|
מהי דעתכם על יצירות שבהם הטקסט ניכתב במיוחד עבור המוזיקה, או להפך, אני מתייחס במיוחד לאופרות אם כי כאן ברור שהטקסט לא יכול לעמוד לבד אבל לעיתים קרובות המוסיקה יכולה לעמוד בפני עצמה ללא הטקסט.
מצב דומה בפופ או רוק, ואם נעזוב לשניה את הפיזמונאות, קיימים שירי משוררים שניכתבו מלכתחילה כדי להיות מולחנים, או אפילו כאלה שאומצו בדיעבד. ברור ששירי לאה גולדברג או חלפי עומדים בפני עצמם בתור טקסט בעל משמעות, למרות שהרבה מאיתנו מתוכנתים ללחן של השיר.
יתרה מזו, מה בדבר יצירות שבהם הטקסט משמש, בנוסף ליציקת התוכן העלילתי, הגותי, דתי וכיוב' הוא משמש חלק בלתי נפרד מהמוסיקה, מתווה אחת הן מצד תוכנו המשולב בכוונה במוסיקה והן מבחינת האליטרציה. למשל המוסיקה והטקסט הוואגנריאני שנכתבו בתשומת לב מרבית למבנה השפה, בחירת מילה ספציפית מתוך כמה אפשרויות, תוך התאמה לרגע הדרמטי, הרגשי, העלילתי או הפסיכולוגי של האופרה, תוך שילוב אופטימלי עם צבע, טונליות וכו' של המוסיקה.
(הייתי חייב להשחיל אותו איכשהו)
|
|