|
||||
|
||||
הכתבה כתובה יפה ומעניינת, אך אינני מסכימה עם המסר שלה. מה שכואב לאחד יהיה חסר משמעות לאחר, ואינני רואה כל סיבה להתחיל לברור מילה אחר מילה. אמנם לא אשתמש במילה ''סלקציה'' בקרב קהל ניצולי שואה, אך פרט לכך היא מילה ככל המילים. |
|
||||
|
||||
דוגמא לכך היא המילה ''פיהרר'' בגרמנית, שעל פי מיטב זכרוני פירושה ''מנכ''ל'' והיא נמצאת בשימוש יום-יומי. |
|
||||
|
||||
(לתוכנה ששולחת לערן בילינסקי הודעה בכל פעם ששמו מוזכר, נוספה הרחבה: הודעה נשלחת אלי בכל פעם שמדובר על שפה זרה). "פיהרר" (Fuehrer) משמעותו המילולית היא כמו leader באנגלית: מדריך, מוביל. זה משמש אכן בהקשרים רבים ויומיומיים. עפ"י מילון קולינס-פונס משמשת המילה גם (או בפרט) ל: ספר הדרכה; נהג; טייס; מפעיל (מעלית, מנוף); קברניט. וגם, כמובן, למושג ההיסטורי "פיהרר". מנכ"ל, עפ"י מילון זה, הוא Geschaeftsfuehrer (צירוף של Fuehrer ו-Geschaeft, כלומר עסק). ייתכן שכאשר ההקשר ברור, מקצרים זאת ל-Fuehrer. ובמידת הצורך בוודאי ירחיב ויתקן אלכסנדר מאן. |
|
||||
|
||||
אין צורך לתקן, הבהרתך מספקת בהחלט. מה גם שההודעה עדיין תקפה ורלוונטית. |
|
||||
|
||||
שלא כמו המילה פיהרר שהיא סתם מילה בגרמנית שהוזכרה בשואה, המילה סלקציה פירושה הוא לא רק מיון אלא מיון אנשים לחיים ולמוות לא כל מיון בזמן השואה נקרא סלקציה כמו מיון תפקידים וכדומה אלא רק מיון לחיים ולמוות ולכן כדי לכבד אנשים שהלכו דרך ה'סלקציה' למוות ולא לחיים לא אשתמש במילה סלקציה במקום המילה מיון לא רק בקרב ניצולי שואה אלא גם בכל קהל שיש. |
|
||||
|
||||
שפת הדיבור מלאה במילים וביטויים שמשמעותם הרג, רצח ושאר מעשי אכזריות. האם תמנע מלהשתמש בהם בקרב כל קהל שיש? |
|
||||
|
||||
נזכרתי באחת הגרסאות הטלויזיוניות ל"מבצע אנטבה", בה החוטפת הגרמניה רואה את המספר הצרוב על ידו של אחד החטופים ובכוונה משתמשת במילה "Schnell" (מהר), בשל הקונוטציה החזקה שיש למילה הזו עבור ניצול השואה. בודאי שממלים מסויימות עדיף להימנע אם למילים עשויה להיות השפעה שלילית כלשהיא - בדיוק כמו שלא תספרי בדיחות קרחים מול אדם קרח. |
|
||||
|
||||
הלוואי שאנשים לא היו מספרים בדיחות קרחים מול אנשים קרחים. למעשה, נראה לי ששמעתי יותר בדיחות קרחים ממרבית האנשים <אנחה>. |
|
||||
|
||||
מזל שאתה מבסס דעות על עיבודים טלוויזיונים למקרים לא קשורים בעליל לדיון. האם אתה מכיר מילה אחרת בגרמנית פשוטה שמביעה את הרעיון "מהר"? אולי הם גם אמרו "יאוול" כדי להזכיר להם את תשובותיו של אדולף אייכמן במשפט בירושלים? ואלכס מאן היה שואל את העיבוד הוא ישראלי או אמריקאי. |
|
||||
|
||||
אני מבין, אם כך, שלא ראית את הסרט. אם היית רואה אותו, היית מבין עד כמה טפשיים נשמעים דבריך. |
|
||||
|
||||
גלעד שלום, שעשועון בידור גרמני בטלביזיה הגרמנית הרכיב והעמיד רשימה ארוכה ומפורטת של ביטויים גרמניים שונים בסרטים אמריקאים ו/או אנגליים, וערך תחרות בין המילים השונות שהופיעו והצטברו במאות סרטים בנושא. התוצאות בקרב סוגי קהל ו/או נשאלים שונים היו בהחלט מדהימות, היות ורובם לא הצליחו לקלוע למקום הראשון, השני והשלישי. שאלה: האם תוכלו לנחש איזה מילה/ביטוי 1 זכה במקום הראשון? ובמקום השני? ובמקום השלישי? אשמח לקבל תשובות שונות מהקוראים ומהמגיבים השונים. אני מבטיח לתת את התשובות הנכונות לאחר קריאת מספר השערות בנושא. בהצלחה א. מאן 1 חידון זה אינו מיועד לדוברי גרמנית בלבד, ובהחלט יתכן כי אנשים שאינם דוברי גרמנית יענו באופן מדוייק יותר מאשר מדוברי גרמנית. |
|
||||
|
||||
האם מדובר על מילים בגרמנית בלבד, מה עם מילים שהמקור שלהן בגרמנית אבל משתמשים בהן באנגלית (kindergarten לדוגמא)? בכל אופן, הניחושים שלי: פונקט שנל פיהרר יצויין כי אינני יודע גרמנית כלל ועיקר (לצערי). |
|
||||
|
||||
vi ev vays to trit you
|
|
||||
|
||||
ניחוש פרוע: 1. Herr
2. Auf Wiedersehen 3. Jawohl Herr Kommandant ??? |
|
||||
|
||||
הייל, שנל, יא. פרסי ניחומים: גוט (טוב) גזונדהייט דנקה (שיין?) כמובן שכל זה לא באמת רלוונטי. מבחינת האמריקאי הממוצע, גרמנית היא פשוט אנגלית, רק לאט ועם מבטא. |
|
||||
|
||||
Ausfahrt/Einfahrt (גב' סלוקומב האגדית ב- Are You Being Served?)
|
|
||||
|
||||
יש סדרה קומית אנגלית שאני לא חושבת ששודרה בארץ (תוכן בעייתי) על כפר צרפתי בתקופת הכיבוש הנאצי. שם הסדרה "ALLO ALLO". זו סדרה ששוברת טאבו-אים: כמה מהנאצים מאוד נחמדים ומתככים תככים עם אנשי הכפר (מסיבות אנוכיות כמובן) נגד הרשע הראשי "הר פליק פרום דה גסטאפו"- מעיל עור שחור,צולע, ופותר כל בעייה ב- Round up a few peasants and shoot them סדרה מצחיקה מאוד, לפחות בצפייה ראשונה (היא משודרת עכשיו שוב, בפעם המי יודע כמה).
|
|
||||
|
||||
ובכל פרק מגיע הרגע שבו צועקת הלגה, אהובתו/מזכירתו של הר פליק Bring him in here |
|
||||
|
||||
זה שודר בארץ?! או שהגניבו לך את זה בתוך שקית נייר חומה דרך המכס? |
|
||||
|
||||
vi ev vays.
Klap! |
|
||||
|
||||
שודר ב-1994 כמדומני ב"רשת", ערוץ 2, בשבת בבוקר. אכן, מצחיק כמו סידרה קומית בריטית. |
|
||||
|
||||
תפו"ד (מבטאים tuh-POOD) הוא כמובן תפוח-אדמה, וזו גם התשובה המקובלת1 לשאלה "מה", שהופיעה בכותרת הקודמת. 1 ב"גן יוכבד", למשל |
|
||||
|
||||
1. גן יוכבד זו הנקמה המתוקה על התמרמרותי החולפת כמורה מריים? 2. זה מה שקורה כשמחפשים פירושים מסובכים (לאור פרשת התטל"א) ולא רואים מה שמונח מתחת לאף. בכל אופן- תודה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמה שכותבת המאמר מנסה להגיד זה לא אי אמירת המילה כלל אלא אמירתה לשימושה זאת אומרת שאם את רוצה להגיד מיון אנשים לחיים ולמוות את מוזמן להגיד את המילה סלקציה. אבל כותבת המאמר מנסה לשכנע כדי להימנע מאמירת המילה סלקציה במקום סתם מיון כמו מיון נעליים וכדומה ואני חושב שיש להימנע מאמירת המילה שלא לצורך לא רק כדי לכבד את ניצולי השואה אלא גם כדי לכבד את נרצחי השואה. |
|
||||
|
||||
בשכונה שלי מתנוסס בראש חוצות שלט ועליו כתוב: "מלון רייך". |
|
||||
|
||||
יש גם רחוב רייך בת"א. אז מה? רייך הוא שם משפחה נפוץ למדי, גם בקרב ישראלים (כמו גם רייכנברג, למשל). |
|
||||
|
||||
א. אופס, לא שמתי לב. אני לא אייל אלמוני. ב. כמעט כל מי שמגיע לסביבה מעיר את תשומת ליבי. אז מה?.. כנראה שיש דברים 'בגו'. |
|
||||
|
||||
(למה 'בגו' במרכאות?) נו, אז מעירים. כי זה טיפה מפתיע בהתחלה. אבל זה לא אומר שזה בעייתי. אף אחד עוד לא ארגן הפגנות לשינוי שם הרחוב. מה שהיה קורה אם היו קוראים לרחוב "שדרות הסלקציה"... |
|
||||
|
||||
את חביבה רייך, שעל שמה רחובות רבים בארץ, אפשר להזכיר בגאווה, דווקא בהקשר הנאצי. חביבה רייך התנדבה לצנוח מאחורי קוי האוייב כדי לסייע לפרטיזנים במלחמת העולם השניה. היא נתפסה על ידי הנאצים והוצאה להורג בהיותה בת 30. את סיפור חייה אפשר לקרוא ב: http://www.izkor.mod.gov.il/cgi-bin/db2www/izkorb86.... במקורות רבים מעדיפים לכנותה "חביבה רייק" בדיוק מהסיבה שהובאה לעיל. פעם אחת נתקלתי בתדפיס מחשב של מישהו שגר ברחוב "חביב הרייך"... |
|
||||
|
||||
- תודה יובל. זה צרם גם לי, עכשיו זה איכשהו נשמע יותר טוב. - לא בדיוק רחוב אלא מלון, אם להיות קטנוניים. ואפילו מלון חרדי באמצע שכונה חילונית למהדרין. (אבל יש סימנים לשינוי..) - (המרכאות - כי למיטב ידיעתי (הקלושה אולי) 'דברים בגו' משמעם דברים שסמויים מהעין, תחת פני השטח. וכאן זה לא ממש סמוי. למה הסוגריים?) |
|
||||
|
||||
יש סימנים לשינוי- במלון או בשכונה? |
|
||||
|
||||
תנחש. (=בשכונה) |
|
||||
|
||||
יובל ידידי, אלפי יהודים וישראלים שונים נושאים בכבוד שמות משפחה גרמניים, אשר בחלקם זהים לשמות משפחה גרמנים של נאצים מפורסמים. אישית אינני רואה כל בעייה בכך, היות ושמות אלו אינם שמות אשר 'נבחרו' במיוחד עבור הצמרת הנאצית. דוגמאות לשמות משפחה שכאלה: הס, בורמן, מילר, הרטמן, ברונר, רוזנברג, פדר, דרקסלר, שטרייכר, שפאר (רשימה חלקית). שלך אלכסנדר |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |