בתשובה לדובי קננגיסר, 25/06/05 16:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קובי שלום, שאלתי אותך אם אתה מתנגד לזכות כל אזרח להציע-לדון-ולהצביע בכל החלטה הנוגעת לחברה כולה וענית גלויות : "כן, אני מתנגד לזכות הזאת, אם משמעותה היא שמי שיצביע הלכה למעשה יהיו האנשים שאין להם מה לעשות בזמנם החופשי, או הקיצוניים ביותר בציבור בנושאים אלו. אני לא רוצה שמי שיצביע על ההתנתקות יהיו המתנחלים, אני לא רוצה שמי שיצביע בנושאי סביבה יהיו הארגונים הירוקים מחד והתעשיינים מאידך, אני לא רוצה שמי שיצביע על דמי האבטלה יהיו המובטלים, ואני לא רוצה שמי שיצביע על בניית הגדר יהיו האנרכיסטים. לא רוצה. אני מעדיף לוותר על הזכות הזאת ולהעביר אותה לנציגים שלי בכנסת, אותם אני בוחר אחת לארבע (או פחות) שנים. אין לי שום בעיה שכל אזרח יוכל להשתתף בדיון הציבורי אם ירצה בכך. אני לא מוכן שכל אזרח יוכל להצביע ולקבוע את חוקי המדינה. אפשר לקיים מנגנונים של דיון ציבורי גם בדמוקרטיה פרלמנטרית, ויתכן שצריך להקימם (לא אכנס כעת לדיון הזה). מה שלא צריך לעשות בשום פנים ואופן זה להפקיר את גורל המדינה למשטר של משאלי עם שידרדר אותה אל עברי פי פחת תוך שבועות ספורים. " על סמך מה אתה קובע ש"מי שיצביע על ההתנתקות יהיו המתנחלים" ? מדוע אתה מניח מראש שתומכי ההתנתקות לא יצביעו בעדה ? נכון שכיום, למשל בנושא "איכות הסביבה", אנו שומעים את ה"ירוקים" והתעשיינים, אך מכך לא נובע שלציבור אין דעה בנושא. גם לא נובע מכך שכאשר תעלה הצעה להחלטה ימנע רוב הציבור מהצבעה. אתה לא רוצה שמי שיצביע על דמי אבטלה יהיו המובטלים ? האם כוונתך לשלול מהם את הזכות להצביע בנושא זה ? אני מניח (תקן אותי אם אני טועה) שהתכוונת לכתוב: "אני לא רוצה שמי שיצביע על דמי אבטלה יהיו אך ורק המובטלים" בסדר. מדוע אתה מניח מראש ששאר משלמי המסים ימנעו מהצבעה על דמי האבטלה ? אם ימנעו מהצבעה ויתברר להם שההחלטה על העלאת דמי האבטלה מחייבת העלאת מסים הם יכולים להעלות הצעת החלטה חדשה לשינוי המצב. החלטה איננה סוף פסוק. אפשר תמיד להציע החלטה נגדית במיוחד אם החלטה קודמת גרמה לתוצאה בלתי רצויה. למרות שעניתי לך פעמיים שדמוקרטיה ישירה איננננננה "משטר משאלי עם" אלא משטר בו כל אזרח זכאי להשתתף בתהליך הצעת החלטות פוליטיות, דיון עליהן, והצבעה עליהן, אתה חוזר ומצהיר על התנגדותך למשטר של משאלי עם. גם אני מתנגד למשטר משאלי-עם - מסיבות מנוגדות לשלך. משאל-עם שולל מהאזרחים להחליט על מה יערך משאל-העם. אתה מתנגד לשלטון העם כלומר ל"דמוס-קרטיה" המקורית. ובאותה נשימה אתה גם טוען שאתה "דמוקרט" - ואליטיסט. אליטיסט דוגל בשלטון האליטה - וזו למעשה עמדתך. אי אפשר לתמוך גם בשלטון העם וגם נשלטון האליטה, שני אלה מנוגדים זה לזה בדיוק כמו "דמוקרטיה," ו "שלטון נציגים". או שהדמוס מחליט או שהנציגים של הדמוס מחליטים. אם הדמוס מחליט - זה שלטון הדמוס, העם, דמוס-קרטיה. אם הנציגים של הדמוס מחליטים -זה שלטון נציגים. שני אלה סותרים ומנוגדים זה לזה וכיוון שאתה תומך בשלטון של אליטה של "מומחים" (למה בדיוק הם מומחים ?) אתה אוייב הדמוס-קרטיה. מדוע אתה - שהינך אליטיסט לפי הצהרתך - מתעקש שאתה דמוקרט ? עקיבא אור |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שקרה אי פעם את אחד הטוקבקים הפופולריים או האזין לאחת מתוכניות המלל הציבורי ברדיו, יודע שהעמדה של דובי אינה אליטיסטית אלא ריאליסטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, זה שאתה יודע מה המקור האטימולוגי של המילה דמוקרטיה לא אומר שצריך לנפנף בזה בגאווה לאורך שש פסקאות. כל הכבוד, אתה יודע מה זה דמוס. מדהים. היה נחמד אם היית משקיע רבע מהזמן הזה בלגלות מה שמו של האדם שאתה מדבר איתו. דבר שני, אני לא צריך שתצטט לי פסקאות שלמות מהתגובות שלי אני יודע מה כתבתי, ואם במקרה שכחתי, אני מסוגל בהחלט ללכת חזרה לדיון ולבדוק בעצמי. עד כאן נושאים טכניים. חלוקת הציבור בנושא ההתנתקות היא כדלקמן: מיעוט (גדול למדי) של מתנגדים מוחלטים, אנשי ימין שמוכנים לצאת לרחובות ולהתעמת עם המשטרה בנושא זה. הם יצביעו בטוח. רוב (של קצת יותר מ-50 אחוז) שתומכים בתוכנית, אבל לא מתלהבים ממנה יותר מדי. הרוב הזה הוא בחלקו אנשי ימין שמסכימים עם שרון על הצורך במהלך הזה, אבל לא ממש נעים להם מהמפונים, ובחלקו אנשי שמאל שתמיד חשבו שצריך לפנות התנחלויות, אבל הם לא מתלהבים מהתמיכה בשרון ולא סומכים עליו, וחלקם היו מעדיפים תוכנית שונה לחלוטין. רק מיעוט מהם ילכו להצביע. מיעוט (קטן) של שמאל שתומכים בהתלהבות בתוכנית. הם ילכו להצביע. התוצאה היא שבמשאל עם, מי שיכריעו יהיו מיעוט מימין ומיעוט קטן יותר משמאל. ראה, למשל, את משאל המתפקדים של הליכוד: חצי מהמתפקדים פשוט לא טרחו להגיע להצביע. כאשר הצעות חוק יוגשו מדי יום או מדי שבוע, ולאנשים לא יהיה כבר זמן וכוח להתעסק בדברים הללו, אנשים יבואו להצביע. זה כבר כמה עשרות שנים שבשוויץ כל משאל עם זוכה לאחוזי הצבעה הנמוכים מ-50 אחוז. היה רק קומץ פעמים בהיסטוריה שלה, כולם לפני מלה"ע השניה, ורובם אף לפני הראשונה, שבהם הרוב שהצביע בעד או נגד החלטה, היה גם רוב של בעלי זכות ההצבעה. והם, כאמור, יחסית ממעטים במשאלים כאלו לעומת השיטה שלך. שיטת משטר שמתבססת על כך שאיזו מיעוט יצליח להגניב הצעת חוק שתסייע לו, ואחר כך הרוב צריך לתקן אותה בתהליך שאלוהים יודע כמה זמן הוא לוקח, היא שיטה קלוקלת ומקולקלת. שאלה לי אליך: נניח שעברה הצעת חוק עממית שקובעת כי לערבים אין זכות הצבעה בישראל. האם ניתן יהיה לפנות לבג"ץ כנגד ההחלטה, או שמא קביעת הציבור (דמוס, דמוס, כן, שמעתי אותך) היא מוחלטת, ותשונה רק בהחלטה נוספת של אותו ציבור? אם כל אזרח רשאי להצביע על ההצעות המוצעות, הרי זהו משטר של משאלי עם. מה לעשות, בעברית אין את מגוון המילים הקיים בשפות אחרות כדי להבדיל בין plebiscite לבין referendum לבין initiative. אצלנו קוראים לזה משאל עם. אם משאל העם יהיה ביוזמה של הציבור, זה לא משנה את היותו משאל עם. אליטיסט נוקט בעמדה הריאלית שמרבית האנשים יודעים מה הדעות שלהם, אבל יתקשו, במערכת מסובכת מספיק, להצביע על הדרך הנכונה להשיג את המטרות של העמדות הללו. לפיכך, הוא חושב שהציבור צריך לבחור נציגים, אנשים שיראו בעיניו משכמם ומעלה, ושמחזיקים באותם הערכים כמותו, ולהעביר להם את הסמכות לבצע את הדורש ביצוע כדי להשיג את מטרותיו. רק כעבור פרק זמן מסויים, הקבוע בחוק, יוכל הציבור להחליט, בבחירות נוספות, האם הוא מרוצה מתפקוד הנציגים. זה האליטיזם הדמוקרטי, מימי אדמונד ברק ועד היום (שמעת על ברק, או שעצרת אחרי שגילית את המשמעות המקורית של דמוקרטיה?). הדמוקרטיה, תודה לאל, כבר מזמן אינה הדמוקרטיה האתונאית. היא גדלה והתפתחה. היא צירפה פנימה ערכים ליברליים של שיוויון ושל חירות, ערכים שלא התקיימו כלל באותה צורת משטר בה רק הגברים בעלי הרכוש היו זכאים להצביע, וכל היתר - הרוב - היו כפופים להחלטות של גוף זה. היא פיתחה מנגנונים של חוקות ושל ביקורת שיפוטית שמטרתם למנוע דמוקרטיה. לא במקרה שימשה המילה המשמשת אותנו כיום - דמוקרטיה - לתיאור משטר של שלטון האספסוף, אוכלוקרטיה, אצל אפלטון. שלטון של הציבור ללא מעצורים מובנים, ללא מנגנונים שיעדנו את הקיצוניות והאלימות הטבועה בכל ציבור, יתדרדר במהרה לשלטון אימה, לעריצות הרוב, לפגיעה בלתי נסבלת בכל הערכים אותם אנו מקדשים כיום בעולם המערבי המודרני. וכל זאת בשביל מה? בשביל שאתה תרגיש שמתייעצים איתך? לא תודה. לכן אני דמוקרט, משום שאני מודע למגבלות, משום שאני שם כערכים עליונים לא את ההרגשה הטובה שלך כמי שרוצה להשפיע, אלא את החירות והשיוויון של חלקים באוכלוסיה שעשויים להרמס תחת מגפו של ציבור משולח רסן. התפיסה האווילית כאילו דמוקרטיה של נציגים אינה דמוקרטיה מנסה לערער את היסודות של כל מה שנבנה בעולם המערבי במאות של שנים, באמצעות טריק רטורי שקוף ועלוב, שמנסה כאילו להצמיד אותי לקיר ולהודות שרק אתה דמוקרט. אתה לא דמוקרט, אתה עריץ. אתה מנסה להשליט את העריצות של הרוב, כפי שאתה תופס אותו, וכדי להשיג זאת, אתה צריך להפטר מכל המנגנונים המרסנים הללו של משטר נציגותי וביקורת שיפוטית. אם בתחילת הדיון חשבתי שאתה אדם עם כוונות טובות שתעה בדרכו, עכשיו ברור לי מעל לכל ספק שכוונותיך אינן טהורות. רוממות ה"דמוסקרטיה"1 שבפיך אינה אלא הסוואה לרצונך בהשלטת שלטון עריצות על המדינה, מתוך אמונה שאתה נמנה על איזה רוב שיחליט כרצונך. לשמחתי, סיכוייך לקדם את הרעיונות שלך הם אפס מוחלט. אני מניח שעם שאר דברי באותה תגובה אתה מסכים. יפה. התנצלות בקשר לשוויץ ולעניין ההגדרות תהיה נחמדה. 1 אללי, איזה עיוות של השפה היוונית! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הרי כבר הבנת שהוא שייך לדיון 1571, אז למה אתה ממשיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התזה שלי עוסקת במשאלי עם. הויכוחים המטופשים הללו מסייעים לי לנסח את העמדות שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |