|
אוסיף בענין העם הנבחר. אכן, העם היהודי, רואה בעצמו נבחר הא-ל על פני האדמה. אולם מה פרוש הדבר? נבחר למה? נבחר לשמש דוגמה ומופת. לא עליון, לא מעל, אלא שלוח, מחויב, לשמש מופת מוסרי לעולם, מטרה שהיום לצערי אנו נכשלים בה בצורה מחפירה.
איני חושב שזו גזענות, להפך זוהי שליחות, יעד. נקודת המבט היא לא המוצא, אלא היעד. נראה לי שגם אדם שאינו מאמין, יכול להבין ולקבל אם יש קבוצה שרוצה להיות ברמה גבוהה יותר, ולדרוש מעצמה יותר מאשר שאר העולם. תגידו לי שזה לא מה שקורה - נכון. זהו אידיאל ולא מציאות בשטח.
אגב למיטב ידיעתי, לא נמצא כמעט העם הנבחר, או ביטויים ברוח זו בספרות ההלכה, ובפרט בקיצור שולחן ערוך, וזאת בדיוק כיוון שמדובר על אידיאל, וההלכה בעולם המעשה עוסקת, בפרקטיקה של היום-יום ולא בנשגב וברוחני.
אעיר - עם ישראל מעולם לא ניסה, בניגוד גמור לנצרות ולאסלאם, לכפות את דעותיו על אחרים.
התנ"ך הוא אמנם סיפרו של עם ישראל בארץ ישראל, שהא-ל בחר לעניק לעמו הנבחר, אולם כמו שנתן את ארץ ישראל לעם ישראל - נתן לעמים האחרים את ארצותיהם שלהם, דבר שחוזר ומופיע בתנ"ך, לגבי כמעט כל עמי האזור.
תוציאו נגדי את עמלק, הכנענים בתקופת התנ"ך אומר לכם - אל לכם לשפוט לפני קנה מדה מוסרי של ימינו מוסר של לפני 3000 שנה. ראו צווים אלו על רקע החוקים והמוסר של אותה תקופה ותראו התקדמות. מי שמעונין יכול להשוות בין הלחימה במזרח הקדום לחוקי המלחמה התנכיים, או בין חוקי המשפט הפלילי והאזרחי התנכ"י לחוקי חמורבי מאותה התקופה, ולראות את המגמה. בעקבות מגמה זו המשיך עם ישראל, וציווים אלו, מקובל על כולם, שאינם שייכם לימינו.
|
|