|
אם בוחנים את ההחלטות סן רמו לגבי א"י רואים, כמו שאמרת, שאלו הן הסכמות בין המעצמות. הצהרת בלפור היא הבסיס ובה קשור הבית הלאומי היהודי לאי פגיעה בזכויות האוכלוסיה הלא יהודית. בעל המנדט יחליט מתי זה קורה והוא אכן החליט. במהלך כל המנדט עוצבה מדיניות בריטניה על ידי האינטרסים האיזוריים שלה, על ידי התמודדות עם הלובי הציוני החזק בלונדון ועל ידי אינטרסים גלובליים. הפיסקה לגבי הגבולות -מדן ועד באר שבע- מתייחסת בעיקר למליצות מלינריסטיות אך ללא שום משמעות ממשית. ידידנו יעקב יכול גם לראות את חולשת ההחלטה מלבד היותה גושפנקא לשליטה אנגלית וצרפתית באיזור. המשתתפים בהחלטה -איטלקי, בריטי, צרפתי ויפני מראים על חולשת חבר הלאומים גם לעתיד. המדינה העשירה ביותר -איננה. גם אחר כך ארה"ב לא בחבר הלאומים, בריה"מ לא בחבר הלאומים עד שנות ה-30. גרמניה פורשת מחבר הלאומים כשבריה"מ מצטרפת. שנתיים לאחר מכן עולה מוסוליני וחבר הלאומי הופך לחלוטין לא רלוונטי.
|
|