 |
האמריקאים אינם זקוקים לישיבה בעיראק כדי להגן על כוויית, וגם לא על סעודיה. עד כמה שזכור לי, יש להם בסיסים בסעודיה. כוויית היא מדינה בעלת משטר יציב, ומאז סיומה של מלחמת המפרץ הראשונה לא היתה נתונה לסכנה חיצונית. המלחמה הראשונה היתה הדגמה משכנעת למדי לרצון וליכולת של ארה"ב בפרט והמערב בכלל לשמור על כוויית ומדינות מסוגה מפני כיבוש מבחוץ, ואף שחקן בזירה לא העלה בדעתו לחזור על הנסיון הכושל של סדאם - ודאי לא הוא-עצמו.
לארה"ב יש אינטרס לאומי מובהק בשמירה על אספקה יציבה של נפט. אינטרסים בעוצמה הזו היו, במהלך ההיסטוריה, סיבה מספקת (גם אם לא תמיד מוצדקת) למלחמות. האינטרס הזה לא היה תחת איום בטרם המלחמה בעיראק, והיא לא שרתה אותו. הנפט העיראקי גם לא היה בשום סכנת נפילה בידי פונדמנטליזם איסלאמי כלשהו; למעשה, סביר להניח שהמלחמה הגבירה בהרבה את הסכנה הזו, משום שהיא פרקה את עיראק לשלושת מרכיביה, והסיכוי שיהיה שם, לאחר נסיגת האמריקאים, משטר יציב כלשהו שיוכל למנוע השפעה איראנית או אחרת נראה קלוש להפליא.
המהפכנים האיסלאמיים, להבנתי, שואפים לאחד את העולם המוסלמי לא כדי לנצל כוח כלכלי כלשהו (אם כי גם זו עשויה להיות תוצאת לואי), אלא כדי להפיל את המשטרים המושחתים והמשתפים פעולה בהחדרת תרבות המערב, ולהשליט במקומם מדינת הלכה איסלאמית קשוחה - משום שהם מאמינים שזה הדבר הנכון. בטווח הארוך יותר, מן הסתם, הם שואפים לאסלם את העולם - אבל תנאי מוקדם לכך הוא אחדות המוסלמים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש