|
"חוקי בית הספר" הם אוסף של תקנות שיש לו שתי מטרות מרכזיות. האחת היא לאפשר למוסד להתמודד עם כמות גדולה מאוד של בני-אדם (תלמידים ומורים) שלכל אחד יש רצונות ושאיפות משלו. החוקים מאפשרים התנהלות מסודרת של בית-הספר ע"י הגבלה, החנקה ואפילו ביטול של הרצונות והשאיפות של בני-אדם אלה. המטרה השנייה היא, כמו שכתב לך שכ"ג, "ללמד את התלמיד להתנהל בתוך מערכת חברתית". דהיינו, ליצור עבור החברה בני-אדם בדפוס מסוים. התוצרים של המערכת צריכים "לדעת מה טוב להם", ולדעת שהתנהלות שחורגת מהנורמות שקבעו עבורם דורות קודמים והסביבה החברתית בביה"ס היא מסוכנת ועלולה להיות הרסנית עבורם.
למורים, כמובן, מותר להעניש אותך. זאת אף חובתם. המערכת החינוכית בנויה על קיום היררכיה בה התלמיד הוא חסר-כוח (חוץ מהכוח שהוא מצליח לקנות לעצמו באמצעים אלימים), בעוד שהמורה הוא אלוהים: הוא גם מחזיק בידע, גם מעריך את תוצרי התלמיד וגם מעניש אותו. אנחנו יכולים לראות את משמעותה האמיתית של "הצלחה חינוכית" כשהתלמידים לשעבר הופכים להורים בעצמם: הם מוסרים את ילדיהם (שעד לפני ימים אחדים עשו הכל כדי לספק להם סביבה חמה ואוהבת) למערכת, כדי שיוכלו לעבור את התהליך הזה ולקחת חלק במסע האדיר של האנושות לעבר אטימות רגשית ומחשבתית.
|
|