בתשובה להאייל האלמוני, 23/08/05 17:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרבה זעם... והמון דעות קדומות. תגובתי זאת מיועדת להאייל היפאני, כליל החורש נאורי, ולא חרדי ולא עורך-דין. ראשית אני חילוני תושב חיפה, מצביע ליכוד (לא חבר ליכוד). זה הפרופיל הפוליטי שלי בקליפת אגוז. לעניין האלמוניות. כולם כאן אלמוניים. משמעות הכינוי היא יצירת איקון ופרופיל דעות שהמגיבים האחרים יכולים לזהות. העובדה שאין לי כינוי נובעת מפני שאני מגיב חדש באופן יחסי. התגובות שלי ספורדיות. ומאחר שאני לא קיצוני כמו חלק ניכר מהמגיבים פה, (כן, יש שמאל קיצוני) ואין לי משנה פוליטית סדורה, אני בוחר להגיב כאלמוני, בשלב זה. אחת המוזרויות של הדיון הזה שקבוצת מגיבים חדשים בעלי דעות חריגות נרשמה מייד לאתר. האלמוניות אינה מניפולציה. להפך, היא מורידה מאמינות הדובר. עכשיו לעצם העניין. כתיבה פירסומית "מאמר שיווקי" או איך שלא תקראו לזה היא בעלת המבנה הבא. 1. הייתה לי בעיה. 2. נתקלתי במוצר. 3. היו לי ספקות. 4. ניסיתי. 5. אני מאושר. (אם אתה מאושר ואתה לא מנסה למכור אז למה אתה טורח לכתוב ולהעלות אתרי אינטרנט ולהתווכח...) אם תתבוננו במאמר זה בדיוק המבנה שלו. צריך להיות נאיבי באופן קיצוני כדי להאמין שמתוך קבוצה קטנה מאוד של הורים ל"ילדים שלמים" הזדמנה במקרה קבוצה לאייל, בדיוק בעיתוי של פרסום המאמר כדי לשכנע לא לערוך ברית מילה. לעניין סדר היום הפוליטי, אין צורך להיות שרלוק הולמס. אם תעקבו אחרי הקישורים, תגיעו מהר מאוד לאתר "חופש" המטרה המוגדרת שם היא "...לצמצם את השפעותיה השליליות של הדת היהודית... (... ברית מילה ...) " |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. נותר רק לשאול מה הביא *אותך* לאתר הזה דווקא בעת הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושד שאני פרובוקטור מטעם כותב המאמר?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מן הנמנע שגם לך יש איזה אג'נדה שהביאה אותך הנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין מה אתה רוצה. אני לא רואה כאן "קבוצת מגיבים חדשים בעלי דעות חריגות [ש]נרשמה מייד לאתר". למצוא כמה ניקים חדשים עם תוחלת חיים של תגובה או שתיים בדיון על נושא טעון זה לא דבר חריג. מה שאני כן רואה כאן כחריג זה ריבוי מופעים של "אלמונים" שמתלהמים, עוקצים, תוקפים את כותב המאמר באופן אישי, ומשתמשים בטקטיקות של הפחדה וטיעונים דמגוגים. ויש יותר מאלו. למה אתה לא מביע דעה על המגיבים הנ"ל ? אם הייתי כותב מאמר על דו"ג בארץ, הייתי יכול ליישם את המבנה שתיארת: 1. הייתה לי בעיה: פקקים, תחזוקה יקרה, דלק. 2. נתקלתי במוצר: אופנוע. 3. היו לי ספקות: מסוכן, התנגדות מצד הסביבה, עוינות של המשטרה ובתי המשפט. 4. ניסיתי: הצעדים הראשונים, רישיון, ביטוח וכו'. 5. אני מאושר: גיליתי את האור. אז היית דורש ממני להתארגן פוליטית, לסדר לעצמי אתר, ולהצהיר מראש על הכוונות שלי בצורה מסודרת וברורה לפני שהייתי מעיז ברוב חוצפתי לפרסם מאמר כזה ? למה לכתוב אם אני מאושר ? כדי שאולי גם אחרים יהיו מאושרים כמוני, כי יש הרבה בעיות סביב הנושא הזה (מחירי הביטוח, נהגים "רוצחים", עוינות של המשטרה ובתי המשפט). אותו העיקרון תקף כאן, למרות שהכותב "מאושר", יש עוד הרבה בעייתיות סביב הנושא ויש מקום לדיון ופרטים שראוי להעלות ולפרסם. ולמרות זאת כותב המאמר לא ירוויח מכך משהו באופן אישי. כמה הורים לילדים שלמים ספרת כאן ? לגבי כמה מהם ברור שהם הגיעו במקרה, ולא יכול להיות שהם יודעו לגבי המאמר כמו שאני אהיה מיודע לגבי המאמר הבא שיפורסם בפורום אופנועים בתפוז ? מה בדיוק מפתיע באתר חופש ? מן הסתם בפרסום מאמר כזה במדיום האינטרנטי יסופקו לינקים רלוונטים. אחד מאותם אתרים מספק בפני עצמו לינקים רלוונטיים בנושא, והפלא ופלא - מקשר למאגר גדול של חומר בנושא באתר ידוע שנקרא "חופש", שעוסק במספר תחומים דומים. איך המשטרה פספסה חוקר כמוך ? הציטוט החלקי והמגמתי שלך דרך אגב, מעיד עליך הרבה: - לקדם זהות יהודית חופשית. - *הציטוט שלך היה כאן*... כפייה דתית וגו'. - להפריד דת ממדינה... - הצגת הזהות היהודית החילונית כערך תרבותי וקיומי... - תיאור הגישות החילוניות השונות למושג "אלוהים" ומתן לגיטימציה לגישות האלו... - ביקורת על האמונה הדתית... . . . המגמתיות שלך, הכעס שהכתיבה התמימה כאן מעוררת בך, המחסור בטיעונים לגיטימיים לעומת שימוש באד-הומינם וניסיון לעשות דה-לגיטימציה והיחס שלך לאתר "חופש" גורמים לי להיות ספקטי לגבי העדות שלך לגבי עצמך. אם אתה אכן מאמין שאתה אדם חילוני ושהתגובה שלך כאן אובייקטיבית ולגיטימית, צר לי להודיע לך שאתה לא חילוני אמיתי. או לכל הפחות אני לא משוכנע בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תגובתך. אני מעוניין לעבור שוב על הדיון, ולחשוב על מה שאמרת. אענה מחר או בשעות הקטנות, אם יהיה לי זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקה המניפולטיבית או פוליטיקת העמותות היא התופעה המקוממת אותי. הפלישה של תופעה זאת לאייל בדיון זה היא שעוררה אותי להגיב תחת הכותרת "מתקפת הערלים". אינני מתכוון לתופעה של ניצול עמותות לצורך העסקת פעילי מפלגות או מתן שירותי משרד ותחבורה לפוליטיקאים נותני חסות. אני מתכוון ליצירת רשת של עמותות, ארגוני קש, קבוצות לא מוגדרות, יו"רים דוברים ומנהלים מטעם עצמם. לכל ארגון יש לכאורה מטרה ראויה ולא פוליטית. התבוננות ברשת חושפת את התמונה הגדולה והמאוד פוליטית. אם יש לך תוכנית פוליטית קיצונית, כדאי לפרוט אותה לפרוטות. להגדיר יעדים ממוקדים ותמימים שציבור רחב יחסית יכול לפחות להשלים עימם. את התוכנית הגדולה כדאי להצניע. לא כדאי להסתער הסתערות מצח על תחנות רוח - זאת טקטיקה המועדת לכישלון. כדאי לחפור מנהרות, לחפש סדקים ולהרחיב אותם, ליצור סחף. הביטוי הבולט של פוליטיקת העמותות היא כמובן הקרן החדשה לישראל. מאז הוקמה בשנת 1979 חילקה הקרן כמאה מיליון דולר ליותר מ-600 ארגונים, והגישה סיוע מקצועי ליותר מ-1500 ארגונים באמצעות שתי"ל. שתי"ל הוא הזרוע הטכנית של הקרן. הוא משלים את הסיוע הכספי של הקרן בסיוע מקצועי, ועוזר לארגונים הפועלים ברוח ערכי הקרן לקדם ביעילות את מטרותיהם. תחומי פעילותה המוצהרים של הקרן: שוויון זכויות, קידום הצדק החברתי והכלכלי טיפוח פלורליזם דתי ותרבותי. לאוזניים הרגישות שלי זה נשמע שמאלני, אבל לא נורא. האופי הקיצוני והפוליטי של חלק מהארגונים הקשורים בקרן מעיד על אופיה ומטרותיה האמיתיות. שוברים שתיקה, בת שלום (האם החמישית, מחסום watch, נשים בשחור,... אותן גבירות בשינוי אדרות. "קואליציה של אירגונים"), אגודת הארבעים ועוד שלל אירגונים ערביים שפעיליהם שוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. "תחת מסווה של דאגה ל"איכות הסביבה" פועלות שלוחותיה של ´הקרן החדשה לישראל´ למנוע את ייהוד הגליל * "חינוך לדמוקרטיה" הוא המסכה שבעזרתה מנסה הקרן להטמיע עמדות שמאל בקרב עולים [ואחרים] * "צדק חברתי" הוא שם הקוד ליצירת מאבקים חברתיים ומרי אזרחי * וגולת הכותרת: פעילות למען "שוויון זכויות", שבמסגרתה מוקמים ארגונים ערביים השוללים את קיומה של מדינת ישראל * והכל תוך יצירת מצג שווא של ציונות מתחדשת והתרחקות מפוליטיקה" - ציטוט מתוך http://www.makorrishon.net/article.php?id=1402 עד כאן הרקע. מה מקומם במאמר? אספר סיפור דימיוני. "הפוך על הפוך." באייל מתפרסם מאמר. הכותבת, אישה צעירה הרתה ללדת. בשל מצבה המשפחתי, אין לה אפשרות לגדל את בנה. עמדה לבצע הפלה. חיפשה מידע באינטרנט בעניין הפלות. מסתבר שהפלות אינן עניין סטרילי כמו שחשבנו. פרצה בבכי. כיצד היא יכולה לרצוח את בנה? כיצד היא יכולה לאפשר להחדיר לתוך רחמה חוט מתכת, ולקרוע את בנה לגזרים בעודו חי? בעלת המאמר מספרת שפגשה אישה נפלאה שהתנדבה לסייע לה. מסתבר שיש בישראל קבוצות של אנשים טובים המוכנים לספק לנשים במצבה (ולילדיהן) סביבת קיום תומכת. אין צורך לרצוח ילדים קטנים. היו קצת בעיות עם המשפחה. הכותבת הייתה צריכה להפסיק את לימודיה באוניברסיטה ולאמץ סיגנון חיים חרדי. (אופס...) אבל המשפחה קיבלה לבסוף את החלטה ותומכת בה. גם האם השמאלנית שלה מבינה... האם ובנה שלמים ומאושרים בדרכם החדשה. מיד לאחר פרסום המאמר מופיעות באייל 2-3 מגיבות חדשות. למרבה הפליאה לכולן סיפור דומה לכותבת המאמר. למאמר מצורפים קישורים. מסתבר שיש רשת של אתרים חברתיים המסייעת לאנשים במצוקות שונות. נראה שמפעילי האתרים והמגיבות החדשות הם חרדים/דות. זה כמובן לא רלוונטי לדעת רוב האיילים. הדיון מתנהל בעיקר סביב זוועות ההפלה המלאכותית, והתמודדות עם הקשיים החברתיים הכרוכים במעבר לסביבה חרדית. אייל רשע במיוחד הנוהג להגיב בעילום שם, התחיל לחשוד שמדובר במסע יחסי ציבור לחזרה בתשובה. הוא מצא שהקישורים מכל האתרים מתנקזים לאתר "עם הקודש בארץ הקודש". בדף המטרות של אתר זה, בתוך כל מכבסת המלים, מצא את המשפט "להשליט את שלטון ההלכה בארץ הקודש". "תפסתי אותם על חם!" שמח הרשע: "יש להם מטרות פוליטיות!". מייד רץ לשלוח תגובה סרקסטית וארסית באייל. (זה עיקר כשרונו). אבל האיילים הוותיקים בעלי הכינויים השיבו לרשע מנה אחת אפיים כגמולו. הם מכירים כבר את הסוג הזה. השמאלן הקיצוני, עוכר ישראל. הרשע ניסה להצטדק, הסביר שהוא אדם מסורתי תושב ירושליים ומצביע ליכוד... אבל זה לא יעזור לו. ובצדק. האייל הקורא תמיד הצטיין באווירה חמימה של אהבת ישראל וארץ ישראל. פטריוטיות תמימה של אנשים פשוטים. עננה שחורה מעיבה בחודשים האחרונים על האייל הקורא. איילים רבים חשים בשינוי. יותר ויותר אלמונים נדחפים לתוך הדיונים. מעירים הערות פרובוקטיביות. מכנים את דת ישראל פולחן פגאני. מזדהים עם אוייבי המדינה. בזים ל"דביקות" הלאומית של האיילים. זחיחות הדעת שבה הם מתנשאים על הערכים הקדושים היא בלתי נסבלת. שילכו לעזאזל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הצלחת לשרבב את הקרן החדשה הזאת לדיאטריבה שלך? באמת שאתה מוכשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין הגינוי שלך לתגובות בעילום שם. אני מניח שבתעודת הזהות שלך כתוב "האייל האלמוני". כך כתוב בראש המאמר שלך. רחמי נכמרים עליך. אתה רועה להנאתך באחו עם עדר האיילים "המצטיין באווירה חמימה של אהבת ישראל וארץ ישראל. פטריוטיות תמימה של אנשים פשוטים". והנה הזאבים השמאלנים הטורפים פושטים על העדר. אני באמת מציע לכל אנשי השמאל לחתום: הזאב האלמוני, האריה האלמוני, העיט האלמוני או הטיגריס האלמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה הלפני אחרונה שלך לא נכונה בלשון המעטה. ראה למשל מאמריו של יוסי גורביץ מתחילת ימי האייל + הצהרותיו של דובי קננגיסר, המייסד והעורך הראשי הראשון לגבי יחסו ליהדות ורצונו להגר לקנדה, ואלו רק דוגמאות מועטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסרב להאמין שלא הבנת את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה עובר הגבול בין מאמר שכתב פעיל פוליטי מהצד הימני/שמאלי של המפה, ובין מאמר של נציג מפלגה או עמותה? האם על האייל להימנע מפרסום מאמרים שכתבו נציגי ארגונים שונים 1, גם כאלה המחזיקים בדעות מנוגדות זה לזה? מדוע? 1 כי כבר היו הרבה כאלה: ג'קי אדרי, פרופ' עוזי אורנן, אורן מלברגר, ואלה רק מהתקופה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבול עובר במקום הברור מאוד: בין אלו שמסכימים עם דעותי ובין אלו המתנגדים להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם אלה שמסכימים עם חלק מדיעותיך? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |