בתשובה לאריק, 31/07/05 4:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה שיש הבדלים בין אלקטרון לחתול זה ברור (אלקטרון הרבה פחות חמוד). איכותיים, כמותיים, מה שאתה רוצה. הדיון היה, אם נזכרתי נכון, האם יש מקום לומר שהחתול קיים והאלקטרון לא, ובאיזה מובן. יש לך תובנות חדשות בעניין? האם כמות האינפורמציה השונה משנה לעניין הקיום? האם התיאור שלהם כעצם או מערכת משנה לעניין זה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החתול איננו סכום האלקטרונים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתול איננו אלא סכום האלקטרונים שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם כל החלקיקים האחרים? אין להם חלק בחתוליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, האלקטרון הרבה יותר פרוותי.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> יש לך תובנות חדשות בעניין? כן. תגובה 320762 אני מתנצל. כנראה ערבבתי בין שתי תגובות (השעה...) וזו המקושרת היתה אמורה בעיקרה להיות מופנית אליך. >> האם כמות האינפורמציה השונה משנה לעניין הקיום? לא יודע. זה היה קצה של רעיון. אם כמות האינפורמציה בכל אלקטרון שווה ובלתי משתנה אז... (הלך לי לאבוד) >> האם התיאור שלהם כעצם או מערכת משנה לעניין זה? כן. בהמשך לתגובה המקושרת למעלה- כל העצמים אינם קיימים במציאות החמרית ויש רק מערכת אחת - היקום. בתפיסתנו את העולם החמרי אנו מייחסים קיום לעצמים נפרדים רק עקב היותם מובדלים כך בתפיסתנו החושית. הרי האבן אינה קיימת כאבן אלא משום שהבחנו בה ברשמי חושינו כנפרדת. החלקיקים היסודיים - אבני הבנין של המערכת - אינם עצמים, משום שעצמים אינם קיימים, וגם בתפיסתנו אינם עצמים מאחר וכל קיומם הוא ברמה האלמנטרית, בה חלים חוקים אחרים מאלו המתאימים לתפיסתנו החושית את המאקרו. החתול שאנו תופסים (למעט זה של היינלין) אינו עושה את כל המסלולים אפילו אם מיקומו במציאות הוא רק איזה מקסימום הסתברות של החלקיקים המרכיבים אותו. החלקיקים כן עושים את כל המסלולים (או פונקצית גל) מצייתים לעקרון אי הודאות וכו'. אין לנו אפשרות לתפוס אותם אחרת. לכן המהות של אבני הבנין ושל תתי המערכות שאנו קוראים להן עצמים שונה. ניתן אולי לומר שבמציאות הפיסיקלית האלקטרון קיים והעצמים לא, ובמציאות התפיסתית העצמים (כמו גם הזרם החשמלי) קיימים והאלקטרון לא. כי מה לו לאלקטרון אם הוא סובב גרעין של אטום חנקן, מוטל בואקום של שק"ק או מתנדנד הלוך ושוב בחוטי נחושת בקצב 50 הרץ. ומכאן עולה מאליה התשובה לשאלתך מפעם בענין הרצף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאתה אומר זה ש"עצם" זה אוסף של תכונות שנתפשות בחושים שלנו. טוב, ברור (לפחות לי) שעצם קשור לחוקי הטבע. אחרת לא היינו תופסים אותו בחושינו. כלומר העצמים לא יכולים להיות *מנותקים* מאיך שהיקום פועל, הם והתכונות שלהם קשורות לטבע. לכן לדעתי ההבחנה בין קטן וגדול היא מאוד מעורפלת. הכל עובד לפי מכניקת הקוונטים, גם החתול וגם האלקטרון. הצבע של החתול נקבע לפי משוואת שרדינגר. פשוט, פתרון משוואת שרדינגר של החתול+סביבתו מתנהג כמו הפתרון של חוקי ניוטון. האם זה כלכך משנה לעצם מהותו של החתול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>מה שאתה אומר זה ש"עצם" זה אוסף של תכונות שנתפשות בחושים שלנו. כן, ויותר מזה. מה שאנו תופסים כעצמים הם תת-מערכות (קרי - סדורים מסוימים בתוך היקום האחד) ולהן (ולא לחלקיקים המרכיבים אותן) יש תכונות מסוימות שאנו תופסים- צורה, למשל, או צבע. >>טוב, ברור (לפחות לי) שעצם קשור לחוקי הטבע בודאי. אלא שהקשר הזה אינו טריויאלי. למרות שלחלקיקי היסוד אין את תכונות העצמים, הסידור המסוים שלהם מקנה לעצמים את תכונותיהם. לא טריויאלי בכלל. >>כלומר העצמים לא יכולים להיות *מנותקים* מאיך שהיקום פועל הם חלק מהיקום הפיזי. ודאי שחוקי הפיזיקה חלים עליהם. אבל הם אינם קיימים כישים נבדלים ביקום הפיזי. קח יקום ניוטוני - העצמים בו נמצאים באינטראקציה זה עם זה אבל הם נבדלים זה מזה. לעומתו יקום יחסותי בו המרחב זמן מתכופף על פי כל המסות שהוא מכיל. על אחת כמה וכמה יקום קואנטי בו לאבני הבנין אין מקום מוגדר והן נמצאות באינטראקציה עם האחרות כל העת >>הכל עובד לפי מכניקת הקוונטים, גם החתול וגם האלקטרון כן. הענין הוא שהחתול, בהיותו מורכב מהרבה מאד חלקיקים (שאינם עצמים) לכאורה אינו יכול להיות עצם, ציית ככל שיציית למשוואת שרדינגר, ובכ"ז הוא עצם . ההבדל הוא שמשוואות ניוטון מתארות את *תפיסתנו* את החתול ואילו משוואת שרדינגר מתארת את קיומו הפיסי של החתול. לפיכך המסקנה - קיים העולם הפיזי, בו מתרוצצים חלקיקים תחת חוקי מכניקת הקואנטים, וקיים העולם התפיסתי המטאפיזי בו קיימים עצמים (ישים). טעות היתה בידי כשטענתי שהאלקטרון לא קיים. פשוט קיומו שונה מקיום העצמים. אפילו שונה מקיום אטום H+, הלא הוא פרוטון. מסתבר שהפרוטון איננו חלקיק יסודי אלא מערכת קטנה. הפלא ופלא - מאחר והוא מערכת (קטנה ככל שתהיה) כבמטה קסם הופיעו לו תכונות הנתפסות ברשמי חושינו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |