|
||||
|
||||
הסובלנות באה לידי ביטוי ביחס מאוד אוהד לקהילת ההומואים, בקבלה מוחלטת של אימהות בודדות (מצטער, חד הוריות זה אולי תקף אצל הנוצרים, אני נוטה להאמין שהיה גם אבא באיזה שהוא שלב בתהליך), שמאלנים קיצוניים ביותר מקבלים במה ולא זוכים לניכור חברתי, שלא לדבר על משתמטים למינהם, שמהווים נורמה במקומות מסויימים במרכז. גם הערל האחד שהיה לי במחלקה לא קיבל קיטונות של ביקורת, למעשה הוא ניצל את זה לקצת תשומת לב ותו-לא. לגבי המילה, זה ניתוח מעוות של המציאות. רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא ולא מחשש לניכור (וגם לחלק החילוני, יש חשיבות לטקס), אם כי אין ספק שלאפקט העדר יש השפעה כתמיד. לגבי המשפחה, יש להם זכות מלאה להפעיל לחץ ואין זה מהווה פגיעה בפלורליזם של המדינה, במידה ויש חשש הוא בלתי מבוסס ברובו. |
|
||||
|
||||
"לגבי המילה, זה ניתוח מעוות... (של המציאות?)." |
|
||||
|
||||
''אין מראים לו לאדם (אתה) אלא מהירהורי ליבו'' |
|
||||
|
||||
אחלה אמרה. אם כי התוספת שלך קצת מקלקלת. |
|
||||
|
||||
זה נכון ש''רובו המוחלט של העם עושה את זאת מרצונו המלא'' אחרת לא היה עושה את זה. יש ליספקות לגבי המקור של הרצון הזה. אם יצא לך, תעשה משאל קטן בקרב המועמדים לביצוע ברית מילה בבניהם. תן להם סצנריו-תרחיש- שבו חצי מהעם כבר לא נימולים. שאל אותם לאיזה חצי הם מצטרפים. |
|
||||
|
||||
"רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא" לא דיברנו על הרוב והוא בדיוק הדבר שאיננו נושא הדיון. אני שמח שלפחות אתה מודה שיש כאלה שעושים זאת שלא מרצונם המלא. אני פשוט שואל את השאלה המתבקשת: מדוע יש כאלה ומדוע אלו הנימוקים האפלוגוטיים שהם מעלים כדי להצדיק את המעשה? אם הסביבה הישראלית כה פתוחה, סובלנית ותומכת, מדוע הם בוחרים לעשות זאת בניגוד לרצונם וכיצד אתה מסביר את הנימוקים שהם מעלים (נימוקי ה"אם זה היה תלוי בי לא הייתי עושה זאת, אבל כופפו את ידי/אני חושש מהיחס שיקבל ילדי בעתיד/ידעתי שאם לא אעשה זאת זה יגמר בערעור היחסים המשפחתיים")? אתה יודע מה? אם אתה כל כך משוכנע שהחברה הישראלית היא כל כך סבלנית, אז אנחנו בעצם יכולים להסכים. יש לשכנע את החותכים שלא מרצון, באמת אותה אתה מציג כאן - אין להם שום סיבה לחשוש כל כך מתגובתה של הסביבה, אין הם צריכים לחשוש מכך שהסבים והסבתות יתנכרו לנכד שלהם בגלל סיבה שכזאת ואין הם צריכים לחשוש מ"מה יעשו לילד בגן ובשירות הצבאי" - זה הרי הכל בראש שלהם. לא באמת רוצים, שלא יחתכו - החברה סביבם תקבל את בחירתם בהבנה וסובלנות אין קץ. אין ספק שזכותה של המשפחה ללחוץ. לא אמרתי שום דבר כנגד זכותו של מישהו ללחוץ על בני משפחתו ולא אמרתי שום דבר על "פגיעה בפלורליזם של המדינה". הביקורת שלי היתה כלפי תרבות (לכן המילה "זכות" לא ממש רלבנטית). במילים אחרות: זה בהחלט כשר אבל בהחלט מסריח. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |