 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר אנשלוביץ היקר - ההשואה בין אדם שכרגע ניסה לירות בך ועסוק בהחלפת מחסנית ע"מ לבצע את זממו לבין אדם שקשור ושוכב חסר אונים על הקרקע היא מעניינת. זאת אומרת, היא חסרת כל אחיזה במציאות ואין לה שום בסיס, אבל אין ספק שהיא מעניינת. אם היו תופסים את גולדשטיין, קושרים אותו ואז יורים בו, היה מקום להשוות בין שני המקרים. אבל אין ספק שיוסי צודק - מדובר בהגנה עצמית. ובאמת, מה ציפית, שהמון פצוע ומדמם ירביץ לו בעדינות? הנסיבות המקלות פה רבות מספור. לא שאני מצדיק את אי-חקירת המקרה, אבל רע קטן בוודאי לא יכול לבוא להצדיק רע גדול. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שיש חילוקי דיעות בקשר לנסיבות מותו של גודשטיין. אני עדיין כמעט משוכנע שהיה שם משהו מעבר להגנה עצמית (ואגב, חקירה הייתה יכולה לקבוע זאצ בצורה נחרצת יותר.) אבל הבאתי עוד דוגמה. מדוע לא משווים את עונשו של שקולניק לעונשם של רוצחי מחבל קו שלש מאות ? לכך איש לא התייחס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי רוצחי קו 300 לא נענשו כלל? לא יודע מה איתך, אבל אני לא רואה חנינה לפני משפט כעונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר הזה והתגובות עליו עושים רושם של עוד מלחמת-מחנות ימין-שמאל טיפוסית. אם אתה טוען מצד הימין, אז אתה יורה לעצמך ברגל (סלח לי על הביטוי בהקשר הזה...) כשאתה מזכיר את קו 300: שם, כמו במקרה שקולניק, מדובר ביהודים שרצחו ערבים. מקרה גולדשטיין הוא נסיון יותר מכוון מצדך, אבל כבר הראו לפני את המופרכות שלו. אם להגיב לעניין, ולא בצורה מחנתית: הדרך הנכונה בעיני להשוואה היא לא "שקולניק נענש כבד מדי, מה עם אנשי השב"כ שלא ישבו בכלל?", אלא "העונש של שקולניק מגוחך בקטנותו, ועולה עליו בגיחוכו העונש של אנשי השב"כ, שלא ישבו בכלל". כמובן שהעוולה הישנה לא מצדיקה עוולה חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצח הוא כאשר אדם הורג אדם. אם ערבי רוצח יהודי זה רצח, ואם יהודי רוצח ערבי זה רצח, ואם ערבי רוצח ערבי זה רצח , ואם יהודי רוצח יהודי זה רצח אם כל בן לאום מסויים רוצח כל בן לאום אחר או בן לאום שלו זה רצח. איני מבין מדוע צריך תמיד להסתכל על דברים מנקודת ראות של ימין שמאל. זה שמצאתי שתי דוגמאות (לדעתי שתיהן טובות) למקרים שאליהם צריך להשוות את הרצח של שקולניק כשבראשונה ערבים רוצחים יהודי ובשניה יהודים רוצחים ערבי, ממחישה את העובדה הזאת. בחודשים האחרונים אני משתתף בצורה די אינטנסיבית בפורום האקטואליה של ואללה. שמתי לב שיש משתתפים שהתייחסותם לאירועים שונים באה תמיד אחרי שהם מעבירים את האירוע את מבחן ''ביבי'' - ''ברק'', ואז הם יודעים אם זה טוב או רע. ותמיד זה יוצא שחור או לבן. אין גווני אפור. זו כמובן גישה מוטעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן מסכים איתך. נא עיין בפסקה השנייה של תגובתי הקודמת. לחילופין, הנה ניסוח מתומצת יותר של הטענה שלי: זה שאנשי השב"כ לא ישבו בכלא על רצח המחבלים - מי בכלל מצדיק את זה? אולי אותם אנשים שממילא מצדיקים את שקולניק. ואם נעזוב מה חושבים אנשים אחרים, האם אתה יכול להצדיק אותם, או את שקולניק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון על גולדשטיין התחיל על גבול האבסורד וחצה אותו במהרה. גולדשטיין, כפי שידוע לכולנו, נכנס למערת המכפלה וטבח בעשרות מתפללים לא-חמושים בעת תפילתם. הוא הפסיק לרוקן את מחסניותיו רק כאשר אלו נגמרו והוא התעכב בהחלפתן (מתוך הכוונה הברורה להמשיך ולירות) -- המתפללים החיים ניצלו הפוגה זו והרגו אותו (בעזרת מטף אש, כמדומני) במקום. קשה מאוד למצוא דוגמה טהורה יותר של פשע לשם הגנה עצמית - הריגת אדם שרצח חפים מפשע והתכונן להמשיך ולרצוח. אומנם, חקירה הייתה יכולה להבהיר בדיוק את פרטי המקרה הספציפיים, אך אין היא נחוצה ע''מ שנבין את המניע שעמד מאחורי הריגתו של גולדשטיין. מר אנשלוביץ, ברמיזתך כאילו היה משהו מעבר להגנה עצמית אתה מעלה מסך של עשן ומשאיר את הדיון בקצה דרך חד-סיטרית. אם יש לך פירוש שונה למתרחש מזה שסיפקתי הרגע, אנא ממך הצג אותו. גלעד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת דעתי נימקתי, ואת עצמי שכנעתי. ישנה עובדה אחת לגבי מה שקרה שבו אתה והמתוכחים האחרים מביאים גרסה שונה במעט ממש שאני זוכר ואין לי דרך לברר מי צודק. האם ההשתלטות על גולדשטיין אירעה בעת שנגמרה לו התחמושת או בעת שהתעכב להחליף מחסנית, אבל בעצם הפרט הזה אינו כל כך חשוב. איני יכול אלא לחזור על נימוקי אולי תוך הבאת מספר דוגמאות. בהיסטוריה של הטירור קרו מספר מקרים שבהם מחבל נותר חסר אונים לאחר שעשה מה שעשה בתוך קהל יהודי. היו מקרים של הכאת האיש. היה מקרה אחד בו הגנה אישה חרדית על המחבל בגופה כדי שההמון לא יעשה בו שפטים. חוץ מהמקרה של שקולניק , לא זכור שמחבל מת לאחר אירוע כזה. ההשתלטות על גולדשטיין נעשתה בעזרת נשק קר (מוטות ברזל כפי שזכור לי או מטף כיבוי כפי שאתה כותב). כאשר מכים אדם בצורה כזו, תחילה הוא מאבד את הכרתו ומתמוטט. כל הכאה לאחר שלב זה אינה הגנה עצמית. אני בטוח שנתיחה לאחר המוות הייתה נותנת תשובה חד משמעית לשאלה זו, ואני כמעט משוכנע לחלוטין שאכן הוסיפו להכות את האיש גם לאחר שהיה חסר הכרה עד מותו. אתה אומר שאני ''רומז''. אני לא רומז. אני אומר בדיוק ובבהירות מה שאני באמת חושב, ודבריך ודברי חבריך לא הצליחו לשכנעני בנקודה זו. אין לי שום בעיה להודות בטעות אם אכן מצליחים לשכנעני. ואני לא ''רוצה'' להבין כך את המקרה משום שיש לי אהדה לגולדשטיין או משהו כזה. אני, ככולם מגנה את מעשיו גינוי מוחלט. ואני חוזר שוב לתשובת השופט שמגר לאלמנת גולדשטיין שבהם לא טען שלא היה רצח כפי שאמרה. קראתי שוב את דבריך ודברי המתוכחים האחרים איתי ואני סבור שדווקא אתם מתבססים יותר על רגשות מאשר על ניסיון לנתח את העובדות כשאתם מנסים לפרש את אירוע מותו של גולדשטיין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |