|
||||
|
||||
אתה בטוח ששההצדקה הזו לחברה בע"מ הגיונית בימינו? מוזר שהשוק החופשי לא מסוגל להביא לכדי פיתוח של תרופה נסיונית מבלי ההגנה מאחריות של החברה בע"מ. אם ההשקעה מסוכנת מדי ליזם, הוא יכול ללוות חלק מהכסף מאנשים אחרים. אולי אפילו מאיזה עסק אחר, אשר יהיה מוכן להלוות את הכסף ולספוג את הסיכון. תמורת השרות הזה, העסק שהלווה את סכום הכסף יכול לדרוש פרמיית סיכון, שאפשר אולי לכנותה "ריבית", ואולי אף בטחונות כנגד פשיטת רגל. היזם יכול גם לבטח את ההשקעה כמו שנוהגים אנשים במקרים אחרים בהם הם נתקלים בסיכון, או לחלק את הבעלות על הפרוייקט לחלקים (אפשר אולי לקרוא להם "מניות") ולתת לציבור הרחב להעריך כראות עיניו את הסיכון ולהשתתף בו. דרך אגב, כמה תרופות חדשות אתה מכיר שמפותחות ע"י יזמים בודדים? |
|
||||
|
||||
תרופה חדשנית היא רק הדוגמה הקיצונית שביקשתי להביא על מנת להסביר את רעיון ההמנעות מסיכון. רעיון החברה בע"מ הוכיח את עצמו באופן אמפירי. ולי נותר רק לתרץ אותו באופן תיאורטי. אם העסק מסוכן לבעל הבית אז למה לדעתך יהיה מישהו אחר בודד שיהיה מוכן לספוג את הסיכון הזה לעצמו? דרושה חלוקת הסיכון על פני מספר גדול של אנשים כלומר חברת ביטוח (כפי שאמרת) אך חברות ביטוח לא מבטחות (בדר"כ) סיכונים עסקיים טהורים משום סוגיית ה- moral hazard (אם אני מבוטח אין לי תמריץ גדול להתאמץ כדי שהתרופה תצליח). חלוקה למניות אפשרית כשהעסק גדול מספיק, לא שכהוא רק בשלבי ההתחלה, ושים לב שגם רוכשי מניות מעוניינים לסכן רק את סכום ההשקעה שלהם בלבד, והרי הם בעלי בית בחברה, ואם החברה תפשוט רגל לא יוכלו לרדת לנכסיהם. בקיצור, זה שהחברה היא בע"מ לא אומר שאפשר לעשות טריקים בלי סוף משום שהדבר עומד בניגוד לחוק ואם היזם לא פעל בתום לב ניתן לבצע "הרמת מסך" ולרדת לנכסיו הפרטיים. (וזה אכן קורה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |