בתשובה לאיציק ש., 23/06/05 8:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם שכר המנהלים הוא 100000 ש"ח בחודש זאת אומרת שהם שווים סכום זה שאחרת הייתי לוקח את לובה מהסופר (סתם כדוגמה ציורית) מכפיל את לה את המשכורת 8000 במקום 4000 והיא היתה מנהלת את רשת הסופרסל. אם אני אהיה מוכן לשלם רק 50000 ש"ח בחודש אז אני אצליח למשוך אלי רק מנהלים בינוניים כי אחרים יציעו לטובים 100000 ש"ח (בגלל עובדה זו אין להגביל באופן גורף את השכר במגזר הציבורי). לשלם לגורם יצור מעל לסכום שהשוק מתמחר אותו היא פגיעה ביעילות שהרי אני מקבל אותה התפוקה אך משלם עליה יותר, כמו כן אני גורם לאי צדק כי דויד מקבל 15000 ומשה מקבל 6000, שניהם למדו השקיעו, הגיעו לאותה דיפלומה וקמים באותה השעה בבוקר לעבודה, למה שמשה יקבל רק 6000? ולמה שהבן של משה יקבל רק 6000 כי לבן של דויד יש עדיפות עליו לקבל 15000? או שאולי לדעתך ניתן לכולם 15000 וזהו...? (כמובן שזו בדיחה). למה אתה מניח שמטרת היעול היא להגדיל את המפעל? מטרת היעול היא להגדיל את הרווח לבעלים כפי שציינת שקורה בפועל, אולי הבעלים יחליטו לקחת רווח זה ולפתוח בו מפעל חדש, אולי הם יחליטו לקנות בו מוצרי צריכה חדשים מה שיגרום להרחבתם או פתיחתם של מפעלים אחרים, זכותם לעשות בו כראות עיניהם. חשוב להבין שהבעלים מנכסים לעצמם את הסיכון להפסד והן את הסיכוי לרווח בעוד שהשכיר מוגן מפני הפסדים (הרבה יותר מן הבעלים). גם בחברה שהיא בע"מ ישנו מרכיב של הון עצמי אותו מאבד הבעלים במקרה של פשיטת רגל כך שנסיון לטעון שהוא אדיש לפשיטת רגל הוא מגוחך. הרעיון של חברה בע"מ בא ולעודד פעילויות מסוכנות באופיים אך בו בזמן רווחיות בממוצע (למשל מחקר על תרופה נסיונית) שאחרת יזמים בודדים לא יהיו מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון הגדול גם לנוכח הפיתוי לרווח גדול והחברה כולה היתה יוצאת נפסדת. "חוץ מזה מאד לגיטימי מצד העובדים לזכות בחלק גדול יותר עבור עבודתם" - מ... מאיפה אתה מסיק את זה? זוהי רק תחושתך הסובייקטיבית. ולסיום חשוב על הרעיון הבא: נניח שכעת כל עובדי חברת החשמל מרוויחים את המשכורת לה הם ראויים (לפי קריטריון קוסמי שאין לחלוק עליו) והחשמל חינם שהם צורכים פי 4 מהאוכלוסיה הכללית באמת מגיע להם כדת וכדין. כעת... מדוע שלא ינסו להגדיל את משכורתם ע"י תביעות וקובלנות בפני וועדות הכנסת והתפקדויות המוניות לכל מרכז מפלגה אפשרי תוך איום מתמיד ברקע להוריד את השלטר?? וובכן... זה בדיוק מה שהם עושים ולראיה השכר שם הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי. דרך אגב, איציק, האם אתה שכיר? ובאיזה מגזר אתה מועסק? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשל לוגי ותיק: אם שכר המנהלים הוא X, הרי שהם שוים שכר זה, אחרת היו מוחלפים. הבה נציג גרסה אחרת לאותו מהלך: אם המדיניות אותה מבצעת מפלגת השלטון בנושא מסוים (נניח, הפרטה, או אולי איכות הסביבה, שלא לומר התנתקות) היא X, הרי מדיניות זו בהכרח תואמת את רצון הציבור, שהרי אילו לא תאמה אותו היה הציבור בועט אותה החוצה. נכון? ודאי שלא. כשל כזה נוטה להופיע לא פעם אצל מי שקרא מודלים כלכליים תאורטיים, ואינו יודע כיצד הם מתיישמים במציאות. על זה נאמר: מה ההבדל בין תאוריה למציאות? באופן תאורטי - אין הבדל... שכר מנהלים מושפע מגורמים רבים, שלא פעם אין ביניהם לבין ביצועי החברה כל קשר. לעתים, למשל, יאפשר מנהל לבעלי השליטה למשוך לעצמם דיבידנדים בלתי סבירים, ובתמורה יתוגמל גם הוא. זה לא מופיע במודלים הכלכליים, אבל זה קורה. לעתים מבנה השליטה בחברה הוא כזה שהמנהלים עושים מה שהם רוצים, והבעלים אינם מתערבים. אפשר לתת עוד רשימה ארוכה מאד של "לעתים"-ים, אבל אין צורך: קרא את טוריו המצוינים של גיא רולניק. הוא אוהב מאד להביא דוגמאות, ומה לעשות - לא חסרות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח ששההצדקה הזו לחברה בע"מ הגיונית בימינו? מוזר שהשוק החופשי לא מסוגל להביא לכדי פיתוח של תרופה נסיונית מבלי ההגנה מאחריות של החברה בע"מ. אם ההשקעה מסוכנת מדי ליזם, הוא יכול ללוות חלק מהכסף מאנשים אחרים. אולי אפילו מאיזה עסק אחר, אשר יהיה מוכן להלוות את הכסף ולספוג את הסיכון. תמורת השרות הזה, העסק שהלווה את סכום הכסף יכול לדרוש פרמיית סיכון, שאפשר אולי לכנותה "ריבית", ואולי אף בטחונות כנגד פשיטת רגל. היזם יכול גם לבטח את ההשקעה כמו שנוהגים אנשים במקרים אחרים בהם הם נתקלים בסיכון, או לחלק את הבעלות על הפרוייקט לחלקים (אפשר אולי לקרוא להם "מניות") ולתת לציבור הרחב להעריך כראות עיניו את הסיכון ולהשתתף בו. דרך אגב, כמה תרופות חדשות אתה מכיר שמפותחות ע"י יזמים בודדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרופה חדשנית היא רק הדוגמה הקיצונית שביקשתי להביא על מנת להסביר את רעיון ההמנעות מסיכון. רעיון החברה בע"מ הוכיח את עצמו באופן אמפירי. ולי נותר רק לתרץ אותו באופן תיאורטי. אם העסק מסוכן לבעל הבית אז למה לדעתך יהיה מישהו אחר בודד שיהיה מוכן לספוג את הסיכון הזה לעצמו? דרושה חלוקת הסיכון על פני מספר גדול של אנשים כלומר חברת ביטוח (כפי שאמרת) אך חברות ביטוח לא מבטחות (בדר"כ) סיכונים עסקיים טהורים משום סוגיית ה- moral hazard (אם אני מבוטח אין לי תמריץ גדול להתאמץ כדי שהתרופה תצליח). חלוקה למניות אפשרית כשהעסק גדול מספיק, לא שכהוא רק בשלבי ההתחלה, ושים לב שגם רוכשי מניות מעוניינים לסכן רק את סכום ההשקעה שלהם בלבד, והרי הם בעלי בית בחברה, ואם החברה תפשוט רגל לא יוכלו לרדת לנכסיהם. בקיצור, זה שהחברה היא בע"מ לא אומר שאפשר לעשות טריקים בלי סוף משום שהדבר עומד בניגוד לחוק ואם היזם לא פעל בתום לב ניתן לבצע "הרמת מסך" ולרדת לנכסיו הפרטיים. (וזה אכן קורה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |