 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשמתנהל משפט מוצגות כמעט תמיד שתי גרסאות של התביעה ושל ההגנה שלפעמים רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב. השופטים צריכים לשמוע את שתי הגרסאות ולהכריע לאיזו מהן להאמין. גם במקרה שלפנינו היו שתי גרסאות סותרות. הנתבע טען שלהוציא את המצית בתום לב כדי ומתוך כוונה להראות ולהסביר שאין הוא נושא כלי נשק. התובעים טענו שהוא שלף את המצית בצורה מאיימת כדי להפחיד, כמעשה לצנות. המושבעים האמינו לנתבע . לולא כך לא היו מזכים אותו. אני לא ישבתי שם. לא יכולתי להתרשם מהעדויות הסותרות ומהעדים, ובאמת איני יודע איזו משתי הגירסאות היא האמת. אני מקווה שהמושבעים שהאמינו לנתבע צדקו ויצא פסק דין צודק. מה שאתה עשית, לעומת זאת, הוא מעשה שלא יעשה. לקחת את גירסת התביעה שהמושבעים לא האמינו לה, וסיפרת אותה כאילו זה מה שהיה שם, ועל כך בנית מבנים שלמים. צריך להיזהר . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה לא היו הגירסאות רחוקות רחוק מזרח ממערב, כלשונך. הויכוח נסב סביב שאלת הכוונה ואופן שליפת המצית, הווה אומר: האם הוצאת המצית נעשתה מתוך "שובבות" ובאופן מפתיע מספיק כך שיעמוד בקריטריון משפטי של גרימת פגיעה נפשית בדיילת, או שמא מתוך הכוונה להסביר לה את מהות האובייקט המדובר. בכל מקרה, יש פה עניין משפטי במהותו - שהרי העובדות מדברות בעד עצמן ולא ניתן להכחיש את מעשהו של טבק, רק לפרשו באופנים שונים. אומנם נכונה טענתך כי אני נוקט בעמדת התביעה שנדחתה ע"י חבר המושבעים, אך אני אינני נתון תחת מגבלות משפטיות/סמנטיות ואינני טוען כי מעשהו של טבק היה פלילי. אני לא רואה הבדל בין אם היה זה מעשה "ליצנות" שהשתבש או מעשה "תמים" שהובן לא נכון, אני מבקר את המעשה עצמו (הבאת ושליפת האקדח בנמל-התעופה), את התוצאות שלו (הראיונות בתקשורת, ההתגייסות הפוליטית/כלכלית וכו') ואת העולם הערכי שמאחורי אלו. אני משתדל להזהר, יכול להיות שהובנתי לא נכון, ואשמח לביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה אקדח. זה היה מצית. על כך לפחות אין ויכוח. מותר לקנות מצית (גם בצורת אקדח) מותר להטיס את המצית בצורתו זו . אבל עצם בצורת אקדח עלול לגרום לבהלה משום שנמלי תעופה יש מכשור רנטגן שעלול לגרום להזעקת שוא. מחובתו של אדם שקנה ומעביר חפץ כזה להצביע על קיומו ולהסביר שאין בו סכנה. לפי גרסת הנתבע זה מה שעשה. אם הוא דובר אמת אין שום בעיה בהתנהגותו. נהפוך הוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אכן גירסת הנתבע נכונה, והוא התנהג בדיוק כשם שמצפים מאדם אחראי להתנהג בשדה התעופה, אז גם הביקורת שלך בדבר הראינות העיתונאיים ו "ההתנהגות הישראלית" מאבדת הרבה מחוזקה. תאר לך שאתה מצוי במדינה זרה ומתנהג כאזרח אחראי ועושה בדיוק את מה שאתה צריך לעשות, ומוצא עצמך לפתע בתוך סיפור קפקאי כזה ומחפש דרכים להחלץ ממנו. ייתכן והמציאות היום אינה אידאלית, אבל כפי שהבחנת בכל מיני פרשיות שאירעו לאחרונה אצלנו, חלק ממהגנה על נאשם הפכה ליחסי ציבור. כאשר עורך דין וינרוט למשל עורך מסיבת עיתונאים ומגן על ויצמן לקוחו בפומבי, במקום לעשות זאת רק בבית המשפט הוא עושה זאת משום שהוא מאמין שכך הוא עוזר ללקוחו בצורה הטובה ביותר . אין מה לעשות. היום לתיקשורת עוצמה בלתי רגילה ואם אדם שמואשם בפלילים מצליח לחדור לתוכה ולארגן לעצמו יחסי ציבור הוא עוזר לעצמו להחלץ, ואי אפשר להאשים את הנער ומקורביו שנצלו גם דרך זו. רציתי להשיב על עוד שאלה שנשאלה כאן. מדוע שהדיילות האנגליות תמצאנה סיפור כזה אם אין בו ממש. ישנן שתי תשובות אפשרויות: האחת, מתוך מניעים שליליים של רצון להתפרסם, אולי אפילו אנטישמיות וכו'... אבל אני רואה כבר איך חלק מהקוראים מעקמים את האף ושולפים את אצבעותיהם כדי לדבר על הפראנויה שלי, ולכן אעבור מייד לתשובה השנייה האפשרית שגם בעייני היא סבירה יותר: בחיים ישנם המון מקרים של אי הבנה. הנער התכוון לטוב ועשה מה שהיה צריך לעשות. בכל זאת פעולותיו הובנו לא נכון והדיילות המסכנות נבהלו באמת. זה קורה ... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |