|
אלמכב"י[1}, אבל ניסיתי להפריד בין הרג כחלק מסכסוך (הגנה עצמית, נקמה, אפילו התקפה מתוכננת) לבין הרג שעיקר תכליתו (בעיני המבצע) הוא האדרת שם שמיים - כלומר מתוך אמונה שהמלחמה האמיתית מתנהלת שם, בשמיים, ולא כאן בארץ.
דוגמאות לצורת אמונה כזו: - פעילות אלימה שתכליתה לזרז את ביאת המשיח - "האדרת שם אללה" שאין מאחריה מטרות פרגמטיות
באופן פרקטי, אי אפשר לדעת מהן המטרות האמיתיות של הקנא ועד כמה הוא פרגמטי. לכן ניסיתי לגשת לעניין מכיוון אמפירי: חשבתי שהרג של יהודי/ם בשמו של אלוהים לא יכול לשרת מטרות פרגמטיות, אלא רק יעדים דתיים-מטפיזיים כגון שלמות הארץ, "מלכות ישראל" וביאת המשיח.
למשל, קשה לי להניח את האצבע על ההבדל המדויק אבל יגאל עמיר איננו דומה בעיני לרוצחים פוליטיים אחרים שהיתה להם אידיאולוגיה לאומנית, אלא יותר לרוצחו של סאדאת, שפעל ממניעים דתיים.
1 אני לא מבין כלום ביהדות
|
|