני מסכים איתך. לטעמי תורות הניו-אייג' הן בבחינת שוקולד רוחני, שערכו נגזר לא מערכו התזונתי, אלא מן הצורך של צרכניו. ולכן זיופים ודלות רוח בתורות הללו הן פחות חשובות ממה שנראה לכאורה. בכל זאת, חשיפתם ודיון בם הם נושאים לגיטימיים לדיון. אשר לשאר דבריך, בהם עצמם יש ניחוח קל של ניו אייג'יזם. הפרחת שמות ועובדות מרוחקות שבחינה קצת יותר מיודעת שלהם חושפת צל צילה של שטחיות. א. הבודהיזם כחריג היא אכן דת עם דגש על הצד הרוחני והתרחקות מן החומרנות והפוליטיקה של השלטון. אבל עיון היסטורי, אפילו ראשוני בתולדות הדת החשובה הזאת, מציג מייד את השיקולים המעשיים והחברתיים שהינחו את התפתחות הדת הזאת על פילוגיה והוריאציות השונות מאוד זו מזו שהתפתחו ממנה. הדמיון בין הכתות הבודהיסטיות השונות בדרום הודו, הבודהיזם הטיבטי, הסיני, היפאני וכן הלאה אינו גדול מן הדמיון שבין היהדות והאיסלם. ב. ההיסטוריה של סין והודו כערש המגיפות של העולם (חולירע, טיפוס, אבעבועות שחורות ועוד), מעלה את הצורך בספקנות כלפי הקוסמולוגיה העילאית הנסתרת של התורות הרפואיות שלהן. ג. שפינוזה הוא ממש משענת קנה רצוץ לניו-אייג'יזם. מבלי להיות מבין גדול בתורתו, אפשר לדעת ששפינוזה היה רציונליסט טהרן שכל התורות ה"רוחניות" הן בעיניו אמונות תפלות בלבד. השימוש שלו ב"היסטוריה" הסינית שעליה ידע בעיקר מפי השמועה הבלתי מבוססת כדי לערער על העובדתיות של ההיסטוריה התאולוגית, רחוקה מלהפוך אותו לחסיד של פנג שואי ודיקור סיני. איינשטיין היה פיזיקאי מן המעלה הראשונה. לדעותיו והשקפותיו הפילוסופיות אין שום יתרון מיוחד על דעותיו של כל אדם אינטלגנטי. הערצתו לגנדי לא מסמלת אותו כבודהיסט (אגב, גם לא את גנדי). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |