 |
לא ברור לי למה אתה מסווג אותי כחילוני-אתאיסט ולא אגנוסטי. אני ממש לא מגובש בקשר לשאלת קיומו של אלוהים. אבל בכל מקרה, אני חושב שאני יכול להבין את מושג האל ביהדות אם יסבירו לי לאט. אולי ביום חול.
אולי אתה עושה קצת עוול ליהדות כשאתה מצייר אותה ככל כך מעשית. נכון שיש שולחן ערוך שנקרא לפעמים כמו ספר הדרכה לתוכנה אבל, כמו שאמרה האלמונית, המושגים של "כוונה" ו"בלב פנימה" לא זרים ליהדות. בכלל נדמה לי שאת "חובת הלבבות" כתב איזה רב.
גם הסיפור של מאן איננו מצביע, לדעתי, על מעשיות יתירה. הרי מבחינת היהדות הוא לא *עשה* שום דבר ראוי לציון. הוא בסה"כ עבד למחייתו. מי שעסק שם ביהדות היו המתפללים שעשו מה שעשו קודם כל מתוך כוונה ואמונה. (אני מנחש שהם לא בדקו לו את הבולבול לפני שהוא התקבל לעבודה).
אבל העניין החשוב בעיני הוא זה של הגדרת הקולקטיב. אני תוהה אם בתו של אב שאינו נימול תחשב יהודיה מספיק כדי להמשיך את האינדוקציה. ומאידך, אני רואה שהולך ומתגבש פה קולקטיב – הקורא לעצמו העם היהודי - שמגדיר את עצמו במושגים של שפה, ערכים, מוצא, היסטוריה וכיוצא באלו, ולאו דווקא במושגים של "מה הייתה אימו". בקולקטיב הזה יש מקום גם למאמינים – כתת קבוצה – שיכולים להגדיר את עצמם לפי האמא או לפי הבולבול. ואפילו מותר להצטער שהתת קבוצה שלך איננה יותר גדולה (כמו שאוהדי ביתר רוצים יותר אוהדים). ובלבד שיהיה מותר ולגיטימי לא לחתוך לבן שלך אם לא בא לך להתעלל בו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש