 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, עלי לציין שגדלתי בבית הנמצא במאזן אימה מושלם בין שטחי האכסון הסופיים (יש כמה מדפים שבהם הספרים מסודרים בשתי שורות), יצר איסוף הספרים של אבי, ובו בזמן נחרצותה של אימי על כך שאין עוד מקום למדפים בבית. אני קורא ספרים, ובכל זאת מצאתי את השיטה להמנע מהמשבר המאלתוסיאני הצפוי בכל ספריה בעלת אחוזי צמיחה גבוהים. השיטה די פשוטה ומתחלקת לשני חלקים – הספרים הנכנסים והספרים היוצאים. להבדיל מטל, אני קורא ספרים מהספריה. רק אם הספר ממש, אבל ממש מצא חן בעיני, הוא נכנס לרשימת קניה עתידית, שאולי תתבטא בצירופו לספרייתי. טל לעומת זאת, אם הוא מאמין שספר מסויים ימצא חן בעיניו, הוא קונה אותו, ובכך תורם להכחדת שטחי מדף יקרים בביתו. החלק השני כולל דילול ספרים, דבר קשה במיוחד לבעלי ספריות שעברו את המסה הקריטית. אצלי, ספרים שאינני קורא יותר, או שסתם קניתי בעבר אבל אינם עוד לטעמי, נגרעים אחר כבוד מחזקתי. אני לא זורק ספרים כמובן, אלא מעבירם לקוראים פוטנציאליים אחרים. השיטה המועדפת עלי לעשות זאת היא "לשחררם" לעולם באמצעות אתר http://www.BookCrossing.com . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם השיטה הזאת של שחרור ספרים היא בדיוק זה שהספרים שאנשים משחררים הם, ככל הנראה, הספרים שהם בכלל לא נהנו מהם, ולכן לא אכפת להם לשחרר אותם. מעין ברירה טבעית בהפוכה. אם הייתי מוצא ספר שכזה, הייתי יודע שזה ספר שאין טעם לקרוא. אין הדבר דומה לחנויות ספרים משומשים, לשם מגיעים לעיתים קרובות ספרים שהיו יקרים לאנשים, אך הם נאלצו למכור אותם מתוך לחץ כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה התדהמה, יש אנשים שאינם אוספים ספרים, אלא קוראים ספרים ואז מוכרים אותם – אפילו אם הם ספרים טובים. חנויות לספרים יד-שניה משמשות, עבור אנשים מעין אלה, ספריה ציבורית בה משלמים לכל השאלה בנפרד, במקום על מנוי שנתי. לכן יש שם ספרים טובים שנמכרו ללא קשר ללחץ כלכלי. אפשר להאמין (לקוות?) שאנשים כאלה משתתפים גם ב-book-crossing. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נפוץ גם בארץ? אני יודע שבארצות מסויימות בחו"ל, ספר הוא דבר שקונים, קוראים וזורקים (או מוכרים). זה הגיוני, בהנתן המחירים הנמוכים להפליא של ספרים בכריכה רכה. אבל בארץ, מה גם שאין בכלל ספרים בכריכה קשה בין כה וכה, הספרים בכריכה רכה עולים בדרך כלל בין 70-90 ש"ח - הוצאה מכובדת שהופכת את הספר למשהו שהרבה יותר קשה "להשתמש ולזרוק". גם תרבות חנויות היד-שניה בארץ היא הרבה פחות מפותחת מאשר, נגיד, באנגליה, שם יש רחוב שלם בלונדון, ועיירה שלמה בוויילס, לדוגמא, שמתמחים בחנויות ספרים יד-שניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שיש דווקא חנויות יד שנייה בארץ (בירושלים יש כמה וכמה כאלה), רק שברובן המבחר הגדול הוא של ספרים באנגלית. ובעיקר, הספרים המשומשים בעברית הרבה יותר יקרים גם בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זורק אף ספר. מקסימום סוגר אותו בארגז. אופי גרוע של אספן גרוטאות. אגב, קראתי כמה וכמה ספרים טובים שניזרקו לרחוב. למשל, ספר של פוליטיקאי איש העליה השניה (לא הכי ידוע, שכחתי את שמו, היה ציר בקונגרס הציוני ולא עלה ארצה). הספר שלו אוטוביוגרפי ודרך הביוגרפיה שלו לומדים המון על התנועה הציונית משנת 1870 ואילך, דברים שבדרך כלל לא נידונים היום, או נידונים בצורה מסולפת. הערבים פשוט לא היו קיימים באותה תקופה בארץ ישראל מבחינת התודעה הציונית, כנראה גם לא היו באופן פיזי (פרט להיותם מיעוט אתני של כ- 200 אלף אנשים, מיעוט שהוא _חסר חשיבות לחלוטין_ לגבי התפתחות ארץ ישראל המודרנית, ממש כמו 30000 הכושים שהסתננו לישראל בשנים האחרונות על תקן "פליטים"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הספרים שאנשים אחרים כלל לא נהנו מהם יכולים להיות בדיוק כאלה ש*אתה* תיהנה מהם מאוד, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא נכון. לדוגמא 1984 ופסוקי השטן הם שני ספרים שעברו תחת ידי ב-BookCrossing. (טוב, ה-1984 לא היה העותק שלי, רק עותק ש"שיחררתי"). נכון שעל כל ספר טוב שמשוחרר יש חמישה ספרים בינוניים אם לא הרבה פחות (ע"ע התרוממות), אבל עדיין ספרים טובים עוברים במערכת. מצאתי כתבה בידיעות אחרונות, למי שמתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד טוב על חמישה בינוניים-ומטה? זה עדיף על המצב במרבית חנויות הספרים שאני מכיר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ספרייה ציבורית. העניין הוא להגיע לשם ולקחת ספרים במסות. רצוי מספר דו ספרתי. ואז, אם כשאני מסיימת לקרוא בסיבוב השני את אותו הספר אני מרגישה איך אני הופכת להיות רכושנית במיוחד, הולכים וקונים. זה יכול לקחת שנה או שנתיים, בסוף הוא יהיה שלי. ככה שבשורה התחתונה, מדף הספרים שלי1 אמנם לא גדול, אבל כל ספר שם נבחר בקפידה2. 1כן, זה נאמר בלשון יחיד. מצד שני, בבית יש מדפים, בשורת אכסון כפולה, אז זה לגיטימי. 2למעט ההוא שקיבלתי ליום הולדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*אפשר* לקחת ספרים במספר דו ספרתי? אני התרשמתי שהם לא נותנים, ייהרג ולא יעבור... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר, אם יש לך שתי מכוניות. אחת אתה ממשכן כערבון לספרים ששאלת, ובשניה אתה נושא אותם. ___ 1 ממש שנון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספריה המקומית אני לוקחת חמישה (טוב, על מי אני עובדת? אני שולחת את אמא לקחת חמישה) ובספריה העירונית 1 אנחנו מגיעות ל13 אם אני לא טועה. זה קשור בעובדה ש"אנחנו באות מרחוק" בצירוף העובדה שיש לי שם מינוי עוד מאז שהייתי זיגוטה. עכשיו כמובן, שום דבר לא באמת רלוונטי, כי אמנם יש ערימת ספרים חדשים על המדף, אבל אני אפילו לא מעיזה להציץ לעברם, כי אני כבר שבועים לא מצליחה לסיים את הספר של כהנמן2 בגלל סדר עדיפויות קלוקל שמשכנע אותי לקרוא קודם כל את החומר למבחנים. 1לא מסגירה ת'ספרנית. 2שכ"ג, אני מאשימה גם אותך. _____________ העלמה עפרונית, מחכה לאמצע יולי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכתוב על ספרים בעיתון ולקבל כל ספר שאתה רוצה לתבת הדואר שלך, ישירות מההוצאה כהנמן מצוין, לא מסכים עם הביקורת התמוהה שנכתבה ב''הארץ'' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |