בתשובה לגילי נחום, 11/07/05 4:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוקר טוב, כותב המאמר מנתח חלק גדול מהתופעות והבעיות באופן הוגן. הבעיה העיקרית עם המחקר שלו היא מבנית. היא נגזרת מתפיסת המחקר הכלכלי כ"מדע הכלכלה". זה איננו מדע מפני שהוא מניח ש"מקבלי ההחלטות" מנותקים מאינטרסים כלכליים - בקיצור, הוא מניח שישנה הפרדה בין "מדע הכלכלה" לבין הפוליטיקה. בין הכלכלה והפוליטיקה קיים קשר סימביוטי, לכן מסקנות המאמר מפספסות את המצב בגדול. קח למשל את "מקבל ההחלטות" נתניהו ו"מקבלי ההחלטות באוצר". הם יושבים עד מאוחר בלילה (האורות דלקו עד מאוחר במשרד האוצר) ומתלבטים מי צודק ומהי ההחלטה ההוגנת. באמת גילי, האם בפקולטה לכלכלה יש קורס בתמימות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה באמת עד כדי כך מאוכזב מן הפוליטיקה כך שאתה רואה את כל הפוליטיקאים כאופרטיוניסטים ותו לא? אם כך נסה להחליף את המילה פוליטיקאים במילה פקידים (פקידי האוצר) וראה אם המשפט מסתדר לך יותר טוב. לפקידים (שזה שם פשטני למנהלים בכירים במשרדי הממשלה) בוודאי איכפת מן הציבור (ברמה זו או אחרת ווודאי יותר מן הפוליטיקאים שמתחלפים חדשות לבקרים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם האינטרסים של פקידי האוצר להגיע למשרות גבוהות בשוק הפרטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך כלל הקריירה שלהם ארוכה ולכן הנושא רלוונטי רק כאשר הפקיד נמצא לקראת סוף הקריירה. תקופת צינון סוג של פתרון חלקי לנושא. מעבר לכך נותר לנו לסמוך על מוסריותם, תחושת האחריות הציבורית שלהם ורצונם להמנע מפעולות שיראו כדוגמה שלילית לעובדיהם. תמיד יהיה מישהו שיסרח ויש למצות עימו את הדין, השאלה החשובה היא: מה רמת המוסריות הממוצעת של סך הפקידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה ההימור שלך לגבי מוסריותם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אופציות אחרות יש לי? להמר על חברי מרכז ליכוד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פקידי האוצר לדורותיהם אפשר לכתוב ספר. היה פעם ממונה על הכנסות המדינה בשם יורם גבאי. שנים לאחר שעזב את משרד האוצר, הוא דיבר בתכנית טלכסף וכשסיפר על ההסכם במו"מ עם העובדים, שאל אותו העתונאי שהיה שם האם פירושו של דבר שהאוצר הפסיד? גבאי לא התבלבל ואמר: אין דבר, פקידי האוצר הם עכברים; התחילו לכרסם את ההסכם. האם אתה זוכר שבשנה שעברה החליטו באוצר לדחות את החזרי המע"מ לינואר? העתונאים כתבו שזה לגיטימי. לא להאמין. אבל, אצל פקידי האוצר המטרה מקדשת את האמצעים. כדי לחסוך כסך הם מוכנים לרמות, לא לעמוד בהסכמים וכד'. כבר דיברנו על כך שהאתוס של הכלכלה בדורנו הוא שהשיקול העיסקי קודם לשיקול המוסרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אנסה להסביר לך את הדברים במשל: נניח שיש בעולם ארבעה מימדים אבל אתה ואני כידוע רואים רק שלושה, האם יש דרך בה נוכל לתכנן גוף עם ארבעה מימדים? והנמשל: פקידי האוצר מסתמכים על מה שהם יודעים בכלכלה + שאיפות קידום אישי + האופנה הכלכלית המקובלת. איך אתה יכול לחלום שיתכננו מדיניות כלכלית שונה מהמדיניות הנאו-קלאסית הקיימת? האם אתה באמת מאמין שהתוכניות הכלכליות שמשרד האוצר מנפיק לנו חדשות לבקרים הן האופציה היחידה/המיטבית? האם ידוע לך על מקרה אחד, שבו נתן האוצר תוכניות חליפיות לבחירת נציגי העם (הפוליטיקאים)? שאלה אישית, נניח שבודקים אותך בבלינסון ואומרים לך שצריך להוריד לך (כדי להציל אותך) איבר כלשהו האם לא תנסה להשיג חוות דעת נוספת? אם אתה אכן מתעניין בכלכלה, תרשה לי להמליץ על האתר הבא, אתר הבית של הכלכלה הפוסט - אוטיסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אתר מעולה. לגבי מה שכתבת אני מסכים איתך . נדמה לי שההפרדה בין נציגי העם ובין האוצר אינה כה מובהקת כפי שעולה מדבריך. יש בין נציגי העם רואי חשבון וכלכלנים. נציגי העם נתונים ללובינג מאסיבי. נדמה לי שגם "מקצועני האוצר" נתונים ללובינג מסיבי.הבעיה היא כמובן שכולם נתונין להשפעה של אותו חינוך- אם באופן פורמלי בלימודי כלכלה או מנהל עסקים, או באופן בלתי פורמלי על ידי חשיפה לתקשורת ול"מומחים". אצל כולם מוטבע השבב של היות ההצלחה הכלכלית ההצלחה האמיתית; של היות השיקול העיסקי שיקול אוטונומי וכמעט לא נתון לביקורת מוסרית. מיקסום רווח היא דרך חיים והצלחה מקובלת. הקניין הפרטי הוא אקסיומה שאין מהרהרים בה אפילו אם היא קיבלה ממדים ותוכן כמעט פרוורסיוויים אצל התאגידים הגדולים ( בעלות עם אחריות חלקית בלבד), חוסר גבולות וניתוק השיקול העסקי מהמימד האנושי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכאילו ע"פ הזמנה באו האחים בורוביץ' שילמו לעצמת דיבידנדים מקלאב מרקט עברו חודשיים ויצא האויר, בום, נפלה הרשת. תאמת איתם את התגובה שלך? או שזה פשוט קורה בתדירות מספקת ש-"הקניין הפרטי הוא אקסיומה שאין מהרהרים בה אפילו אם היא קיבלה ממדים ותוכן כמעט פרוורסיוויים אצל התאגידים הגדולים " אפשר להגיד בכל יום וראה זה פלא ההוכחה מודפסת למחרת בעיתון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מסכים איתי לגבי מה שכתבתי? נפילות כאלה אינן קורות בתדירות גדולה ברמות האלו. מה שאנחנו לא רואים אלו הם העסקים הקטנים שנסגרו באלפיהם כשברשתות הגדולות נכנסו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שאני מסכים. אני לא מכיר את הנתונים לגבי חברות קטנות/עצמאים קטנים אבל אני זוכר את הימים בהם העבירו את צינור המזומנים מהציבור לאלפיון העליון. במידה גדולה מאוד (לדעתי)1985 הייתה שנת מפנה, תוכנית היצוב + חוק ההסדרים שינו את ישראל מהיסוד ולרעה. בימים אלו חוגגים 20 שנה לחוק הבלתי חוקי הזה, החוק הזה (מודל 1985) והמדיניות שחבוייה בו חיסלו את החלק הארי של העסקים הקטנים בישראל, מס' החקלאים הקטנים ירד בכ- 80% ויש לשער שהאימפקט במגזר התעשייתי דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרה "כוח השוויון בכלכלה" מתארת אסתר אלכסנדר את שנות ה-80 באופן מרתק ולא קונבנציונלי. בודאי שאין היא רואה "חגיגה" ב-85. שנה נוספת שהיתה מפנה היא 1975 -דו"ח ועדת בן שחר לענייני המיסים. כמדומני בשנה הזאת גילמו את כל הפטורים למיניהם לתוך המשכורת -זה מה שהאנשים ראו. מה שהם לא ראו היה מתן פטור ממס על רווחי הון. בקיצור זו היתה העברת הון מאסיבית ולאורך זמן מן השכר אל הרווח |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב- 1975 ביטלו מסים על רווחי הון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפורמת המס של בן שחר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה. כשהייתי ילד -הרבה לפני ועדת בן שחר, היתה לי תכנית חיסכון שנקראה דן חסכן.אני זוכר שכל שנה היה יורד לי מס מהריבית הזעומה שהייתי מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הספרים שלהם היו שווים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מה פירוש שהספרים שלהם היו שווים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית דן חסכן היתה תכנית חסכון ולא ספרים. הספרים היו עניין אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. הספרים היו מפעל של הבנק, וחולקו כשי (או אולי במחיר מבצע) לחוסכים אשר פתחו תכנית, צברו סכום מסוים, או לרגל חג זה או אחר. (בכל זאת עברו איזה 40 שנה, והזכרון הוא לא מה שהיה פעם1). __ 1 לא שאני מצליח לזכור איך הזכרון היה פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה, שכחתי את הספרים. אבל הזכרתי את דן חסכן רק כדי להזכיר שהפקדונות בבנקים היו ממוסים עד שהמיסוי בוטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שרפורמת בן שחר התחילה את השינוי לכיוון הניאו- ליברלי, אבל בממשלת רבין הראשונה 1974-77 העבירו גם חוקי רווחה, ולראשונה התחילו להתייחס ברצינות להפליית יהדות המזרח והערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין. ממשלת רבין הראשונה היתה ערה יותר למדיניות הרווחה מכל הממשלות שבאו אחריה. אבל הרפורמה הזאת היתה שינוי מיבני. הוא יצר גן עדן לבעלי הון ולמשקיעים במדינת ישראל. לכאורה זה נשמע טוב. אנחנו הרי גדלנו על הסיסמה שהשקעות זה טוב למדינה. ישנם מיקרים שזה באמת טוב. בחלק לא קטן מההשקעות היו המניעים ספקולטיביים בלבד והם לא תרמו להגדלת נפח הייצור במדינת ישראל. הרכישות והמיזוגים לא בהכרח מגדילים את התעסוקה והייצור. הם מגדילים את ה''צמיחה''. לא כל ההשקעות הן אינטל, שבנתה מפעל חדש (למרות הויכוחים לגבי התועלות האלטרנטיביות שאפשר היה להפיק ממליארדי השקלים שהמדינה השקיעה) אבל תרמה לפיתוח הכלכלה במדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממשלת רבין הראשונה היתה הממשלה הראשונה (ולמיטב זכרוני גם האחרונה עד כה) שהביאה חיילים כדי לשבור שביתה. אאז"נ, היה זה גד יעקובי כשר התחבורה, אשר הביא פקחי טיסה מחיל האויר, על מנת למלא את מקומם של הפקחים השובתים. __ הזכרון שלי הוא כבר לא מה שהיה פעם (תגובה 319843), ואני לא בטוח שמדובר בפקחי טיסה ולא באיזה שביתה בנמל, אבל אני משוכנע שאכן היה זה גד יעקובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא גד יעקובי, רייגן תגובה 244057. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. יעקובי קדם לרייגן. יכול להיות שסיפור רייגן בלבל אותי עם פקחי הטיסה (כנראה שבכל זאת דובר בנמל ימי ולא נמל תעופה) אבל אני משוכנע שהיו דברים מעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיתוס אודות "הסוציאליזם" של מפא"י, מפלגת העבודה בכלל וגד יעקובי בפרט אף פעם לא הרשים אותי. מפא"י היתה מפלגה סוציאליסטית -לאומית והדגש היה תמיד על לאומית. בודאי לא סוציאל-דמוקרטית. רק להזכיר לך קוריוז: בשנות ה-60 שילמו ההורים שכר לימוד מודרג לתיכון (מכתה ט'.). האידאולוגיה אודות הדירוג היתה מרשימה. העניים ישלמו פחות או בכלל לא והעשירים-הרבה ויממנו את העניים. הורי היו פקידים שהשתכרו די מעט. הם שילמו 102 ל"י לחודש.שזה שווה ערך ל-700 ש"ח לחודש. גם ספרים ומחברות היו צריכים לקנות. לאחר המהפך של 1977, זבולון המר העביר, נדמה לי בשני שלבים, את המצב הנהוג היום. יש עוד דוגמאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיצד אפשר ליבדוק אם נותר לי כסף בתוכנית דן חסכן?משנות ה-50 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך לבדוק, החיסכון ההוא לא היה צמוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |