|
||||
|
||||
ראשית, תגובה 324010 (לצערי, אינני יודעת לאיזו תגובה שלי הגבת - זו שלך הגיעה בחבילה נרחבת). אני לא בדיוק "מזועזעת", אבל נראה לי שיש הבדל בין רצח למטרות אכילה ובין התעללות ורצח לשם שעשוע/הנאה מינית.וגם, יש הבדל *מסוים* בין הומוסקסואליות לזואופיליה, אלא אם כן - כפי שציינתי - יש להניח שהחיות ה"נאהבות" אינן סובלות מהמעשה המיני. |
|
||||
|
||||
נו, מה ההבדל בין התעללות בחיות והריגתן (רצח? שיהיה) לצרכי הנאה מינית לבין אותו דבר (למה השמטת "התעללות") לצרכי הנאה קולינרית? במגה-דיונים על צמחונות נשאלה אותה שאלה על התעללות סדיטית סתם. תשובה סבירה לדעתי (בקנה המידה של הסוגיות האלו, שקשה למצוא בהן תשובות באמת משכנעות) היא שמי שמתעלל סדיסטית בחתולים, סביר שגם יגיע לבני-אדם, מה שאין כן באכילת בשר (מעצם העובדה שהשנייה נורמטיבית והראשונה לא). אני לא חושב שיש באמת מקום לטעון שמי שאונס (דווקא נשמע לי מונח סביר) חיות גם מועד לאנוס אנשים. אז אם החיות לא סובלות, יופי. אם הן סובלות סבל בל-ישוער, זה באמת מזעזע. אבל מה אם הן רק קצת סובלות? קצת סובלות ומתות בסוף? למה זה יותר גרוע מתעשיית הבשר? בכתבה שזיעזעה כאן אנשים רק נאמר שהחיות נמצאו מתות; פתאום לכולם ברור שהן עברו התעללות קשה. |
|
||||
|
||||
כנראה לא קראנו את אותה כתבה. בזו שאני קראתי נאמר במפורש שהארנבים עברו התעללות. עניין ההתעללות לפני הרצח: אני שופטת לפי רגשותיי שלי. בכנות, לא אכפת לי להירצח, אם מדובר ברצח לא כואב או בכאב קל ומהיר. איכפת לי מאוד לעבור התעללות. לא ברור לי מנין הבאת את הרעיון שמי שאונס חיות יאנוס בני אדם. אני, לפחות, לא הזכרתי אותו. מאז ראיתי אתרים שונים המתארים שחיטה כשרה של בהמות אינני אוכלת בשר בקר. אולי אעשה זאת אם אשיג בשר כזה שאיננו כשר - זאת עוד לא החלטתי. למיטב הבנתי, יש אנשים שאכילת בשר חשובה מאוד לבריאותם. בכלל, השאלה מה ההבדל בין רצח למטרות הנאה מינית או למטרות הנאה קולינרית נראית לי מוזרה. מה ההבדל בין רצח למטרות סרט סנף לבין רצח של אדם שמתעלל בך באורח שיטתי לאורך שנים? |
|
||||
|
||||
התשובה ה"סבירה" שלך מייצגת השקפה סוגנית קיצונית לפיה רק למה שנעשה לבני-אדם יש חשיבות. לפי גישה זו, את מה שאנו עושים לבע"ח אחרים, יהיו אשר יהיו, עלינו לשפוט רק במונחים של הנזק העקיף שהמעשה גורם או עלול לגרום לבני-אדם. לפני כמה שבועות ראיתי במקרה צילום של שלט שהוצב באיזה קיבוץ ואשר מייצג יפה את הגישה הזאת. בשלט הודיע הווטרינר האזורי על מבצע הרעלות מסיבי שעמד להיערך בקיבוץ, ועל כן "כולם מתבקשים לשמור את החתולים הטובים (אלה השייכים לחברים) בבית בימים הקרובים." הווטרינר האזורי הזה הרחיק לכת עד כדי ביצוע סלקציה בין בעלי-חיים "רעים" (שדינם מוות) לבעלי-חיים "טובים" על פי קריטריון שייכותם לאדם כלשהו. האם זו אכן גישה סבירה? אני חושב שהיא סבירה כמו כל השקפת עולם אחרת המבוססת על התנשאות ודיעה קדומה, כלומר בכלל לא. לדעתי מכיוון שאנו כבר טובעים בעדויות לפיהן היכולת להרגיש, לרצות, לחשוב, ליהנות, לסבול, לאהוב וכו' אינן תכונות ייחודיות לבני-אדם, אין מנוס מהמסקנה שאלימות כלפי אחרים, גם בני-אדם וגם בני מינים אחרים, היא דבר שלילי שיש להימנע ממנו גם אם לאקט האלים אין השלכות ישירות על בני-אדם. כל הנסיונות ליצור חייץ מלאכותי בין פגיעה בבעלי-חיים למטרות "קולינריות", "מדעיות", "ספורטיביות", וכיו"ב לבין פגיעה שנעשית מתוך "סדיזם לשמו" מיועדים לספק משנה לגיטימציה לאלימות שיטתית שהפכה לנורמטיבית עקב ההיקף העצום שבו היא מופעלת והאינדוקטרינציה שכולנו עוברים מגיל צעיר כדי שנתרגל אליה. כשבוחנים את העובדות במנותק מיחסי הציבור שמתלווים לחלק מהן, קשה להטיל ספק בכך שהאלימות השיטתית והממוסדת כנגד בע"ח היא קיצונית, מזעזעת ומזיקה לא פחות (ובדרך כלל הרבה, הרבה יותר) מאלימות שמופעלת נגדם באופן ספוראדי ושלא למטרות רווח. |
|
||||
|
||||
באזורים מסוימים בארה"ב ישנה בעיה של צבאים. עקב האיסור על ציד בע"ח באזורים מיושבים, אוכלוסית הצבאים גדלה למימדים שמסכנים את התושבים, ואת עצמם כמובן. קבוצות קטנות של צבאים מסתובבים בגינות ובגני הירק, אוכלות מהצמחים ומשאירות גללים, שלא לדבר על סכנת היתדבקות ממחלות. הם גם מסתובבים בכבישים הפנימיים או חוצים את הכבישים המהירים. אחת הדרכים להתמודד עם הבעיה היא מתן אישורים לירות בחיות כדורים שמכילים חומר שיעקר אותן למשך 3-5 שנים. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
לא מכיר את הנושא לעומק. כשמדובר בבעיות כאלה, בדרך כלל בוחרים ב"פתרונות" מהסוג של הוספת עוד כמה שבועות לעונת הצייד השנתית, כך שיחסית לזה הפתרון שתיארת נשמע על פניו פחות גרוע. אתה אולי גם יודע למה חייבים לירות בהם את החומר? במקומות אחרים שמעתי שאפשר לפזר מהאוויר פתיונות מזון שלתוכו הוכנסו הורמונים שגורמים לצמצום הילודה וחיסונים נגד מחלות שונות. |
|
||||
|
||||
כפי שציינתי, מדובר באזורים מיושבים, וסביר שיש סכנה לבני אדם או בע''ח אחרים, כולל מתורבתים, אם יפזרו חומר מהאוויר. זאת גם הסיבה שלא ניתן להאריך את עונת הציד משום שבאזורים מיושבים אסור לצוד מלכתחילה. |
|
||||
|
||||
זה נשמע מעניין ביותר. אתה יכול לתת דוגמא לאיזורים כאלה? (מדינות או ערים/יישובים)? |
|
||||
|
||||
החצר של דוד שלי גארי ז''ל בפרברי פרינסטון, ניו ג'רזי. הם היו אוכלי לו את הפטוניות והורדים ועושים שמות בערוגות הירק, וכל שנה הוא היה מוציא רשיון צייד ונשבע להגן על אדמתו, ובסוף מצלם אותם ועושה להם ''קישתא'' בחוסר אונים יפה נפש. |
|
||||
|
||||
וואלה... אי אפשר למצוא להם מגורים חליפיים? |
|
||||
|
||||
ואללה, עכשיו יש לי למה לחכות... |
|
||||
|
||||
לחצי שנה (חקר עכברים בדיכאון). |
|
||||
|
||||
"עכברים בדיכאון"? טלי, אני קוראת אותך לסדר! כעורכת באייל את צריכה כבר לדעת שחיות אינן מרגישות כלום! (אגב, ממה הם בדיכאון? את חוקרת עכברי כנסייה עם בעיות כלכליות?) |
|
||||
|
||||
הם בדיכאון ממוטציות גנטיות. וזו באמת שאלה מעניינת מה הם מרגישים. הביטויים ההתנהגותיים שהם מציגים דומים לשל דיכאון (עד כמה שניתן לבדוק את זה בחיות בסדר גודל כזה). |
|
||||
|
||||
טוב, מוטציות גנטיות יכולות לדכא כל אחד, נראה לי. בהחלט עד כדי דיכאון קליני. הייתי ממליצה על פקסט, אבל לנוכח האתגרים העומדים בפניהם... |
|
||||
|
||||
אותי דווקא יותר מעניין איך ייראה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. |
|
||||
|
||||
אם כבר, הייתי אומרת - פסיכואנליזה. טיפול קוגניטיבי כמו שהצעת כבר ניסו עליהם הרבה, לא? זכור את המבוך... |
|
||||
|
||||
אולי הם בדיכאון בגלל שהם בתוך כלובי מעבדה? תנסו לשחרר אותם ותראו איך ישתפר להם מצב הרוח תוך שניות! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
צודק. סתם בדקתי עכשיו במורפיקס וראיתי שהוא לא מסוגל להחליט אם deer זה צבי או אַיָּל זה deer. |
|
||||
|
||||
"היעלמות אוכלוסיית הזאבים הענפה בחלק ממערב קנדה איפשרה לאוכלוסיית האייל הקורא לשגשג ולדחוק את רגליהם של הבונה וציפורי שיר, תגובת שרשרת שמלמדת על חשיבותם של טורפים - כך אמרה שלשום קבוצת חוקרים קנדים." "שבעה אנשים בממוצע מגיעים בכל שנה לבתי החולים בעקבות עימות עם אייל קורא", אמר הבלווייט. "משקלם הוא כ-250 ק"ג בממוצע, כך שמאוד לא כדאי להתעמת אתם. חוץ מזה, מאחר שמדובר בפארק, הרי אי אפשר פשוט להסתובב ולירות בהם. כחברה, עשינו כברת דרך ביחס לחיות הבר ואנחנו לא יורים בהן סתם כך". |
|
||||
|
||||
אוה, כמה נחמד לגלות שביחס לאיילים קוראים של ממש אני שדופה כאנורקטית! |
|
||||
|
||||
אתה צודק, וזו פשוט בושה וחרפה שחתולים וכלבים בישראל לא יכולים להצביע לכנסת. במדינה מתוקנת זה לא היה קורה. |
|
||||
|
||||
איך זה קשור למה שהוא כתב? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא. רדוציו אד אבסורדום הוא שיטה שבה אתה מראה שלטענה מסויימת יש *שקילות* לוגית לטענה אבסורדית. השיטה שאתה השתמשת בה היא "המדרון החלקלק", שהיא כמעט תמיד כשל לוגי (וגם כאן). |
|
||||
|
||||
לא שקילות! שטענה מסוימת *גוררת* טענה אבסורדית. "מדרון חלקלק" הוא כשל לוגי בטענות סוציולוגיות. אם לא חרדי ולא עורך-דין היה טוען ש"אם נעשה כך וכך, זה יתן לגיטמציה למתן זכות בחירה לבעלי חיים, ויביא בסופו של דבר לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית" זו היתה טענת מדרון חלקלק. |
|
||||
|
||||
צודק. אד אבסורדום זה שטענה מסויימת גוררת (לוגית) טענה אחרת. לא הבנתי את הסיפא, אבל בכל אופן הגנה רבה יותר על חיות הבר אינה גוררת, מלמדת או מרמזת על שיוויון זכויות בין בע''ח לבני-אדם (ובפרט בזכות ההצבעה לכנסת). |
|
||||
|
||||
הסיפא - גם של לא ולא וגם של הצעיר - כללה חיוך נסתר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |