בתשובה ליוסי, 10/09/05 19:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדי לסבך עוד יותר את הדיון, בשיטה האמריקאית שם ישנה החוקה המתקדמת ביותר (לכאורה), היה מצב עד שנות ה-60 של המאה ה-19 שבחוקה היה מוצהר שכל בני האדם נולדו שווים אבל היתה עבדות והחוק חייב תחת איום בעונש להחזיר עבדים בורחים לבעליהם. גם במאה ה-20 , עם בית המשפט העליון שאתה כה מפאר אותו, עדין היתה אפליה גזעית בוטה והתנגדות בוטה לא פחות לזכות התאגדות עובדים. רוב הדברים ,ידידי, הרבה יותר מורכבים מאשר מבנה זה או אחר. אם אני מסתכל על מליאת רשות השידור ומעלה בדעתי שעל פי שיטתך, גם בית המשפט יראה כך -אך ייקרא כמייצג את הציבור- אז אני מוותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אזרחי ארה"ב הקדמונים היו בנים לתרבות שונה מאוד משלנו, ולכן בניגוד לנו יכלו להחזיק בדעה שהשחורים אינם זכאים להיכלל בקטגוריה של אותם בני אדם שהחוקה מדברת עליהם. העבדות והגזענות הן כתם נורא בהיסטוריה של ארה"ב, אבל אינן תורמות דבר לדיון על איכות החוקה האמריקנית אפוא. באשר לזכויות התאגדות עובדים, ככל הידוע לי לא היו דברים מעולם. אזרחים אמריקנים רשאים להתאגד ולהעמיד תביעות משותפות במסגרת משאים ומתנים עם מעסיקים פוטנציאליים, וביהמ"ש העליון מעולם לא קבע אחרת. תחת זה, דחה ביהמ"ש תביעות של ארגוני עובדים לקבל זכויות סוציאליות מסוימות כמו הזכות לשבות וכיו"ב, והחלטותיו בתחום זה מתיישבות היטב עם החוקה האמריקנית ועם הערכים שארה"ב נוסדה לאורם. לא כל מה שבפריפריה האירופית שלנו מכנים בשם זכויות מחייב את ארה"ב, להזכירך. הכנסת דווקא נראית כמו מליאת רשות השידור. למה אינך תובע להפקיע את זכות ההצבעה מהציבור הרחב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך מבין את הלוז של החוקה האמריקאית. הדבר המרכזי בחוקה האמריקאית היא חרות הקניין; לכן היא גברה לא מעט שנים על הסיסמה שכל בני האדם נולדו שווים. עוד במחצית הראשונה של המאה ה-20 אסור היה בארה"ב להתאגד ולשבות- כי הדבר פגע בחירות הקנין. בית המשפט העליון דחה זמן רב תיקוני חקיקה בטענה שהתיקונים הם אנטי קונסטיטוציוניים. גם היום , חרות הקנין גוברת על רוב החרויות בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לגמרי צודק. ג'פרסון באופן תאורטי היה מודע לבעייתיות שבאפלייה על רקע גזעי. סוג הנחיתות שהוא ייחס לשחורים בהחלט לא הצדיק את שלילת זכויות האדם שלהם. טענת מדינות הדרום למען העבדות היתה במסגרת זכויות הקניין, והחוקה אפשרה את העבדות באופן פסיבי במסגרת חוקי הקניין. לכל אורך תקופת העבדות, המערכת המשפטית טיפלה בבעיות שהתעוררו בגלל האנומליות של קיום מדינות חופש בצד מדינות עבדות במסגרת חוקי הקניין. נדמה לי שזכות ההתאגדות החופשית מוגנת בחוקה, אבל בארה''ב עד היום בד''כ זכות הקניין (של הקפיטליסטים) גוברת עליה. נדמה לי שהמרכזיות של זכות הקניין בחוקה האמריקנית מסגירה את סוד עמידותה. בעוד המהפכות הצרפתית והמרקסיסטית נסובו סביב עקרונות השיוויון החוקתיות והאחווה שהם עקרונות סינתטיים ואידיאליסטיים מבית מדרשם של וולטר ורוסו, ידעה החוקה האמריקנית לבסס את עצמה באמצעות זכות הקניין שהיא כנראה תכונה אינהרנטית ואבולוציונית של המין האנושי. החוקה האמריקנית איזנה בצורה מאוד מחמירה את האידיאלים שבהם האמינו כותבי החוקה בחוקים שהתבססו על צרכים ממשיים ובסיסיים של המין האנושי (זכות הקניין, זכות ההגנה העצמית, הזכות לשיפוט הוגן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |