בתשובה לאור, 15/09/05 9:11
כפילות רבת עצמה 330008
רודי וגנר • בתשובה לאור יום ה', 15/9/2005, 21:09
ניתוח יפה, אור.
אם כי אני חייב לנצל הזדמנות זו כדי להזכיר לקוראים (או ליידע אותם) שכותב השיר אינו ממפוני גוש קטיף (דתיים או חילוניים) ואף כי איני מכיר את השקפתו הפוליטית, מהיכרותי עם יצירתו יש סיכוי סביר שהוא אפילו תומך בהתנתקות - כמהלך רציונלי 'נכון' - והשיר נכתב מתוך הזדהות עם התוכן הרגשי של המהלך. הניתוח שלך, על האמביוולנטיות שבו, מחדד את תחושתי זו.
כפילות רבת עצמה 330017
האייל האלמוני • בתשובה לרודי וגנר יום ה', 15/9/2005, 21:47
אם אינך מכיר את השקפתו הפוליטית, לחץ על שמו.
כפילות רבת עצמה 330235
אור • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 16/9/2005, 20:36
הפירוט שעולה מלחיצה על שמו, דרך אגב, הוא מקרה מעניין:
"בתפיסתו הפוליטית שיינפלד הוא איש שמאל, וחבר מרכז מר"צ לשעבר. הוא תומך מלא בהתנתקות ובסיום הכיבוש. בו בזמן הוא מציג עצמו כיהודי, ישראלי המבין את מכאובם של בני הפלוגתא הפוליטית שלו."

השיר הוא הפרסום היחיד של שיינפלד באייל וסביר להניח כי פרטים ביוגרפיים אלו נוסחו על ידו לבקשת המערכת. גם אם הם נכתבו ללא ידיעתו (מה שלא סביר), הם בכל מקרה קשורים ישירות לשיר שלו. זהו מקרה מעניין שבו מידע צדדי, ביוגרפי במקרה זה, ניתן פשוט כחלק מן הטקסט השירי. הרי בגב ספר שירה למשל, לא נהוג לציין דעות פוליטיות ממוקדות כל כך וכה רלוונטיות לשירים. מקסימום כותבים "איש ימין" או "פעיל בתנועות שמאל", אבל במקרה זה ברור כי הפרטים מקיימים דיאלוג עם השיר היחיד הזה.

מה זה אומר לנו על טכניקת הכתיבה?
האם השיר זקוק בכלל לפירוט הזה? האם "הסברים בגוף הטקסט" מחזקים את השיר או מחלישים אותו?
למרות החידוש שבכך, כלומר צירוף ביוגרפיה כה רלוונטית וזמינותה בלחיצת כפתור, אני מחזיק בדעה המסורתית כי מה שמצטרף לשיר מחליש אותו. הכפילות קיימת בכל מקרה בטקסט עצמו, ואם היא כה חשובה ליוצר, הוא יכול היה לשלב אותה בטקסט. למה בוער לו שנדע מי ומה הוא? ומדוע הוא מפריד עצמו מן הטקסט בצורה טכנית אבל עדיין דואג לספק את שני צדי המטבע? האם הוא מפחד לסווג את שירתו כפוליטית או כפרטית ורוצה לשמר את ערכה האמנותי, אך בו בזמן רוצה ליצור אמירה פוליטית, ולכן מפריד עצמו מן הכתוב מחד אך מצטרף אליו מאידך?
כפילות רבת עצמה 330237
האייל הצעיר • בתשובה לאור יום ו', 16/9/2005, 20:48
אני חושב שה(אוטו?)ביוגרפיה מוסיפה לשיר מסר נוסף, שאותו ניתן לתאר במילים פשוטות כך: מתנגדי ההתנתקות לא צריכים לשנוא את ה"סמולנים" ואת החיילים, תומכי ההתנתקות לא צריכים לשנוא את המתנחלים ולשמוח לאידם. כל צד צריך להכיר בטרגדיה של הצד האחר. עמדה לחוד ושנאה לחוד.

אגב, הנה ביוגרפיות כלליות יותר של שיינפלד:
כפילות רבת עצמה 330238
האייל האלמוני • בתשובה לאור יום ו', 16/9/2005, 20:50
כיוון ששיינפלד הוא כותב בעל שם, המפרסם לרוב באכסניות שגם אם אינו בדיוק ''שמאלניות'' הן לפחות נוטות לצד זה, אני מנחשת שהוא מבקש לוודא שלא יטעו בכוונותיו.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות