בתשובה למיץ פטל, 03/08/01 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אינך מבדיל בין *התעללות* בילדים על ידי ההורים (שזה פלילי), לבין *אינדוקטרינציה* של הילדים על ידי המדינה (שזה בלתי מוסרי)? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מבדיל בין התעללות לבין אינדוקטרינציה. ב. מדוע לא ענית על שאלותיי? ג. האם מניעת חינוך איננה התעללות? האם מניעת טיפול רפואי איננה התעללות? האם מניעת בילוי מחוץ לבית איננה התעללות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם חינוך חרדי הוא התעללות? האם חינוך חילוני הוא התעללות? האם חינוך בבתי ספר פתוחים הוא התעללות? ישנם הורים שרואים את בית הספר כהתעללות וכחינוך לקוי. אני רואה את לימוד הדת כהבלים, ואילו אדם חרדי רואה לימוד מקצועות אחרים כאסון תרבותי. האם הסיכוי שבני ילך ויתחרד בעיני היא כהתעללות בו בחייו ובחיי ילדיו? כל עוד אתה כהורה לא יכול להשפיע על יכולת של לפחות חלק מהתכנים שמועברים בבית הספר מחר יוכלון ללמד את ילדך שתפקיד הנשים הוא "שפחות" של גברים, שלפני הרבה זמן לגבר אחד היו אלף נשים, ושרצח עם זה דבר תקין (אופס בעצם מלמדים את זה כבר היום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום שמי מור ואני תלמידה בת 16 ורציתי לשאול מהו בכלל משמעות חוקי בית הספר??? מה החוקים נותנים לנו??? היום זה התאריך ה-2 למרץ והיו שמועות שתלמידים שובתים אז לא הלכתי האם מותר למורים להביא לי עונש??? וגם כדרך אגב אני ילדה בעלת משמעת וילדה טובה שאף פעם לא קעבלה הערות........ מבקשת לקבל תשובה במהרה... בתודה מור! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום מור, "חוקי בית הספר" הם אוסף של תקנות שבהן מוגדרות זכויות התלמידים והחובות המוטלות עליהם. ה"חוקים" האלה מגדירים עבור המורים והתלמידים את כללי המשחק, כך שכך אחד יכול לדעת מה מצפים ממנו ולמה הוא רשאי לצפות מהמערכת. אחת המטרות של קיום התקנות האלה היא ללמד את התלמיד להתנהל בתוך מערכת חברתית שבה, מטבע הדברים, ישנם חוקים שאסור לעבור עליהם וזכויות שאי אפשר לשלול. מחמם את הלב לראות איך הכוונה החינוכית הזאת מתממשת אצלך: קודם כל פעלת עפ"י שמועות ונטיית הלב, ורק אח"כ עלה בדעתך לשאול אם זה בסדר ואם מותר להביא לך עונש (אגב, אין לי מושג מאיפה מביאים את העונשים, אבל כנראה יש איזה מקום בו הם צומחים על העצים). אין ספק שאת בדרך להשתלב היטב בחברה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חוקי בית הספר" הם אוסף של תקנות שיש לו שתי מטרות מרכזיות. האחת היא לאפשר למוסד להתמודד עם כמות גדולה מאוד של בני-אדם (תלמידים ומורים) שלכל אחד יש רצונות ושאיפות משלו. החוקים מאפשרים התנהלות מסודרת של בית-הספר ע"י הגבלה, החנקה ואפילו ביטול של הרצונות והשאיפות של בני-אדם אלה. המטרה השנייה היא, כמו שכתב לך שכ"ג, "ללמד את התלמיד להתנהל בתוך מערכת חברתית". דהיינו, ליצור עבור החברה בני-אדם בדפוס מסוים. התוצרים של המערכת צריכים "לדעת מה טוב להם", ולדעת שהתנהלות שחורגת מהנורמות שקבעו עבורם דורות קודמים והסביבה החברתית בביה"ס היא מסוכנת ועלולה להיות הרסנית עבורם. למורים, כמובן, מותר להעניש אותך. זאת אף חובתם. המערכת החינוכית בנויה על קיום היררכיה בה התלמיד הוא חסר-כוח (חוץ מהכוח שהוא מצליח לקנות לעצמו באמצעים אלימים), בעוד שהמורה הוא אלוהים: הוא גם מחזיק בידע, גם מעריך את תוצרי התלמיד וגם מעניש אותו. אנחנו יכולים לראות את משמעותה האמיתית של "הצלחה חינוכית" כשהתלמידים לשעבר הופכים להורים בעצמם: הם מוסרים את ילדיהם (שעד לפני ימים אחדים עשו הכל כדי לספק להם סביבה חמה ואוהבת) למערכת, כדי שיוכלו לעבור את התהליך הזה ולקחת חלק במסע האדיר של האנושות לעבר אטימות רגשית ומחשבתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר, אתה נמצא או במדינה אחרת או במאה אחרת, או שאני מפספס כאן את האמוטיקון הציני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שי. אורן הוא פליט ממערכת חינוך בעלת מאפיינים נוקשים יותר מאלה הנהוגים בחינוך החילוני הנאור. כך למשל, באותה מערכת אסור לתלמיד להכות מורה ויש אפילו שמועות שההיפך הוא הנכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הומינם! תלמידים לא מכים מורים. כשדבר כזה מתרחש הוא כה ייחודי שהוא מגיע פעמים רבות לעיתונות הארצית. ולא שאין להם סיבות טובות. אבל כמובן, לפני שהם נוקטים צעד או פותחים את הפה הם צריכים לקרוא את *כל* דו"ח דברת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואד בכלל! מה שמגיע לעיתונות הם רק המקרים הספורים בהם המורה אמיץ דיו כדי להתלונן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשתדל לענות לך בלי הציניות והמוזרות הכללית של שתי התגובות האחרות שקיבלת (אבל פטור בלא כלום אי אפשר: עונש לא מביאים, עונש נותנים או מקבלים, או גוזרים, או מטילים, אבל לא מביאים. בכלל, רוב השימוש המקובל היום במילה "להביא" על הטייותיה הוא שגוי, וחבל שכך). חוקי בית הספר (או יותר נכון - תקנות בית הספר. חוקים זה מה שנקבע בכנסת) נועדו להסדיר את ההתנהלות הסדירה של בית הספר. כל מערכת חברתית מורכבת דורשת נורמות, חוקים ו/או תקנות שיבהירו את גבולות המותר והאסור. מערכת קטנה כמו משפחה יכולה להסתפק בהגדרות בעל-פה וחוקים לא כתובים. מערכת מורכבת וגדולה יותר, כמו בית-ספר, צריכה תקנון כתוב ומפורט. בעזרת התקנון הזה, התלמידים יכולים לדעת מה אסור להם לעשות, אבל גם מה מותר להם, ומה מגיע להם. שביתת התלמידים נעשתה בלא כל אישור ממלכתי (בניגוד, למשל, לשביתות של ועדי עובדים, שנעשות בדרך-כלל על פי החוקים שנקבעו לצורך העניין, כולל הליך של הכרזה על סכסוך עבודה וכיו"ב). יתר על כן - היא נעשתה אפילו ללא הסכמת מועצת התלמידים הארצית (לא שזה היה משנה מהותית). לפיכך, תלמיד שנעדר מהלימודים ביום השביתה כאילו נעדר מהלימודים ללא סיבה, והענישה צריכה להיות בהתאם, ולפי תקנון בית הספר. למשל, בבתי ספר רבים מקובלת מכסה מסוימת של ימי העדרות ללא סיבה. יום השביתה יצטרף למניין ימי ההעדרות הללו, ואם בגללו התלמיד חורג מהמכסה המותרת, הוא יענש בהתאם (הורדת ציון, השעייה מבית הספר, ענישה חינוכית כגון כתיבת עבודה, או כל עונש אחר המקובל בבית הספר). עם זאת, לדעתי האישית, אין לבית הספר סמכות להעניש תלמיד מעבר לכך (זוכרת מה שכתבתי למעלה על מה שהתלמיד זכאי לו על-פי התקנון?). אגב, אם את תלמידה בעלת משמעת טובה, טוב תעשי אם לא תגררי להבא לשביתות פרטיזניות כגון זו של שבוע שעבר. השביתה הזו הייתה לא מוצדקת, וחסרת כל הגיון. שביתה אמורה להיות כלי בידי החלשים כדי לפגוע בחזקים כאשר אלו גורמים עוול. כאשר עובדים שובתים, הם פוגעים בתקופת המפעל המעסיק אותם. במי פגעה שביתת התלמידים? התלמידים היו שמחים על כך שקיבלו יום חופש, המורים לא נפגעו, מערכת החינוך לא נפגעה, ואפילו העיתונים קיבלו גיבור ליום אחד בדמות אותו ג'ינג'י שארגן את השביתה. קיצור החופש והארכת יום הלימודים אינם פגיעה בתלמידים. החופש הארוך ויום הלימודים הקצר - הם הפגיעה בתלמידים. אילו ציבור התלמידים היו מנסה להסתכל מעבר לאינטרס המיידי של משחק הכדורגל של אחרי הצהריים, אולי הוא היה רואה שהבעיות בדו"ח דברת (ויש כאלה) נמצאות במקומות אחרים לגמרי. אה, גם קצת סולידריות כלפי המורים והמורות שנפגעים מהדו"ח הזה הייתה מתקבלת בשמחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב קננגיסר יקר, בארבעת הימים שחלפו מאז פנייתה של מור היא כבר קיבלה תשובה זו או אחרת לשאלה אם המורים יביאו לה עונש. הסיכוי שהיא עדיין משוטטת באייל הוא, לפיכך, אפסי עד בלתי קיים. לכן, דב קננגיסר, חוששני שאתה מבזבז את הרצון הטוב שלך לשוא, וחבל. יותר טוב, דב קננגיסר, שתכין לך סיכום קצר על מסעות הצלב כך שלא תיתפס בלתי מוכן בפעם הבאה שמי מבני הדור הצעיר יזדקק לעזרתך. מוקירך, דב קננגיסר, שכ''ג |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מביא לי ת'סעיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תודה. אני חדש פה ובאינטרנט בכלל, אז לא ידעתי שככה זה עובד. אגב, אתה נורא נחמד. יש לך מושג איפה פה משיגים נזיד בולבוסים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |