בתשובה לקהלת, 26/08/05 13:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך הסובלנות הזאת באה לידי ביטוי? מרשים ל"מוזרים" ול"ההם" האלה להסתובב חופשי ברחובות בלי רצועה? אתה מתמוגג מן הפתיחות והפלורליזם שיש בחברה שלנו. נבדוק את העובדות: אמהות ואבות בוחרים להניף סכין על בנם הצעיר, למרות שלטקס הדתי אין שום משמעות עבורם ולמרות שיש להם אפילו דעה לא ממש חיובית כלפי הנחיצות של האקט עצמו (זו דרך עדינה לתאר את המצב בו אם מתחילה להחליף צבעים, ליבב ובורחת לחדר אחר כדי לא לראות - כאילו אם לא רואים אז זה אולי לא באמת קורה). הם בוחרים לעשות זאת בכל זאת ומנמקים זאת פעמים רבות ע"י לחצים שהופעלו עליהם ממשפחתם המורחבת, ע"י חשש להתנכרות כלפי הילד מחבריו לגן וממשפחתו המורחבת וע"י חשש מהתנקלות לילד בחייו הבוגרים (אין ספק שיהודיות הגונות לא יגעו בו עם מקל והחברים לאוהל בטירונות יוסיפו לנער המתבגר כמה שריטות חדשות בנוסף לאלו שהיו שם מאז גן החובה). לי זה לא נשמע כמו תאור שמפאר את הישראלים כ"הכי פתוחים והכי סבלניים". חוץ מעניין הברית, יש עוד לא מעט דוגמאות (אשר אליהן התיחסתי בעבר - תפקיד השירות הצבאי בחברה הישראלית, תפקידה של האורתודוכסיה והחתונה הדתית, ועוד) שמדגימות את החיבה המקומית להציב בפני הפרט את הברירה "או שתתקנפרם או שאתה רומז לנו שאתה לא רוצה להיות אחד מלשנו (ואז אנחנו ממש נעלב)". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"שתתקנפרם"... איפה עדי סתיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה איך שהצלחת ליצור פה הקבלה יפה בין החברה הישראלית לבין ''אוז''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל כך הרבה פאסיב אגרסיב, נראה לי ש''הסופרנוס'' זה קצת יותר דומה (ראה ערך ''אמו של...''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יותר חשבתי בכיוון של אונס קבוצתי בכלא. אפשר ''חומות של תקווה'' אם אתה מעדיף. אבל ''אוז'' לדעתי יותר מוצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הנאנס ומי האונס בהקבלה הזאת? אני לא חושב ש"אונס" זו מילה המאפיינת בהצלחה את האופן בו החברה הישראלית נוהגת לכפות התנהגות על פרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא ראית מספיק ''אוז''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסובלנות באה לידי ביטוי ביחס מאוד אוהד לקהילת ההומואים, בקבלה מוחלטת של אימהות בודדות (מצטער, חד הוריות זה אולי תקף אצל הנוצרים, אני נוטה להאמין שהיה גם אבא באיזה שהוא שלב בתהליך), שמאלנים קיצוניים ביותר מקבלים במה ולא זוכים לניכור חברתי, שלא לדבר על משתמטים למינהם, שמהווים נורמה במקומות מסויימים במרכז. גם הערל האחד שהיה לי במחלקה לא קיבל קיטונות של ביקורת, למעשה הוא ניצל את זה לקצת תשומת לב ותו-לא. לגבי המילה, זה ניתוח מעוות של המציאות. רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא ולא מחשש לניכור (וגם לחלק החילוני, יש חשיבות לטקס), אם כי אין ספק שלאפקט העדר יש השפעה כתמיד. לגבי המשפחה, יש להם זכות מלאה להפעיל לחץ ואין זה מהווה פגיעה בפלורליזם של המדינה, במידה ויש חשש הוא בלתי מבוסס ברובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לגבי המילה, זה ניתוח מעוות... (של המציאות?)." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין מראים לו לאדם (אתה) אלא מהירהורי ליבו'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה אמרה. אם כי התוספת שלך קצת מקלקלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון ש''רובו המוחלט של העם עושה את זאת מרצונו המלא'' אחרת לא היה עושה את זה. יש ליספקות לגבי המקור של הרצון הזה. אם יצא לך, תעשה משאל קטן בקרב המועמדים לביצוע ברית מילה בבניהם. תן להם סצנריו-תרחיש- שבו חצי מהעם כבר לא נימולים. שאל אותם לאיזה חצי הם מצטרפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא" לא דיברנו על הרוב והוא בדיוק הדבר שאיננו נושא הדיון. אני שמח שלפחות אתה מודה שיש כאלה שעושים זאת שלא מרצונם המלא. אני פשוט שואל את השאלה המתבקשת: מדוע יש כאלה ומדוע אלו הנימוקים האפלוגוטיים שהם מעלים כדי להצדיק את המעשה? אם הסביבה הישראלית כה פתוחה, סובלנית ותומכת, מדוע הם בוחרים לעשות זאת בניגוד לרצונם וכיצד אתה מסביר את הנימוקים שהם מעלים (נימוקי ה"אם זה היה תלוי בי לא הייתי עושה זאת, אבל כופפו את ידי/אני חושש מהיחס שיקבל ילדי בעתיד/ידעתי שאם לא אעשה זאת זה יגמר בערעור היחסים המשפחתיים")? אתה יודע מה? אם אתה כל כך משוכנע שהחברה הישראלית היא כל כך סבלנית, אז אנחנו בעצם יכולים להסכים. יש לשכנע את החותכים שלא מרצון, באמת אותה אתה מציג כאן - אין להם שום סיבה לחשוש כל כך מתגובתה של הסביבה, אין הם צריכים לחשוש מכך שהסבים והסבתות יתנכרו לנכד שלהם בגלל סיבה שכזאת ואין הם צריכים לחשוש מ"מה יעשו לילד בגן ובשירות הצבאי" - זה הרי הכל בראש שלהם. לא באמת רוצים, שלא יחתכו - החברה סביבם תקבל את בחירתם בהבנה וסובלנות אין קץ. אין ספק שזכותה של המשפחה ללחוץ. לא אמרתי שום דבר כנגד זכותו של מישהו ללחוץ על בני משפחתו ולא אמרתי שום דבר על "פגיעה בפלורליזם של המדינה". הביקורת שלי היתה כלפי תרבות (לכן המילה "זכות" לא ממש רלבנטית). במילים אחרות: זה בהחלט כשר אבל בהחלט מסריח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |