 |
תחשוב על ערפת של אמצע שנות השמונים. אחרי שאיים על קיום משטרו של המלך חוסיין וגורש. שלט הלכה למעשה בחלק ניכר מלבנון במשך 8 שנים, וגורש לתוניס. כל זה היה נחמד, אפילו נחמד מאוד. אבל כשהוא בטוניס, שליטה כמו שיש לו היום ביש"ע, היה ללא ספק אחד החלומות הרטובים ביותר שלו. לא הכל היה בשליטתו המוחלטת, אבל הוא עשה מה שעשה והגיע למה שהגיע. אי אפשר שלא להתפעל (מהחוכמה שלו או מהטיפשות שלנו, עוד לא החלטתי סופית, כנראה שהרבה מזה והרבה מזה).
בקמפ-דויד, בניגוד להסכמים הקודמים, היה סעיף של סיום הסיכסוך. זה דבר שערפת לא יכל היה להרשות לעצמו. מאותה סיבה שהוא לא מכריז על מדינה. העמדה בה הוא נמצא כיום, דומה לעמדה בה שאף להיות מאז ומתמיד - לוחם חופש. בעמדה הזו נוח יותר להמשיך ב"מאבק", בלי לקחת אחריות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש