 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערן, עננה, חזי, יונתן... ברוכים הבאים לאייל! כאשר מצטרפים לציבור המגיבים בבת אחת ארבעה ערלים... אופס... איילים, ודווקא בדיון שאחד מהם יוזם, מדובר בחגיגה אמיתית. אולי כדאי היה שנציג מטעם המערכת יברך את החברים החדשים, לרגל ההצטרפות הקבוצתית. כל מי שמתבונן בדיון מבחין מייד בין האיילים ובין אנשי השיווק. האיילים, חלקם אוהדים חלקם סקפטיים. אנשי המכירות באים עם הסיפור האישי... עם המניפולציה הרגשית... עם _הציפוניים_ של המוהל... ויודעים בדיוק מה הם רוצים. הם רוצים שהאיילים לא ימולו את בניהם. זה לא עניין אישי. יש כאן אג'נדה פוליטית. התנתקות מהיהדות. אני חושב שאם קבוצת אנשים רוצה להשפיע, היא צריכה לעשות זאת באופן הוגן. להזדהות כקבוצה. לומר אנחנו חברים בעמותה (?), אנחנו חברי מפלגה (?), לא הגענו לכאן במקרה. מטרתנו לשכנע, לשווק. להביא לשינוי פוליטי. אני חושב שלהכנס בהתגנבות יחידים, לאמץ ככינויים שמות פרטיים כדי ליצור אוירה של אמון ואוטנטיות - זה כשר אבל מסריח. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שמתבונן בתגובה מבחין מייד בסיכוי הסביר שמחברה הוא מלך מלכי הניקים הבדויים והאג'נדות הסמויות. ועל כך אמר חכם חנוכה בן משה הלוי - טול קורה מבין עינך ודחוף אותה למקום בו השמש לא מאירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם בדברי חכמים עסקינן, ראוי גם להיזכר בדבריו של חכם בנאי :" המוציא דבר קללה מפיו, י$^% אבי אבי אביו" (גששים ב' ,פסוקים א' עד הדחקה השניה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר עשיתי לי רב היום, ולא במובן התיאולגי של המונח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכם חנוכה הויקיפדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי די? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, בהחלט ייתכן כי מדובר באנשי שיווק חלקלקים שהחליטו להתאגד ולשכנענו באופן חתרני שלא לימול את בנינו חו"ח. או, בעצם, יכול להיות שמדובר בחברים של ערן, שרצו להרחיב על הנושא מכיוונם האישי. ואולי דווקא מדובר באנשים שנושא המילה חשוב להם, והם חיפשו כתבה בנושא באינטרנט, והגיעו לכאן, וגם היה להם האומץ להגיב. בכל אופן, אני, אישית, לא מצליח למצוא תוכן שיווקי מיוחד בתגובות שלהם. אולי זה קצת נאיבי מצידי לתת לאנשים שאני לא מכיר להנות מהספק, ולחכות עד שהם ימעדו באופן מובהק, לפני שאני בא בהאשמות, אבל כזה אני. לולא ניסיתי לראות תמיד את הטוב בכל מגיב, הייתי אולי נותן את הדעת לחוצפה המבישה שלך, לטעון כאילו מדובר בסוכנים נסתרים בעודך מסתתר בעצמך מאחורי כינוי "האייל האלמוני." לולא הייתי כה מיטיב עם זולתי, אולי הייתי חושד שמא אתה בעצמך מנסה לשווק איזו מרכולת: אמונה דתית יוקדת, או סתם לאומיות חילונית חרדה לאחדותו הדביקה של "העם." אך מידותי הטובות, כמו גם צניעותי הרבה, מונעות ממני לגלוש לפסים כה אפלוליים וגסים, ואני יכול רק להמליץ לך לנהוג כמוני, למען יאריכון ימיך וייטיבו חייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באתי כדי לשווק. אני מרויחה עמלה של 15% על כל ערל שנולד, מהמחיר המשוער של המילה שהיה עובר. הו.. לצאת מהארון זה כל כך מרענן! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האייל האלמוני, האייל האלמוני, האייל האלמוני, האייל האלמוני... כאשר צצים בדיון בבת אחת מספר אלמונים עם אג'נדה דתית ברורה והרבה בוז כלפי כל מי ששונה מהם, מדובר במתכון ברור להריסה של דיון. כל מי שמתבונן בדיון מבחין מייד בין האיילים האלמונים לבין המיסיונר הקנאי. המיסיונר הקנאי מגיע עם הבוז, ההתלהמות, הסרקאזם, העלבונות והרמיזות, ויודע בדיוק מה הוא רוצה. הוא רוצה שהאיילים יבינו שכאן זו מדינת היהודים, ושאין כאן מקום לחילונים. יש כאן אג'נדה פוליטית: השמדת הדמוקרטיה הליברלית של החילונים האשכנזזזים אוכלי הנידות ובועלי השפנים שהם לא יהודים בכלל, והקמת מלכות יהודית טהורה ונקייה מגויים וכופרים על אדמת הקודש. אני חושב שאם דתי קנאי מעוניינת להשתתף בדיון בכבוד, הוא צריך לעשות זאת באופן הגון. להזדהות תחת ניק אחד קבוע, אפשר בדוי, לומר "אני מתנגד בתוקף לדעה שמביע כותב המאמר, מהסיבות האלו והאלו". לא הגעתי לכאן במקרה, אני דתי קנאי ומטרתי לשכנע, להמיר, בכל מחיר. להביא לשינוי מן הקצה אל הקצה באופיה של המדינה - ועבורי כל האמצעים כשרים, כי אני משרת את אלוהים. אני חושב שלהסתתר מאחורי אלמוניות ולהשפריץ תגובות פרובוקטיביות כדי להתסיס את האווירה ולנסות ליצור אשלייה של רוב - זה היה סתם פאתטי אם זה לא היה גם מאוד מרגיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה זעם... והמון דעות קדומות. תגובתי זאת מיועדת להאייל היפאני, כליל החורש נאורי, ולא חרדי ולא עורך-דין. ראשית אני חילוני תושב חיפה, מצביע ליכוד (לא חבר ליכוד). זה הפרופיל הפוליטי שלי בקליפת אגוז. לעניין האלמוניות. כולם כאן אלמוניים. משמעות הכינוי היא יצירת איקון ופרופיל דעות שהמגיבים האחרים יכולים לזהות. העובדה שאין לי כינוי נובעת מפני שאני מגיב חדש באופן יחסי. התגובות שלי ספורדיות. ומאחר שאני לא קיצוני כמו חלק ניכר מהמגיבים פה, (כן, יש שמאל קיצוני) ואין לי משנה פוליטית סדורה, אני בוחר להגיב כאלמוני, בשלב זה. אחת המוזרויות של הדיון הזה שקבוצת מגיבים חדשים בעלי דעות חריגות נרשמה מייד לאתר. האלמוניות אינה מניפולציה. להפך, היא מורידה מאמינות הדובר. עכשיו לעצם העניין. כתיבה פירסומית "מאמר שיווקי" או איך שלא תקראו לזה היא בעלת המבנה הבא. 1. הייתה לי בעיה. 2. נתקלתי במוצר. 3. היו לי ספקות. 4. ניסיתי. 5. אני מאושר. (אם אתה מאושר ואתה לא מנסה למכור אז למה אתה טורח לכתוב ולהעלות אתרי אינטרנט ולהתווכח...) אם תתבוננו במאמר זה בדיוק המבנה שלו. צריך להיות נאיבי באופן קיצוני כדי להאמין שמתוך קבוצה קטנה מאוד של הורים ל"ילדים שלמים" הזדמנה במקרה קבוצה לאייל, בדיוק בעיתוי של פרסום המאמר כדי לשכנע לא לערוך ברית מילה. לעניין סדר היום הפוליטי, אין צורך להיות שרלוק הולמס. אם תעקבו אחרי הקישורים, תגיעו מהר מאוד לאתר "חופש" המטרה המוגדרת שם היא "...לצמצם את השפעותיה השליליות של הדת היהודית... (... ברית מילה ...) " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. נותר רק לשאול מה הביא *אותך* לאתר הזה דווקא בעת הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה חושד שאני פרובוקטור מטעם כותב המאמר?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מן הנמנע שגם לך יש איזה אג'נדה שהביאה אותך הנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין מה אתה רוצה. אני לא רואה כאן "קבוצת מגיבים חדשים בעלי דעות חריגות [ש]נרשמה מייד לאתר". למצוא כמה ניקים חדשים עם תוחלת חיים של תגובה או שתיים בדיון על נושא טעון זה לא דבר חריג. מה שאני כן רואה כאן כחריג זה ריבוי מופעים של "אלמונים" שמתלהמים, עוקצים, תוקפים את כותב המאמר באופן אישי, ומשתמשים בטקטיקות של הפחדה וטיעונים דמגוגים. ויש יותר מאלו. למה אתה לא מביע דעה על המגיבים הנ"ל ? אם הייתי כותב מאמר על דו"ג בארץ, הייתי יכול ליישם את המבנה שתיארת: 1. הייתה לי בעיה: פקקים, תחזוקה יקרה, דלק. 2. נתקלתי במוצר: אופנוע. 3. היו לי ספקות: מסוכן, התנגדות מצד הסביבה, עוינות של המשטרה ובתי המשפט. 4. ניסיתי: הצעדים הראשונים, רישיון, ביטוח וכו'. 5. אני מאושר: גיליתי את האור. אז היית דורש ממני להתארגן פוליטית, לסדר לעצמי אתר, ולהצהיר מראש על הכוונות שלי בצורה מסודרת וברורה לפני שהייתי מעיז ברוב חוצפתי לפרסם מאמר כזה ? למה לכתוב אם אני מאושר ? כדי שאולי גם אחרים יהיו מאושרים כמוני, כי יש הרבה בעיות סביב הנושא הזה (מחירי הביטוח, נהגים "רוצחים", עוינות של המשטרה ובתי המשפט). אותו העיקרון תקף כאן, למרות שהכותב "מאושר", יש עוד הרבה בעייתיות סביב הנושא ויש מקום לדיון ופרטים שראוי להעלות ולפרסם. ולמרות זאת כותב המאמר לא ירוויח מכך משהו באופן אישי. כמה הורים לילדים שלמים ספרת כאן ? לגבי כמה מהם ברור שהם הגיעו במקרה, ולא יכול להיות שהם יודעו לגבי המאמר כמו שאני אהיה מיודע לגבי המאמר הבא שיפורסם בפורום אופנועים בתפוז ? מה בדיוק מפתיע באתר חופש ? מן הסתם בפרסום מאמר כזה במדיום האינטרנטי יסופקו לינקים רלוונטים. אחד מאותם אתרים מספק בפני עצמו לינקים רלוונטיים בנושא, והפלא ופלא - מקשר למאגר גדול של חומר בנושא באתר ידוע שנקרא "חופש", שעוסק במספר תחומים דומים. איך המשטרה פספסה חוקר כמוך ? הציטוט החלקי והמגמתי שלך דרך אגב, מעיד עליך הרבה: - לקדם זהות יהודית חופשית. - *הציטוט שלך היה כאן*... כפייה דתית וגו'. - להפריד דת ממדינה... - הצגת הזהות היהודית החילונית כערך תרבותי וקיומי... - תיאור הגישות החילוניות השונות למושג "אלוהים" ומתן לגיטימציה לגישות האלו... - ביקורת על האמונה הדתית... . . . המגמתיות שלך, הכעס שהכתיבה התמימה כאן מעוררת בך, המחסור בטיעונים לגיטימיים לעומת שימוש באד-הומינם וניסיון לעשות דה-לגיטימציה והיחס שלך לאתר "חופש" גורמים לי להיות ספקטי לגבי העדות שלך לגבי עצמך. אם אתה אכן מאמין שאתה אדם חילוני ושהתגובה שלך כאן אובייקטיבית ולגיטימית, צר לי להודיע לך שאתה לא חילוני אמיתי. או לכל הפחות אני לא משוכנע בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את תגובתך. אני מעוניין לעבור שוב על הדיון, ולחשוב על מה שאמרת. אענה מחר או בשעות הקטנות, אם יהיה לי זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקה המניפולטיבית או פוליטיקת העמותות היא התופעה המקוממת אותי. הפלישה של תופעה זאת לאייל בדיון זה היא שעוררה אותי להגיב תחת הכותרת "מתקפת הערלים". אינני מתכוון לתופעה של ניצול עמותות לצורך העסקת פעילי מפלגות או מתן שירותי משרד ותחבורה לפוליטיקאים נותני חסות. אני מתכוון ליצירת רשת של עמותות, ארגוני קש, קבוצות לא מוגדרות, יו"רים דוברים ומנהלים מטעם עצמם. לכל ארגון יש לכאורה מטרה ראויה ולא פוליטית. התבוננות ברשת חושפת את התמונה הגדולה והמאוד פוליטית. אם יש לך תוכנית פוליטית קיצונית, כדאי לפרוט אותה לפרוטות. להגדיר יעדים ממוקדים ותמימים שציבור רחב יחסית יכול לפחות להשלים עימם. את התוכנית הגדולה כדאי להצניע. לא כדאי להסתער הסתערות מצח על תחנות רוח - זאת טקטיקה המועדת לכישלון. כדאי לחפור מנהרות, לחפש סדקים ולהרחיב אותם, ליצור סחף. הביטוי הבולט של פוליטיקת העמותות היא כמובן הקרן החדשה לישראל. מאז הוקמה בשנת 1979 חילקה הקרן כמאה מיליון דולר ליותר מ-600 ארגונים, והגישה סיוע מקצועי ליותר מ-1500 ארגונים באמצעות שתי"ל. שתי"ל הוא הזרוע הטכנית של הקרן. הוא משלים את הסיוע הכספי של הקרן בסיוע מקצועי, ועוזר לארגונים הפועלים ברוח ערכי הקרן לקדם ביעילות את מטרותיהם. תחומי פעילותה המוצהרים של הקרן: שוויון זכויות, קידום הצדק החברתי והכלכלי טיפוח פלורליזם דתי ותרבותי. לאוזניים הרגישות שלי זה נשמע שמאלני, אבל לא נורא. האופי הקיצוני והפוליטי של חלק מהארגונים הקשורים בקרן מעיד על אופיה ומטרותיה האמיתיות. שוברים שתיקה, בת שלום (האם החמישית, מחסום watch, נשים בשחור,... אותן גבירות בשינוי אדרות. "קואליציה של אירגונים"), אגודת הארבעים ועוד שלל אירגונים ערביים שפעיליהם שוללים את זכות קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. "תחת מסווה של דאגה ל"איכות הסביבה" פועלות שלוחותיה של ´הקרן החדשה לישראל´ למנוע את ייהוד הגליל * "חינוך לדמוקרטיה" הוא המסכה שבעזרתה מנסה הקרן להטמיע עמדות שמאל בקרב עולים [ואחרים] * "צדק חברתי" הוא שם הקוד ליצירת מאבקים חברתיים ומרי אזרחי * וגולת הכותרת: פעילות למען "שוויון זכויות", שבמסגרתה מוקמים ארגונים ערביים השוללים את קיומה של מדינת ישראל * והכל תוך יצירת מצג שווא של ציונות מתחדשת והתרחקות מפוליטיקה" - ציטוט מתוך http://www.makorrishon.net/article.php?id=1402 עד כאן הרקע. מה מקומם במאמר? אספר סיפור דימיוני. "הפוך על הפוך." באייל מתפרסם מאמר. הכותבת, אישה צעירה הרתה ללדת. בשל מצבה המשפחתי, אין לה אפשרות לגדל את בנה. עמדה לבצע הפלה. חיפשה מידע באינטרנט בעניין הפלות. מסתבר שהפלות אינן עניין סטרילי כמו שחשבנו. פרצה בבכי. כיצד היא יכולה לרצוח את בנה? כיצד היא יכולה לאפשר להחדיר לתוך רחמה חוט מתכת, ולקרוע את בנה לגזרים בעודו חי? בעלת המאמר מספרת שפגשה אישה נפלאה שהתנדבה לסייע לה. מסתבר שיש בישראל קבוצות של אנשים טובים המוכנים לספק לנשים במצבה (ולילדיהן) סביבת קיום תומכת. אין צורך לרצוח ילדים קטנים. היו קצת בעיות עם המשפחה. הכותבת הייתה צריכה להפסיק את לימודיה באוניברסיטה ולאמץ סיגנון חיים חרדי. (אופס...) אבל המשפחה קיבלה לבסוף את החלטה ותומכת בה. גם האם השמאלנית שלה מבינה... האם ובנה שלמים ומאושרים בדרכם החדשה. מיד לאחר פרסום המאמר מופיעות באייל 2-3 מגיבות חדשות. למרבה הפליאה לכולן סיפור דומה לכותבת המאמר. למאמר מצורפים קישורים. מסתבר שיש רשת של אתרים חברתיים המסייעת לאנשים במצוקות שונות. נראה שמפעילי האתרים והמגיבות החדשות הם חרדים/דות. זה כמובן לא רלוונטי לדעת רוב האיילים. הדיון מתנהל בעיקר סביב זוועות ההפלה המלאכותית, והתמודדות עם הקשיים החברתיים הכרוכים במעבר לסביבה חרדית. אייל רשע במיוחד הנוהג להגיב בעילום שם, התחיל לחשוד שמדובר במסע יחסי ציבור לחזרה בתשובה. הוא מצא שהקישורים מכל האתרים מתנקזים לאתר "עם הקודש בארץ הקודש". בדף המטרות של אתר זה, בתוך כל מכבסת המלים, מצא את המשפט "להשליט את שלטון ההלכה בארץ הקודש". "תפסתי אותם על חם!" שמח הרשע: "יש להם מטרות פוליטיות!". מייד רץ לשלוח תגובה סרקסטית וארסית באייל. (זה עיקר כשרונו). אבל האיילים הוותיקים בעלי הכינויים השיבו לרשע מנה אחת אפיים כגמולו. הם מכירים כבר את הסוג הזה. השמאלן הקיצוני, עוכר ישראל. הרשע ניסה להצטדק, הסביר שהוא אדם מסורתי תושב ירושליים ומצביע ליכוד... אבל זה לא יעזור לו. ובצדק. האייל הקורא תמיד הצטיין באווירה חמימה של אהבת ישראל וארץ ישראל. פטריוטיות תמימה של אנשים פשוטים. עננה שחורה מעיבה בחודשים האחרונים על האייל הקורא. איילים רבים חשים בשינוי. יותר ויותר אלמונים נדחפים לתוך הדיונים. מעירים הערות פרובוקטיביות. מכנים את דת ישראל פולחן פגאני. מזדהים עם אוייבי המדינה. בזים ל"דביקות" הלאומית של האיילים. זחיחות הדעת שבה הם מתנשאים על הערכים הקדושים היא בלתי נסבלת. שילכו לעזאזל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הצלחת לשרבב את הקרן החדשה הזאת לדיאטריבה שלך? באמת שאתה מוכשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין הגינוי שלך לתגובות בעילום שם. אני מניח שבתעודת הזהות שלך כתוב "האייל האלמוני". כך כתוב בראש המאמר שלך. רחמי נכמרים עליך. אתה רועה להנאתך באחו עם עדר האיילים "המצטיין באווירה חמימה של אהבת ישראל וארץ ישראל. פטריוטיות תמימה של אנשים פשוטים". והנה הזאבים השמאלנים הטורפים פושטים על העדר. אני באמת מציע לכל אנשי השמאל לחתום: הזאב האלמוני, האריה האלמוני, העיט האלמוני או הטיגריס האלמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפסקה הלפני אחרונה שלך לא נכונה בלשון המעטה. ראה למשל מאמריו של יוסי גורביץ מתחילת ימי האייל + הצהרותיו של דובי קננגיסר, המייסד והעורך הראשי הראשון לגבי יחסו ליהדות ורצונו להגר לקנדה, ואלו רק דוגמאות מועטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסרב להאמין שלא הבנת את העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה עובר הגבול בין מאמר שכתב פעיל פוליטי מהצד הימני/שמאלי של המפה, ובין מאמר של נציג מפלגה או עמותה? האם על האייל להימנע מפרסום מאמרים שכתבו נציגי ארגונים שונים 1, גם כאלה המחזיקים בדעות מנוגדות זה לזה? מדוע? 1 כי כבר היו הרבה כאלה: ג'קי אדרי, פרופ' עוזי אורנן, אורן מלברגר, ואלה רק מהתקופה האחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבול עובר במקום הברור מאוד: בין אלו שמסכימים עם דעותי ובין אלו המתנגדים להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם אלה שמסכימים עם חלק מדיעותיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לדבריך, הגעתי לכאן דרך קישור למאמר שניתן בפורום "ברית מילה בעד ונגד" בתפוז. אני קוראת באיל הקורא הרבה כבר זמן רב ואף הגבתי בעבר (אם כי מעט מאד). אין לי אישית שום אינטרס פרט להעלאת נושא המילה אל פני השטח. אני עצמי עברתי התלבטויות והתחבטויות קשות לפני שהחלטתי להשאיר את בני שלם, ומצאתי שבציבור בישראל יש בורות עצומה בקשר לניתוח הזה. אף אחד לא מעונין לדעת במה בדיוק מדובר, והגיע הזמן לדבר על זה. הורים מחליטים החלטות שונות ומשונות לגבי ילדיהם, והדבר היחיד שכדאי לקדם זה העלאת המודעות לכל פן ופן שקשור להחלטות האלה. החל מבחירת מנשא לתינוק, עבור למזון שאותו הוא מקבל וכלה בניתוחים שהוא צריך/לא צריך לעבור. אני אשמח לדעת יותר על משמעויות המילה בעיניך, אם זה חשוב לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנצלת את ההזדמנות להודות גם לך וגם לערן שדה, בדיוק על כך שהעליתם את הנושא והבאתם דוגמא אישית של מי שאינם מלים את בניהם. אני מכירה כל כך הרבה אמהות שבוכות מרה על מילת בניהן, שונאות את הרעיון הזה ואת עצמן על כניעתן לו, ואיכשהו לא מסוגלות לחשוב מה יעשו עם הילדים בגן, או בצבא, או... וכו'. ככל שירבו כמותכם בישראל כך יוכלו אמהות (ואבות) כאלה לשאוב עידוד ולהימנע מהמנהג הברברי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה אמהות ששונאות את הרעיון הזה ואת כניעתן לו, אבל לא חושבות כלל על הגן או הצבא. ככל שמזכירים יותר את טיעון הצבא, כך הוא נראה לי יותר חסר משמעות. נדמה לי שבכל הוויכוח הזה נשכחה קבוצת ההתייחסות הראשונית של הילד, והיא המשפחה המורחבת - מה אם המשפחה הזו היא מסורתית? הקשיים וההתנכרות הצפויים לילד לא נימול במשפחה כזו, גדולים פי כמה מכל מקלחת משותפת בצבא. זה, אגב, גם המקרה אצלי - מלתי את בני, למרות שהייתי שמחה לא לעשות זאת, אבל לא התכוונתי להפוך אותו לנושא של ויכוחים מרים ומתמשכים עם המשפחה המורחבת, שרעיון האי-מילה היה גורם בה לרעידת אדמה של ממש. לא בגלל "מה יגידו" אלא מפני שמאמינים באמת ובתמים שהמילה חשובה. הנושא הזה כבר עלה במאמר של דובי על נישואיו, שבו דנו ברעיון "מתחתנים בשביל ההורים". אני מניחה שלו היה מדובר בחתונה שלי, או בכל אירוע אחר שנוגע רק לי והייתי מחליטה לבצע בדרך נון-קונפורמיסטית, הייתי עומדת בפרץ ונלחמת מול המשפחה. זה קרה פעמים רבות בעבר. אבל כשמדובר בבן שלי וביחס של סבו וסבתו אליו, אני לא מוכנה להכניס אותו לקלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שזה כבר סיפור אחר. ברור לגמרי שאם אי-מילה עלולה לנתק את הילד ממאנשים משמעותיים בחייו - רצוי למול אותו. בסופו של דבר, יש הרי צדדים לכאן ולכאן בעניין הזה. אני בס''כ חושבת שהמצב הרצוי הוא זה שמאפשר לאנשים לעשות את השיקולים האישיים שלהם לגבי המילה, ללא מורא יתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלו היו בדיוק הנסיבות גם אצלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לנימוק הזה נימוק-נגד שמאד מקובל אצל ילדים בגיל ההתבגרות ואצל איילים בני כל הגילים: אם הקרובים אוהבים את הילד רק בתנאי שהוא מהול ולא "בזכות עצמו", אז יותר טוב לו בלעדיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוחה שמדובר בבני כל הגילים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי יש נימוקים יותר מוצלחים. לגבי דתיים ושומרי מסורת, אין ספק שמדובר בסוגיה כבדת משקל, אבל לגבי שאר האוכלוסיה? אני בספק. אני חושב שהתופעה היא יותר משהו שמתרחש מכוח האינרציה מאשר משהו שלאנשים באמת אכפת ממנו. הנימוק שלי הוא ההכרות שיש לכולנו עם המשפויחס הישראלית המורחבת, בה קיים פער בין האיום הפולני לבין התממשותו בשטח. אם הקולקטיב הפולני יכול להפעיל קצת לחצים (ביחוד כאשר מדובר במשהו שהוא נהוג ומקובל) הוא בוודאי ינסה להפעיל את כוחו. זה לא אומר שמישהו באמת מתכוון לכל מה שיוצא לו מהפה. לדעתי, בקרב האוכלוסיה החילונית, יותר סביר למצוא סבים וסבתות שיזרקו רמזים/גניחות-קורעות-לב לגבי הניכור שיהיה בינם לבין נכדם הלא נימול (זה כלי להפעלת לחץ ופולנים לא אוהבים לאפסן כלי נשק מוצלחים כאלה בבוידם), מאשר למצוא סבים וסבתות שבאמת יתנכרו לנכד שלהם בגלל סיבה כזאת. פעם אחת הזעטוט יאמר "סבתא" וכל המחשבות על האם חתכו לו או לא מתגמדות לעומת הדברים שבאמת חשובים בחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולטובת האיילים הסקרנים- הנה הקישור לפורום: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מניח שמי שלא מל את בנו, אוטומטית רוצה שגם השאר יעשו כמוהו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |