בתשובה להמסביר לצרכן, 17/09/05 12:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקולקטיב הזה מוגדר בצורה די ברורה - מי שאימו יהודיה, ומשם באינדוקציה. אתה אולי שומע על הרוחניות והערכים, אבל בסופו של דבר הדגש על "חובות הלבבות" וה"כוונה" הוא של הנוצרים. היהדות שמה דגש על המעשה (ראה למשל עלילות אלכסנדר מאן משלים מניין: http://mann.blog.lab.co.il/story?id=22 ). ההשקפה שלך על היהדות היא חילונית-אתאיסטית ולא חילונית-אגנוסטית, וככזו, לא נראה לי שתצליח להבין את היהדות ואת מושג האל ביהדות, מה שניכר מהפסקה הרביעית שלך. אולי מישהו אחר ינסה להרים את הכפפה ולהמשיך להסביר מכאן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם אצל הקתולים למרות המלל הגבוה, באופן תיאורטי, יכול הכומר להיות שודד וגנב. היות שעבר את סקרמנט ההסמכה- הוא יכול להיות כומר. הוא בסה''כ צינור בין המאמינים לבין האל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבחין בין אפולוגטיקה ריקה ובין מהות הדת. לא כל אחד הוא נביא במובן של הרמבם. אני מתערבת איתך שכוונה וחובת הלבבות מאד נפוצים בקרב היהודים הדתיים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לא לחינם ענה הרב שך כשנשאל מהי הדת הקרובה ליהדות: "חב"ד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה להתחמק מתשובה רצינית עם חידודי לשון של של פוליטיקאי דתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, האימרה הזו שלו נוברת במוחי לא מעט בשבועות האחרונים. ככל שאני קורא יותר על הנצרות הקדומה, כך נראה לי שישוע הוא האדמו''ר הראשון, תחילתה המפוספסת של החסידות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה אתה מסווג אותי כחילוני-אתאיסט ולא אגנוסטי. אני ממש לא מגובש בקשר לשאלת קיומו של אלוהים. אבל בכל מקרה, אני חושב שאני יכול להבין את מושג האל ביהדות אם יסבירו לי לאט. אולי ביום חול. אולי אתה עושה קצת עוול ליהדות כשאתה מצייר אותה ככל כך מעשית. נכון שיש שולחן ערוך שנקרא לפעמים כמו ספר הדרכה לתוכנה אבל, כמו שאמרה האלמונית, המושגים של "כוונה" ו"בלב פנימה" לא זרים ליהדות. בכלל נדמה לי שאת "חובת הלבבות" כתב איזה רב. גם הסיפור של מאן איננו מצביע, לדעתי, על מעשיות יתירה. הרי מבחינת היהדות הוא לא *עשה* שום דבר ראוי לציון. הוא בסה"כ עבד למחייתו. מי שעסק שם ביהדות היו המתפללים שעשו מה שעשו קודם כל מתוך כוונה ואמונה. (אני מנחש שהם לא בדקו לו את הבולבול לפני שהוא התקבל לעבודה). אבל העניין החשוב בעיני הוא זה של הגדרת הקולקטיב. אני תוהה אם בתו של אב שאינו נימול תחשב יהודיה מספיק כדי להמשיך את האינדוקציה. ומאידך, אני רואה שהולך ומתגבש פה קולקטיב – הקורא לעצמו העם היהודי - שמגדיר את עצמו במושגים של שפה, ערכים, מוצא, היסטוריה וכיוצא באלו, ולאו דווקא במושגים של "מה הייתה אימו". בקולקטיב הזה יש מקום גם למאמינים – כתת קבוצה – שיכולים להגדיר את עצמם לפי האמא או לפי הבולבול. ואפילו מותר להצטער שהתת קבוצה שלך איננה יותר גדולה (כמו שאוהדי ביתר רוצים יותר אוהדים). ובלבד שיהיה מותר ולגיטימי לא לחתוך לבן שלך אם לא בא לך להתעלל בו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |