בתשובה לל.ב.פ., תל אביב, 24/08/05 15:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואללה, עכשיו יש לי למה לחכות... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחצי שנה (חקר עכברים בדיכאון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עכברים בדיכאון"? טלי, אני קוראת אותך לסדר! כעורכת באייל את צריכה כבר לדעת שחיות אינן מרגישות כלום! (אגב, ממה הם בדיכאון? את חוקרת עכברי כנסייה עם בעיות כלכליות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בדיכאון ממוטציות גנטיות. וזו באמת שאלה מעניינת מה הם מרגישים. הביטויים ההתנהגותיים שהם מציגים דומים לשל דיכאון (עד כמה שניתן לבדוק את זה בחיות בסדר גודל כזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מוטציות גנטיות יכולות לדכא כל אחד, נראה לי. בהחלט עד כדי דיכאון קליני. הייתי ממליצה על פקסט, אבל לנוכח האתגרים העומדים בפניהם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי דווקא יותר מעניין איך ייראה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, הייתי אומרת - פסיכואנליזה. טיפול קוגניטיבי כמו שהצעת כבר ניסו עליהם הרבה, לא? זכור את המבוך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הם בדיכאון בגלל שהם בתוך כלובי מעבדה? תנסו לשחרר אותם ותראו איך ישתפר להם מצב הרוח תוך שניות! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |