בתשובה לגילי, 03/09/05 3:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנה קישור לתרגום של ד"ר חנוך בן ימי של עמדות ארגוני רופאי הילדים בעולם (ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ועוד) שבדקו את כל המחקרים שנעשו בנושא וקבעו שאין הצדקה רפואית למילה. ריכוז של קישורים להמלצות המלאות באנגלית ניתן למצוא כאן: דעתי היא שכל הוויכוח הרפואי הוא מיותר. אין הצדקה רפואית לנתח איבר בריא כאקט מניעתי סטטיסטי של מחלות. כמו שאין הצדקה לעקור לכל ילד בגיל שמונה ימים את הציפורניים של הרגליים בטענה שזה ימנע לו פטריות כשהוא יגדל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיבה רפואית מובהקת למול ילדים באופן גורף - כשם שאין סיבה כזאת שלא למול אותם. ר''ל הנזק והתועלת ממילה אינם שונים בהרבה. הדבר דומה יותר לניקוב תנוך האוזן מלעקירת הציפורנים, מה שהופך את הדיון לחברתי תרבותי ולא לעניין רפואי (מסקנת המחקרים הנ''ל היא בפירוש לא ''הרופאים אמרו שאסור למול''). אם אתה מתעקש להדבק לטיעונים הרפואיים, אז מבחינה פסיכולוגית לפחות אני מניח שבארץ הרבה יותר קשה נפשית להיות ערל מנימול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה הרבה יותר קרובה להסרת התנוך כולו מאשר לניקובו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח, אבל אולי אתה טועה. לדעתי אי אפשר לבדוק את ההשפעה הפסיכולוגית על אי-מילה בארץ או בשום מקום אחר בעולם. יש כל כך הרבה משתנים שמשפיעים על תפיסת הגוף ועל התמודדות עם קשיים ושונות, כל אדם הוא מכלול של כל כך הרבה גורמים (חלקם נסתרים וחלקם גלויים, חלקם גנטיים וחלקם לא). אין סיבה רפואית למול, ייתכן מאד (לדעתי) שהסיבה הפסיכולוגית לא קיימת, אני מסכימה שהדיון על המילה - עבור חילונים - הוא רק חברתי-תרבותי (אולי אנתרופולוגי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |