בתשובה ליוסי, 11/09/05 0:34
שתי שאלות 328982
איציק ש. • בתשובה ליוסי יום א', 11/9/2005, 5:57
אינך מבין את הלוז של החוקה האמריקאית. הדבר המרכזי בחוקה האמריקאית היא חרות הקניין; לכן היא גברה לא מעט שנים על הסיסמה שכל בני האדם נולדו שווים.
עוד במחצית הראשונה של המאה ה-‏20 אסור היה בארה"ב להתאגד ולשבות- כי הדבר פגע בחירות הקנין. בית המשפט העליון דחה זמן רב תיקוני חקיקה בטענה שהתיקונים הם אנטי קונסטיטוציוניים.
גם היום , חרות הקנין גוברת על רוב החרויות בארה"ב.
שתי שאלות 329001
שוקי שמאל • בתשובה לאיציק ש. יום א', 11/9/2005, 9:59
אתה לגמרי צודק. ג'פרסון באופן תאורטי היה מודע לבעייתיות שבאפלייה על רקע גזעי. סוג הנחיתות שהוא ייחס לשחורים בהחלט לא הצדיק את שלילת זכויות האדם שלהם. טענת מדינות הדרום למען העבדות היתה במסגרת זכויות הקניין, והחוקה אפשרה את העבדות באופן פסיבי במסגרת חוקי הקניין. לכל אורך תקופת העבדות, המערכת המשפטית טיפלה בבעיות שהתעוררו בגלל האנומליות של קיום מדינות חופש בצד מדינות עבדות במסגרת חוקי הקניין.
נדמה לי שזכות ההתאגדות החופשית מוגנת בחוקה, אבל בארה''ב עד היום בד''כ זכות הקניין (של הקפיטליסטים) גוברת עליה.
נדמה לי שהמרכזיות של זכות הקניין בחוקה האמריקנית מסגירה את סוד עמידותה. בעוד המהפכות הצרפתית והמרקסיסטית נסובו סביב עקרונות השיוויון החוקתיות והאחווה שהם עקרונות סינתטיים ואידיאליסטיים מבית מדרשם של וולטר ורוסו, ידעה החוקה האמריקנית לבסס את עצמה באמצעות זכות הקניין שהיא כנראה תכונה אינהרנטית ואבולוציונית של המין האנושי. החוקה האמריקנית איזנה בצורה מאוד מחמירה את האידיאלים שבהם האמינו כותבי החוקה בחוקים שהתבססו על צרכים ממשיים ובסיסיים של המין האנושי (זכות הקניין, זכות ההגנה העצמית, הזכות לשיפוט הוגן).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות