 |
להבנתי ההכרה הבינלאומית מאד חשובה לישראל ובכלל לא סיימה את תפקידה. אני אומר את זה על סמך מעשיהן של ממשלות ישראל. צא וראה למשל כמה היה עקרוני לנו שאש"ף יכיר בישראל ולעומת זאת שהחמאס יוכר כארגון טרור. כמה מאמץ השקענו בגיוס הגנה בינלאומית על גדר ההפרדה; העובדה שירושלים סופחה למדינה אבל יתר הגדה לא. יותר מכך, עם כל הביקורת על האו"ם, ישראל מאד מעונינת בפיקוח שלו על הסכמי שביתת הנשק עם סוריה למשל, ובכך שהוא יחתום על זה שנסוגנו מלבנון באופן מלא.
הסכם שלום, אחד מהיעדים הפולטיים המרכזיים של ממשלות ישראל, הוא למעשה הכרה הדדית בין מדינות, כולל הכרה בקו הגבול.
אני לא קונה את האמירה ש"הנטייה היהודית להצדיק את עצמינו היא המקור לצרותינו"1 . הכרה בינלאומית (והכרה של מדינות ערב בפרט) היא אינטרס ישראלי ברור ולא תוצאה של איזשהו תסביך. כמובן, היא גם אינטרס פלסטיני, ואינטרס של כל מדינה אחרת.
1 בדרך כלל היא גם באה בד בבד עם אמירות בסגנון "בוא נהרוג 10,000 ערבים כמו שאסד עשה ואז יהיה שקט. צריך לשים פס על הקהילה הבינלאומית (ועל השמאל)". אני לא רומז שאתה מתכוון
לזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש