|
||||
|
||||
1) הפרשנות *המקובלת* היא שמדובר על חלק מהשטח. זו גם הפרשנות ששמשה בסיס לכל שאר הועדות שהביאו הבריטים בהמשך. 2) זה מסתדר יופי לשונית. אחת המשמעויות המרכזיות של האות ב' היא "בתוך". לדוגמא, "יש לי מגרש בתל-אביב" - האם זה אומר שכל תל-אביב היא שלי? 3) לא הבאת כל סימוכין לטענה על חלוקת האזור לפי עדות. החלוקה למיטב זכרוני הייתה רק בין המעצמות (צרפת ואנגליה), ללא שום חלוקה עפ"י נוצרים ומוסלמים. ראה לינק: אנא שים לב לטקסט של ההסכם עצמו (ללא הפרשנות של מי שפרשן בפסקה הראשונה). אין בהסכם שום התייחסות שהיא לחלוקה עפ"י דתות (מוסלמים, נוצרים, יהודים) שאתה טוען בתוקף שנמצאת שם. 4) הכוונה הייתה בפירוש לא ברורה, וכאשר נחתם ההסכם אפשר היה גם לפרש אותו כ"תל אביב והסביבה". את הפרשנות להסכם נתנו הוועדות השונות שמינו הבריטים לצורך יישומו, ולבסוף החלטת החלוקנ של האו"ם (ולאחר מכן אישור האו"ם לגבולות 48) |
|
||||
|
||||
אם בוחנים את ההחלטות סן רמו לגבי א"י רואים, כמו שאמרת, שאלו הן הסכמות בין המעצמות. הצהרת בלפור היא הבסיס ובה קשור הבית הלאומי היהודי לאי פגיעה בזכויות האוכלוסיה הלא יהודית. בעל המנדט יחליט מתי זה קורה והוא אכן החליט. במהלך כל המנדט עוצבה מדיניות בריטניה על ידי האינטרסים האיזוריים שלה, על ידי התמודדות עם הלובי הציוני החזק בלונדון ועל ידי אינטרסים גלובליים. הפיסקה לגבי הגבולות -מדן ועד באר שבע- מתייחסת בעיקר למליצות מלינריסטיות אך ללא שום משמעות ממשית. ידידנו יעקב יכול גם לראות את חולשת ההחלטה מלבד היותה גושפנקא לשליטה אנגלית וצרפתית באיזור. המשתתפים בהחלטה -איטלקי, בריטי, צרפתי ויפני מראים על חולשת חבר הלאומים גם לעתיד. המדינה העשירה ביותר -איננה. גם אחר כך ארה"ב לא בחבר הלאומים, בריה"מ לא בחבר הלאומים עד שנות ה-30. גרמניה פורשת מחבר הלאומים כשבריה"מ מצטרפת. שנתיים לאחר מכן עולה מוסוליני וחבר הלאומי הופך לחלוטין לא רלוונטי. |
|
||||
|
||||
הצגתי את עמדתי, איני יכול להוסיף עוד חוץ מפליאה. פליאה אמיתית. |
|
||||
|
||||
את אלבק. לא אמתית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |